ספר, זה סוף הסיפור

לפני 25 שנה, בשנה השנייה ללימודי ה-BA שלי, מצאתי לעצמי עבודה זמנית בהקלדת עבודות לסטודנטים למחשב והדפסתם. באותה תקופה לרוב הסטודנטים לא היו מחשבים ומדפסות. הם היו מעבירים אלי כתבי יד ואני הייתי מדפיס אותם עבורם.

הקורא האקלטרוני. שלב צפוי באבולוציה

תופעת הלוואי הבלתי צפויה לחלוטין בעקבות זאת היתה שכעבור כמה חודשים הציונים של העבודות שלי באוניברסיטה החלו להשתפר בצורה דרמטית. הדבר לא נבע מהטקסטים האינטליגנטיים שקראתי, אלא מהסיבה הטכנית שהתחלתי לנסח את כל העבודות שלי בכתיבה עיוורת ישירות לתוך המחשב.

בדיעבד, הסתבר לי שהעריכה שמעבד התמלילים מאפשר עשויה להביא לתוצר טקסטואלי הרבה יותר איכותי ואינטגרטיבי מאשר כתיבה על נייר. כיום אינני מסוגל יותר לכתוב טקסט קוהרנטי בכתב יד - הכתיבה האלקטרונית שינתה באופן מוחלט את הרגלי.

בהמשך, עם התפתחות המקורות האלקטרוניים למאמרים, התחלתי גם לקרוא מהמסך וכיום אני מעדיף לקרוא כל דבר זמין, כולל ספרות יפה, על גבי המחשב. היתרון לכך הוא עצום: ניתן לסמן, לגזור, להעביר, להפוך את הקריאה לאינטראקטיבית, ולהגיע לעומקים ואיכויות שלא ניתן להשיג בעזרת קריאת ספר הנייר המסורתי. 

זה לא שאינני מתענג על דפיו של ספר חדש, ועדיין אני נהנה מקריאתו של ספר על כסא נוח בים או בחופשה, אבל ההנאה שלי מקריאתו של ספר אלקטרוני הולכת וגוברת, ככל שפורמט הקריאה נעשה נוח יותר, וככל שאני מתרגל יותר לפורמט החדש.

זה כמו המעבר מרדיו לטלוויזיה: בנסיעה במכונית רשות השידור עדיין מספקת לי את הערוצים הטובים ביותר ברדיו. השמע בהחלט מספיק לי. עם זאת, אין מה לעשות – הפרסום בטלוויזיה עובד הרבה יותר טוב מהרדיו, כי הוא מספק חוויה רב מימדית.

המהפכה האמיתית תתחיל מבתי הספר

הספר האלקטרוני בפורמט הנוכחי הוא מסורבל יחסית, הוא מנסה להתחרות עם הספר המסורתי מנייר באותם מימדים, ולכן קשה לנו להאמין שהמודל האלקטרוני באמת מסוגל להחליף אותו. בנוסף, למרות הקידמה הממוחשבת של הילדים בימינו, צריך לזכור שבכיתת הלימוד הם עדיין יושבים עם ספרי לימוד מנייר וקוראים עמוד אחר עמוד. אלו הרגלי הקריאה שלהם, וייקח זמן רב עד שאלו ישתנו.

שמוכרי הספרים יחשבו כבר על הסבה מקצועית?

קפיצת המדרגה הדרמטית צפוייה לכן ביום שבו הספרים האלקטרוניים או המחשב הנייד יכנסו לתוך הכיתות ולשולחן העבודה האישי של כל תלמיד. שם, ליד השולחן, נצרבים הרגליהם של התלמידים, והם אשר ילוו אותם שנים רבות. המעבר מההרגלים המסורתיים להרגלים אלקטרוניים מעורר חרדה רבה ומיתוסים רבים באוכלוסיה. ההיסטוריה מוכיחה שיכולתנו לצפות את העתיד בנושא זה היא די דלה. הנטייה האנושית היא לחשוב באותם מונחים ומימדים בו נבדקו הדברים בעבר. ניקח כמה דוגמאות כדי להמחיש זאת:

מיתוס "המחשב יחליף את האדם": ובמציאות – נדרשים כיום הרבה יותר אנשים מיומנים מאשר בעבר, אבל במקצועות ובתחומים חדשים שלא היו קיימים בעבר.

מיתוס "המחשב יגרום לכך שלא נצרוך יותר נייר כי הכל יהיה בתוך המחשב": במציאות אנחנו צורכים כיום הרבה יותר נייר מאשר בעבר. היכולת הנוחה להדפיס מהמחשב מעוררת צרכים ורצונות חדשים ובלתי צפויים.

מיתוס "המחשב הוא מנוכר ויגרום לכך שאנשים לא יתקשרו אחד עם השני": במציאות המחשב הגביר את התקשורת בין בני אדם, אנשים מתקשרים היום דרך דואר אלקטרוני, רשתות חברתיות, אתרי היכרויות ועוד אין-סוף אמצעים נוספים. לא רק שהמדיה הזו אינה מנוכרת, היא עוזרת לאנשים רבים שבעבר התקשו ליצור קשרים חברתיים למצוא חברה וחברים.

למרות המחשב, אנחנו עדיין עושים את רוב הדברים שעשינו בעבר - אנחנו נוסעים ממקום למקום, אנחנו מדברים זה עם זה, אנחנו עובדים ולומדים. לכאורה, עולם כמנהגו נוהג. אבל לידנו פועלים מחשבים, טלפונים ניידים וכל מיני אמצעים אחרים שאפילו המבוגרים ביותר שבינינו מספרים בלחש שכיום לא יסתדרו בלעדיהם. חלקם מתלוננים על המודרניזציה המוגזמת, אבל נהנים מאוד לדבר עם הנכדים ולעשות איתם וידאו-קונפרנס בין פגישה לפגישה.

חיי הנייר קצרים ומדודים

אם הייתי היום שוב סטודנט, אני לא חושב שהייתי יכול להתקיים כלכלית מהדפסת עבודות לסטודנטים, כפי שעשיתי לפני 25 שנה. רוב הסטודנטים מדפיסים לעצמם את העבודות, ושירות ההדפסות הזה סיים את תפקידו ההיסטורי. אינני רואה כל סיבה שתמנע מאותו תהליך להשפיע על היעלמותם של ספרי הנייר. מדובר על מוצר שחייו מדודים וקצרים.

ייתכן שזה ייקח 10 שנים, ייתכן שזה ייקח 20 שנה, אבל בתוך המאה הנוכחית ובתוך "הקדנציה" שלנו, הדפסת ספרים בהיקפים שאנו רואים כיום פשוט תעלם מהעולם.

אני יודע שכמה טוקבקיסטים זועמים ישאירו כאן למטה דברי נאצה על התחזית שלי, יטענו אולי שזו סופה של התרבות, שניחוח דפי הספר לא ישווה לעולם לזוהרו של הספר האלקטרוני (וכל זאת יכתב באותיות אלקטרוניות, בחדוות כתיבה אלקטרונית, ובחדוות קריאה של טקסט המענה שקיבלו, האלקטרוני).

אבל עם כל הנוסטלגיה וחיבתנו הבסיסית לניחוח ספרי הנייר, אהדה זו לא תהיה רלבנטית עוד כאשר לספר האלקטרוני יתלוו יתרונות וניחוחות חדשים והרבה יותר משמעותיים (ללא ריח אבק).

את המשמעות הכלכלית של דברי אין צורך להסביר; מי שמרוויח כיום מהדפסת ספרי נייר – כדאי שיחשוב על הסבה מקצועית. למען האמת, במבצעי הספרים שיש כיום, בהם כמעט משלמים לנו כדי שנקנה ספרים, רוב המו"לים מתלוננים שהענף אינו כדאי כבר כיום.

הטקסט יישאר המלך

אבל הסירו דאגה מליבכם, לא רק שהענף הזה לא ישקע, אלא הוא יפרח ויהווה מקור לעיסוק ורווחים באופן הרבה יותר

רחב ומשמעותי מהאופן בו הוא פועל היום. מודל ההצלחה של גוגל מוכיח זאת יותר מכל – "הטקסט הוא המלך" (וכמובן שגם הוידאו, הקליפים וה-youtube שמשתלבים גם הם פנימה).

מספר עצום של אנשים מכור היום לגלישה באינטרנט, ולא רק לשלילה - אנשים מתמכרים לטקסט, הם קוראים עוד ועוד, כותבים ערכים בויקיפדיה, כותבים זה לזה מיילים, "חוטאים בכתיבה" בבלוג, וגם אם חלק מהטקסטים אינם ברמה של דוסטויבסקי, מיומנות הכתיבה והקריאה של רוב האוכלוסיה משתפרת, ויותר חשוב מכך – כמו שהטלנובלות גרמו לבני נוער ללמוד בהתלהבות ספרדית, הכתיבה גורמת לאנשים לאהוב את הטקסט, לאהוב לקרוא, וליצור מערכת יחסים חדשה ואיכותית לא פחות מהעבר עם המילה הכתובה, גם אם היא אלקטרונית.

אורן קפלן הוא פרופסור לפסיכולוגיה ומינהל עסקים, פסיכולוג קליני וכלכלן בבית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל