דויטשה בנק מכר את מניותיו באלביט מערכות
הבנק הגדול בגרמניה הודיע במהלך סוף השבוע כי הוא מכר את מניותיו בחברה הישראלית המייצרת אמצעי תצפית לגדר ההפרדה. ההחלטה באה לאחר לחץ רב שהופעל על הבנק מצד בעלי מניות וארגונים למען זכויות אדם. "אלביט מערכות מספקת ציוד לגדר ההפרדה והיא הפרה של החוק הבינלאומי"
דויטשה בנק מכר את מניותיו באלביט מערכות. באסיפה השנתית של בעלי המניות של הבנק הגדול בגרמניה, שנערכה בסוף השבוע בפרנקפרט, הודיע מנכ"ל דויטשה בנק, יוזף אקרמן, כי "אנחנו מחוץ לאלביט מערכות ואין לנו עוד השקעות בה".
בבנק סרבו לציין סיבה רשמית למכירת המניות, שעליה דיווח לראשונה הבוקר אלדד בק ב"ידיעות אחרונות", אך מאירועים שעמדו ברקע להחלטה עולה כי הסיבה היא המעורבות של אלביט בייצור מערכות תצפית ושליטה עבור גדר ההפרדה.
הפרוטוקול של ישיבת בעלי המניות חושף את הלחץ שמופעל מזה זמן על הנהלת הבנק, לבטל את השקעותיה ביצרנית אמצעי הלחימה הישראלית. "אנו מוחים על פעולות ההנהלה והדירקטוריון, אשר בוחרים להתעלם ממחויבותם לחוק הבינלאומי ולזכויות אדם", נכתב בצהצעה לסדר היום שהוגשה על ידי "ארגון הגג של בעלי המניות הנוצריים" בדויטשה בנק. "אלביט מערכות מספקת בין היתר ציוד לגדר ההפרדה ובית הדין הבינלאומי בהאג קבע במפורש כי הקמתה של גדר זו היא הפרה של החוק הבינלאומי".
בהצעה לסדר היום ציין הארגון כי ההשקעה באלביט מהווה לדידם של בעלי המניות שהוא מיצג הפרה של האחריות החברתית של הארגון (Corporate Social Responsibility), מושג המתייחס למידה שבה שומר ארגון כלכלי על אי מעורבות בפעולות כלכליות הפוגעות בחברה, כגון, זיהום, עושק, הפרת זכויות עובדים והפרת זכויות אדם.
המחאה שהוגשה מטעם בעלי המניות הנוצריים היא שיאו של מסע מחאה ציבורי גדול שמנהלים מזה זמן שני ארגונים פוליטיים הממוקמים בגרמניה. הארגון הראשון נקרא "שלום נוצרי-גרמני" (Pax-Christi Germany), ארגון קתולי המגדיר את עצמו כארגון למען זכויות אדם. הארגון השני נקרא "רופאים נגד עימות גרעיני" (IPPNW).
שני הארגונים שיגרו היום הצהרות מלאות גאווה על חלקם במהלך מכירת המניות. "מדובר בהצלחה אדירה", אמרה וילטרוד מצלר, סגנית נשיא ארגון השלום הנוצרי. "מדובר בצעד שצריך ויכול להאיר את הדרך למוסדות פיננסים בגרמניה, באירופה ובעולם כולו".
בנאום שנשאה מצלר מחוץ לאולם הישיבות השוותה בין שטחי הרשות הפלסטינית לבין ה"בנטוסטנים", מובלעות שיצר שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה. "הפלסטינים קוראים לה גדר האפרטהייד", אמרה מצלר, "כי היא סוגרת אותם כמו בכלובים ויוצרת בנטוסטנים פלסטיניים. איך יכול דויטשה בנק להרוויח מדיכויים של הפלסטינים?"
אין זו הפעם הראשונה שמצליחים הארגונים לשכנע גוף פיננסי למשוך את השקעותיו ביצרנית אמצעי הלחימה הישראלית. בספטמבר 2009 הודיעה קרן הפנסיה הממשלתית של נורבגיה כי היא מוכרת את אחזקותיה באלביט מערכות כיוון שהיא מספקת ציוד מעקב לגדר ההפרדה.
הקרן, המחזיקה נכסים בשווי 400 מיליארד דולר, מנוהלת בידי הבנק הנורבגי המרכזי, ומטרתה להבטיח שימוש יעיל והוגן יותר בכספי הנפט הנורבגיים. "אנו לא רוצים לממן חברות שתורמות באופן ישיר להפרות של החוקים ההומניטרים הבינלאומיים", אמרה אז שרת האוצר הנורבגית, כריסטין האלפורסן.
ההחלטה עוררה בזמנו זעם רב בישראל. שגריר נורבגיה בישראל ננזף, ושר הביטחון, אהוד ברק, הביע את מחאתו בפני ממשלת נורבגיה.