שתף קטע נבחר

 

גודס נפרד מירושלים: "התאכזבתי מנעימי ואוחיון"

המאמן מסכם שנתיים לא קלות במלחה: "לא היתה לי פריבילגיה לעבוד בתקופת המיליונים של גיידמאק. בשנה השניה הכל היה תחת לחץ, בנינו קבוצה בשבוע וחצי". על האפשרות שיעבור למכבי ת"א: "הם לא פנו אלי"

הרבה ביקורת, מצד ההנהלה, האוהדים והתקשורת ספג גיא גודס בשנתיים האחרונות, בהן אימן את הפועל ירושלים. חשדנות האוהדים בשל הזיהוי הראשוני עם מכבי ת"א, אי ההצלחה להעפיל לגמר כלשהו מלבד גביע ווינר וחוסר הפרופורציות בין הציפיות להישגים היו בעוכריו. דבר אחד אפשר לומר בודאות לזכותו: מדובר ככל הנראה במאמן הכי פתוח לתקשורת, כזה שאף פעם לא מתחמק משאלה (גם אם היא לא תמיד נעימה).

 

"זה צירוף של השנתיים האחרונות" מקפיד גודס להבהיר כשאנחנו מבקשים ממנו לסכם את העונה שחלפה. "בשנתיים שהייתי בהפועל ירושלים קיבלתי את התקציב הכי נמוך, מאז אולי תקופת שרון דרוקר. לא היתה לי את הפריביליגיה להיות בתקופת המיליונים של גאידמק".


גודס נפרד מגידי דודי. "עונה אירופית מעל ומעבר לציפיות" (אלי אלגרט)

 

כשגודס מביט לאחור הוא בוחר להסתכל על חצי הכוס המלאה: "סיימנו בשנתיים האלו במקום השני. במשחקי הפלייאוף אנחנו 1:6 והגענו פעמיים לפיינל פור. הפסדנו בחצאי הגמר, ואני חושב שזה קצת מאכזב כי רצינו להתמודד על התואר ולא הצלחנו. באירופה עשינו עונה פנטסטית, מעל ומעבר לציפיות. כל אחד יכול לסכם בצורה שונה".

 

"היו אילוצים מקצועיים"

למרות שבמשך רוב העונה האחרונה "זכה" גודס לשמוע קיטורים רבים באמצעי התקשורת בעיקר מצד מקורבים, גורמים ושאר מדליפים, מתעקש המאמן שלא לירוק לבאר ממנה שתה: "היה לנו השנה צוות מגובש", הוא מבהיר, "קיבלתי המון עזרה ובסך הכל היתה לנו מערכת טובה שנהנתה לעבוד ביחד. קשה להיפרד מהצוות הזה".

 

אז אתה מרגיש שקיבלת גיבוי מלא?

"אין לי תשובה לזה. כל המאמנים בהפועל ירושלים עברו סיטואציות כמו שלי, אני לא היחיד".


"ניסינו להביא את טאקר, בני השרון הציעו הרבה יותר" (צילום: אלי אלגרט)

 

מבחינה מקצועית, היו בקשות לשינויים למהלכים שלא נענו?

"הדבר היחיד שניסינו ולא הצליח היה להביא את פי ג'יי טאקר. דיברנו עם הסוכן שלו וגם עם השחקן עצמו, הוא ביקש שהות למחשבה והרבה מאוד כסף, ובשלב שבו החליט שהוא מגיע לישראל בני השרון שילמו הרבה יותר מאיתנו, אז הוא הלך לשם. זה הפספוס היחידי".

 

לגודס חשוב להדגיש כי למרות שקיבל כמעט את כל מה שביקש, היו גם מגבלות: "הקבוצה נבנתה אחרונה מבין כל הקבוצות, בשבוע וחצי, כרגיל בגלל סימני שאלה תקציביים. גם בעונה הראשונה כשהגעתי לא ידעתי מה התקציב. בשנה השנייה, בעיקר כשבנינו את הקבוצה, היו אילוצים מקצועיים ונאלצנו להסתפק במה שנשאר. בסך הכל הבאנו את השחקנים הכי טובים שהיו בשוק".

 

ומבחינת התנהלות? ההנהלה ביקרה אותך באופן סמוי וגם באופן גלוי באמצעי התקשורת.

"אין לי שום בעיה עם זה. היה לי צוות מסור ועבדנו בהרמוניה, אני לא אחראי על מה יוצא ואם זה בכלל נכון. לכל אחד יש אינטרסים ומקורבים, אבל עם יד על הלב - זה לא מעניין אותי ולא מפריע לי. אני מתרכז בקבוצה ובשחקנים וכל מה שמסביב לא פוגע בי. אנשים שוכחים שאני מקצוען מגיל 15, מכיר את כל ההתנהלויות ועברתי כבר הכל. קשה להוציא אותי משיווי משקל".


קליין ואגייאר במלחה. "מכיר את כל ההתנהלויות, עברתי הכל" (אלי אלגרט)

 

"ירושלים זה לא מקום קל"

על אף קיצוץ של מיליון דולרים בתקציב השחקנים מהעונה הקודמת לזו שהסתיימה (משלושה מיליון דולרים לשניים), הציפיות בירושלים תמיד גבוהות, אולי גבוהות מדי. "זה לא מקום קל", מודה גודס, "כל מאמן עבד פה תחת הדלפות ולחצים, ולא תמיד הכל נכון. יש דברים שעושים בכוונה אבל לא צריך להתייחס לכל דבר. יש המון דעות וציפיות מסביב, לפעמים מוגזמות. צריך להיות מוכן להכל, זה המבחן שלך כמאמן".

 

היו לך עליות וירידות גם עם האוהדים.

"אני לא חושב שזו כפיות טובה מצדם. צריך להבדיל בין העונה הראשונה לשניה, בראשונה עשינו עונה פנטסטית ולא הפסדנו אף משחק בבית, שזה תקדים שישאר הרבה זמן. אני לא אשכח את הקהל עומד ומריע לקבוצה אחרי המשחק השלישי נגד נהריה, שבו עלינו לפיינל פור, ואין לי ספק שהקהל נהנה באותה שנה. כשהגעתי דיברו על זה שלא נהנים גם כשלוקחים תארים, בשנה ההיא היתה קבוצה אטרקטיבית והקהל מאוד נהנה. אנשים היו באופוריה אחרי המשחק נגד מכבי ת"א במלחה. ואז הגיע המשחק בפיינל פור, שבו הפסדנו לאחר ההארכה ופתאום הכל לא טוב, גם המאמן".


אוהדי ירושלים. גודס לא ישכח אותם (צילום: דודי ועקנין)

 

אז מה קרה אחר כך?

"בשנה השניה הכל היה תחת לחץ, בקיץ קרה מה שקרה עם השחרור שלי כביכול ואחר כך החזרה. הכל התחיל ברגל שמאל וידעתי שהולכת להיות שנה קשה. מן הסתם גם הסטטיסטיקה אומרת שלכל המאמנים - השנה השניה בירושלים היא הכי קשה. תיקח את כל המאמנים שעברו כאן בשנים האחרונות, אני ושרון דרוקר היחידים שסיימו שנתיים מלאות. אלו עובדות שאי אפשר להתווכח איתן. זה מעורר שאלה למה, משהו לא טוב קורה וזה סרט שחוזר על עצמו".

 

הרגשת צביטה בלב כשגלבוע/גליל היו אלה שלקחו את האליפות ממכבי ולא אתם?

"כן, כי גם אנחנו הרגשנו שאנחנו מסוגלים ללכת עד הסוף. חצי הגמר הוא המשחק הכי קשה, משום שיש בו הכי הרבה לחץ. בגמר אתה יכול להגיד שהגעת ועשית את המקסימום, מכבי פשוט טובה יותר. נפלנו בכל הפרמטרים, עם אחוזים כאלה כמו שקלענו אפשר לשחק עד מחר ולא לנצח. הפסדנו יותר בהתקפה".

 

מכבי תל אביב פנתה אליך?

"לא. אף קבוצה עוד לא פנתה אלי. יש לי סוכן שמטפל בכל העניינים".


גלבוע/גליל והצלחת. "הרגשתי צביטה בלב" (צילום: אלי אלגרט)

 

זה בכלל תסריט ריאלי לחזור למכבי תל אביב?

"הכל ריאלי, אני לא פוסל שום דבר. אני אוהב לעבוד, מאמן בתחילת הדרך וכל דבר יצטרך להבחן בפני עצמו. איפה אני רוצה להיות? זה לא העניין, חשוב גם מה יש בשוק. אני עדיין לא יודע, בכנות. אחרי שנבדוק את כל האופציות נחליט. בתור מאמן זה שונה משחקן, כי מקומות העבודה מוגבלים יותר. נקשיב להצעות מהארץ ומחו"ל, וניקח החלטה. אף אחד עוד לא דיבר איתי וזה מוקדם עדיין. עוד שבוע בטח יתחילו דברים לזוז".

 

"אמרתי לעודד קטש שיש דברים שלא עושים"

את הטעם החמוץ של העונה הגבירה עוד יותר פרשת הקלפים. "הפירסום לא יצא מהפועל ירושלים", טוען גודס. "כולם חשבו שכיוון שהפסדנו, זה יצא מהמועדון עצמו, אבל זה לא יצא מהקבוצה. לא היה לזה שום קשר להפסד לגלבוע/גליל".


גודס בנוקיה. "לא פוסל שום דבר" (צילום: אלי אלגרט)

 

אבל איך הפרשה עצמה גרמה לך להרגיש?

"התאכזבתי מהשחקנים (יובל נעימי ויוגב אוחיון). לדעתי שבוע לפני הפיינל פור אסור לך ללכת ולשחק קלפים עם מאמן של קבוצה שאתה הולך לשחק נגדה. זה לא דבר נכון לעשות, אפשר היה להתאפק עוד שבוע.

 אין לי שום ספק שזה נעשה בתום לב, אף אחד לא מכר את המשחק, אבל יש דברים בסיסיים ואתיקה מקצועית מסויימת שצריך ללכת לפיה".

 

דיברת עם עודד קטש?

"כן, דיברתי עם עודד על זה יום אחרי המשחק שלנו נגדם. נפגשנו ביד אליהו לפני האימונים, ואמרתי לו את אותם הדברים. יש לנו הרבה כבוד אחד לשני, והסברתי לו את זה, שלמרות שזה לא נראה חשוב יש דברים שלא עושים".

 

נפגעת ממנו?

"לא, ממש לא. אישית לא נפגעתי. אני בכדורסל הרבה שנים ואני יודע שעודד לא עשה את זה בחוסר תום לב. אמרתי לו, 'עודד אתה מאמן כדורסל ויש דברים שלא עושים אותם'. הוא הבין את זה ואמר שאני צודק. זה נעשה בתום לב, אבל יש דברים שאסור לעשות אותם לפני משחקים מסויימים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים