"יותר משליש מהמעשנים בישראל - נגמל החודש"
נתוני מש' הבריאות על עישון ב-2009: פחות נשים מעשנות בהשוואה ל-2008, הגברים שומרים על יציבות - ויותר משליש מהמעשנים מבטיחים: נפסיק לעשן החודש. בשנות ה-80 מחצית מסך כל הגברים במדינה עישנו, היום פחות משליש. תקציב הפרסום של חברות הטבק: פי 30 מתקציב ההסברה נגד עישון
ירידה קלה בשיעור העישון בקרב נשים, שיעור יציב אצל הגברים - ושיעור גבוה של מעשנים המעוניינים להיגמל. זוהי התמונה העולה מדו"ח סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בנושא עישון המתפרסם היום (א') לרגל היום הבינלאומי ללא עישון.
מהנתונים עולה כי 22.8% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנת. מדובר בירידה מתונה לעומת נתוני השנה שעברה (24.2%). מהנתונים עולה כי ב-2009, שיעור העישון בקרב הגברים עמד על 31.3% ובקרב הנשים על 14.8%. בקרב הנשים חלה ירידה קלה של כ-2% בשיעור המעשנות ואילו בקרב הגברים המגמה יציבה.
עוד כתבות לרגל יום ללא עישון:
- למה הגוף מתמכר לסיגריה - ואיך כדאי להיגמל
- מפסיקים לבד: 11 עצות זהב לגמילה מעישון
- כך גורם העישון לנזקים בעור - ואיך ניתן לתקנם
מחצית מהגברים הערבים - מעשנים
שיעור העישון בקרב גברים ערבים הוא הגבוה ביותר (48.8%), אחריהם גברים יהודים (27.9%), נשים יהודיות (16.6%) ונשים ערביות (5.2%). כ-32% מהערבים מעשנים מעל קופסה ביום ועל כן מוגדרים כמעשנים כבדים, לעומת 13% מהגברים היהודים וכ-11% מהנשים היהודיות. "השילוב של צריכת סיגריות גבוהה עם שיעור עישון גבוה בקרב הגברים הערביים הופך את הקבוצה הזו ליעד מרכזי להתערבויות למניעת עישון", ציינה מחברת הדוח פרופ' תמי שוחט, ראש המרכז הלאומי לבקרת מחלות.
הדו"ח מסכם מגמות בעישון לאורך כמעט 30 שנה: בקרב גברים עישנו 45%-50% בראשית שנות ה-80' - ו"רק" 27.9% בשנה החולפת. בקרב נשים נרשמה גם ירידה משמעותית: משיעור של 31% בשנות ה-80 ל-16.6% ב-2009.
המעשנים נשאלו אודות עישון במקומות ציבוריים. 76% מהנשים ו-64% מהגברים דיווחו כי במקום עבודתם מיישמים את החוק למניעת עישון. רק כרבע מהגברים וכעשירית מהנשים דיווחו שבמקום עבדותם לא מיישמים את החוק. במגזר הערבי, החוק מיושם באופן חלקי בלבד: 40% מהנשאלים הערבים דיווחו כי החוק אינו נאכף במקום עבודתם.
הסקר בדק גם את מידת ה"ביישנות" של הישראלים: האם הם מרגישים בנוח להעיר לאדם שמעשן בסביבתם? 82% מהגברים ו-74% מהנשים חשו בנוח להעיר ועוד כ-12% ציינו כי לא תמיד הם חשים בנוח להעיר למעשנים. שיעור המעירים לעיתים קרובות עלה בהשוואה לסקר קודם מ-2006 ובמקביל נרשמה ירידה בשיעור ה"ביישנים".
בהשוואה לנתוני מדינות ה-OECD, שיעור הגברים המעשנים נמצא במקום החמישי אחרי יוון, טורקיה, יפן והולנד. בקרב הנשים המצב מעודד יותר - ושיעור הישראליות המעשנות מוצב באחד המקומות האחרונים.
67%: ניסינו להפסיק לעשן
לראשונה השנה, נכלל בדו"ח גם סקר עמדות לבחינת היענות לגמילה מעישון, שכלל 604 מעשנים ומעשנים לשעבר. רק כמחצית מהמעשנים שביקרו בשנה
האחרונה אצל רופא דיווחו כי זה המליץ להם להפסיק לעשן. למעשנים היהודים המליצו בעיקר על סדנאות ותרופות מרשם. בקרב האוכלוסייה הערבית המליצו על שימוש במדבקת ניקוטין ובמסטיק ניקוטין. כמעט כל המעשנים (98%) קיבלו הזמנה אישית מקופת החולים בה הם מבוטחים להשתתף בסדנה או בהרצאה לגמילה מעישון.
מחברי הדו"ח ציינו כי יש להשקיע יותר במגע בין הרופא למטופל: "יש להנחות את הצוותים הרפואיים להקפיד על העברת מידע על העישון ונזקיו ועל אפשרויות הגמילה הקיימות, בפרט עם הכנסת התרופות לגמילה מעישון לסל התרופות".
67% מהמעשנים דיווחו כי ניסו להפסיק לעשן בעבר ו-75% מהם אף הצליחו בכך באופן זמני. כמחצית מהמעשנים דיווחו כי הם מעוניינים להפסיק לעשן. שליש מהמעשנים היהודים ושני שליש מהערבים דיווחו כי הם מתכננים להיגמל מעישון בחודש הקרוב. החסמים לגמילה מעישון היו הנאה מעישון (29%), חשש משינויים במצב הרוח (10%), חשש מעלייה במשקל (6.4%) ומעצבנות יתר (5.4%)
להכנסת התרופות לגמילה מעישון לסל התרופות ישנה השפעה על הנכונות להיגמל: כמחצית מהאוכלוסייה היהודית וכ-60% מהאוכלוסייה ערבית אמרו כי יהיו מעוניינים לקבל מרשם לתרופות הללו.
גם לחוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים ישנה השפעה: 31% מהמעשנים דיווחו כי הם מעשנים פחות מאז.
11.5% מהמשיבים היהודים וכ-20% מהערבים דיווחו שיש להם בעיות בריאות כתוצאה מהעישון.
ההורים מעשנים - הילדים גם
בסקר שנערך בקרב תלמידי כיתות ח' במגזר הערבי נמצא כי 1.1% מעשנים בכל יום ו-2.9% מעשנים מדי פעם. מדובר בשיעור נמוך בהשוואה למגזר
היהודי. סקר דומה שנערך בשנה הקודמת במגזר היהודי מצא כי 1.6% מבני הנוער מעשנים כל יום ו-5% מדי פעם.
בקרב התלמידים הערבים נמצא שיעור הגבוה פי שישה של עישון בקרב תלמידים ששני הוריהם מעשנים, ושיעור גבוה פי חמישה בקרב תלמידים שדיווחו שאימותיהם מעשנות. קשר דומה אך חמור פחות נמצא גם בקרב התלמידים היהודים.
בני נוער רבים מתחילים לעשן במהלך השירות הצבאי. לפי הסקר, 6%-8% מהחיילים החלו לעשן במהלך השירות. בשנת 2009 שליש מהמתגייסים (33.9%) ורבע מהמתגייסות (26.5%) עישנו סיגריות ונרגילה. בשחרור עישנו 40.8% מהחיילים ו-35.6% מהחיילות.
הדו"ח מצא זינוק במספר החיילים המעשנים הן בגיוס והן בשחרור, עם זאת, מחברי הדו"ח מעריכים כי שיעורי עישון נמוכים שנמצאו בשנה הקודמת (31% בגיוס ו-33% בשחרור) היו "אקראיים", לדבריהם.
בהשוואה לנתונים משנת 86', שיעורי העישון בקרב המתגייסים נמצאים במגמה כללית של עלייה. בקרב המשתחררים נרשמה ירידה של כ-10% בעישון וירידה של אחוזים בודדים בקרב המשתחררות. ישנה מגמת ירידה לאורך השנים במספר הסיגריות שהחיילים מעשנים ביום (10 בקרב חיילות ו-13.6 בקרב חיילים).
חברות הטבק: תקציבי ענק לפרסום
בעקבות תיקון לחוק שהוביל משרד הבריאות, חלה חובה על יצרני ויבואני סיגריות להגיש לשר הבריאות דו"ח בנושא הוצאות על פרסום, קידום מכירות ומתן חסויות. מהנתונים עולה כי בשנת 2008 הוציאו חברות הטבק סכום של 49.8 מיליון שקלים על פירסום וקידום מכירות, מהם 32 מיליון על פרסום ודיוור ישיר - עלייה של 32% בהשוואה להוצאות ב-2007. מדובר בסכום הגבוה פי 30 ויותר מתקציב ההסברה של משרד הבריאות ושל האגודה למלחמה בסרטן נגד העישון.
צריכת הסיגריות הלאומית ב-2008 היתה 413 מיליון חפיסות - עלייה של 2.5% לעומת השנה הקודמת. עם זאת, צריכת הסיגריות לנפש נמצאת במגמת ירידה ובשנת 2008 עמדה על כ-55 חפיסות בשנה.
הכנסות המדינה ממס הקנייה המוטל על הסיגריות הגיעו ל-3.6 מיליארד שקל, מיסוי שהיווה 2% מהכנסות המדינה ממיסים.
הדו"ח סוקר גם שורה של פעולות למניעת עישון לא רק במשרד הבריאות אלא במגוון גופים בהם משרד החינוך, קופות החולים, האגודה למלחמה בסרטן, המועצה הציבורית למניעת עישון ועמותות נוספות.
רק 16 רשויות מקומיות דיווחו על פעולות לאכיפת העישון בתחומן. המובילה היא תל אביב, בה ניתנו מעל 2,000 דו"חות ואחריה באר שבע עם 367 דו"חות על עישון במקומות ציבוריים.
ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת תדון השבוע בדו"ח. יושב ראש הוועדה, ח"כ חיים כ"ץ, אמר כי יפעל לקדם הצעת חוק שתשלב מספר הצעת קיימות למלחמה בעישון.
לפנייה לכתב/ת 
