ילדים זה שמחה

ג'ראלד סטרן - לנופף לשלום

רָצִיתִי לָדַעַת אֵיךְ זֶה הָיָה לִפְנֵי שֶׁהָיוּ

לָנוּ קוֹלוֹת וּבְטֶרֶם הָיוּ לָנוּ אֶצְבָּעוּת חֲשׂוּפוֹת וְלִפְנֵי

שֶׁהָיְתָה לָנוּ מַחֲשָׁבָה שֶׁבְּכֹחָהּ לַהֲנִיעֵנוּ בְּאֶמְצָעוּת פְּעוּלוֹתֵינוּ

וּדְמָעוֹת לַעֲזֹר לָנוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל רִגְשׁוֹתֵינוּ,

וּלְפִיכָךְ הִסַּעְתִּי אֶת בִּתִּי בְּעַד הַשֶּׁלֶג לִפְגִישָׁה עִם חֲבֵרָהּ

וּמִלֵּאתִי אֶת מְכוֹנִיתָהּ בְּמִזְוָדוֹת וְחִבַּקְתִּיהָ

מְהַלֵּךְ בְּמַעְגָּלִים, נֶאֱנָק, נוֹגֵעַ בְּלֶחְיָהּ,

וְהֵסַבְתִּי אֶת רֹאשִׁי בְּעִקְבוֹתֵיהֶם כְּהָסֵב חַיָּה,

מִתְבּוֹנֵן חֲסַר יֶשַׁע בְנַהֲגָם עַל-גַּבֵּי הַחֲרִיצִים,

פָּנֶיהָ הַמְחַיְּכִים וְיָדָהּ הַקְּטַנָּה נִרְאִים בְּקֹשִׁי

מֵעַל לַכָּרִים הַעֲנָקִיִּים וּלְמִתְלֵי הַמְעִילִים

כְּשֶׁהִסְתּוֹבְבוּ אֶל הָאוֹטוֹסְטְרָדָה הָרֵיקָה.

לינדה פאסטאן - בֶּס

כְּשֶׁבֶּס, בִּתּוֹ שְׁחוֹרַת-הָעַיִן שֶׁל

בַּעַל הַפֻּנְדָּק, הִמְתִּינָה לַשּׁוֹדֵד שֶׁלָּהּ

בַּשִּׁיר שֶׁשִּׁנַּנְתִּי בְּעַל-פֶּה בְּלֵב עֲצוּר

נְשִׁימָה בִּהְיוֹתִי בַּת י"ב, עָלָה בְּדַעְתִּי

בֶּס אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ לָהּ חַיִּים מִשֶּׁלָּהּ -

עָבָר חֲשָׁאִי שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה לַחְדֹּר

אֵלָיו אֶלָּא בַּחֲלוֹמוֹת.

עוֹבֶרֶת כְּמַזְכֶּרֶת לַפְּעוּטָה הַחֲדָשָׁה

בְּיוֹתֵר, הַעֲטוּפָה עַכְשָׁיו

בְּדִמְמַת שֵׁנָה.

יָכֹלְתִּי לְהַחֲזִיק אֶת אִמִּי הַתִּינוֹקֶת

בִּזְרוֹעותַי: אוֹתָן עַצְמוֹת-לְחָיַיִּם רְחָבוֹת,

הַשֵּׁם אֵינוֹ עָשׂוּי לְהִמָּחֵק, כָּמוֹהוּ כְּסִמַּן-לֵידָה.

איך זה היה לפני הילד? (צילום: Jupiter)

תומאס לאקס - שן קטנה

הַתִּינוֹקֶת שֶׁלְךָ מַצְמִיחָה שֵׁן, וְאָז שְׁתַּיִם,

וְאַרְבַּע, וְחָמֵשׁ, וְאָז רוֹצָה קְצַת בָּשָׂר

יָשָׁר מִן הָעֶצֶם. תַּם

תִּתְאַהֵב בְּאִי אֵלוּ הֶדְיוֹטוֹת, שׁוֹטִים, בְּמֶתֶק

שְׂפָתָיו שֶׁל פְּלוֹנִי בְּדַרְכּוֹ לַכֶּלֶא. וְאַתָּה,

כְּלָל. אַתֶּם עֲשִיתֶם, אֲהַבְתֶּם, כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם

כּוֹאֲבוֹת. דִּמְדּוּמִים. בִּתְכֶם גְּבוֹהָה.

בְּטַפְּסִי מֵהָרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית

אֶל עֶרֶב מַנְהֶטֶן הַצּוֹנֵן,

אֲנִי חָשׁ יָדַיִם מְחֻסְפָּסוֹת עַל לִבִּי -

נָשִׁים בַּשּׁוּק צוֹעֲקוֹת

מֵעַל לְשׁוּרוֹת עַגְבָנִיּוֹת וּפִלְפְּלִים,

זְקֵנִים יוֹשְׁבִים עַל גֶּרֶם מַדְרֵגוֹת וּמְשַׂחֲקִים קְלָפִים,

נֶהָגֵי מוֹנִיּוֹת מְקַלְּלִים אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה בְּאֶגְרוֹפִים

בְּעוֹד מַנְגִּינָתָם שֶׁל פַּעֲמוֹנֵי כְּנֵסִיּוֹת

מַפְלִיגָה עַל-פְּנֵי הָרְחוֹב,

וְהָאָב, נִרְגָּז וְעָיֵף

לְאַחַר עֲבוֹדַת יוֹם תָּמִים,

מְחַבֵּק אֶת יַלְדָּתוֹ הַקְטַנָּה,

נוֹשֵׁק לָהּ,

mi vida, mi corazon,

מַבְרִישׁ אֶת הַשֵּׂעָר מִתּוֹךְ עֵינֶיהָ

לְמַעַן תּוּכַל לִרְאוֹת.

בספרדית: חיי, לבי

כְּדֵי לְקַפֵּל אֶת הַבְּגָדִים. לֹא מְשַׁנֶּה מִי חַי

אוֹ מִי מֵת, עוֹדֶנִּי אִשָּׁה.

תָּמִיד יִהְיוּ לִי הַרְבֵּה דְּבָרִים לַעֲשׂוֹתָם.

אֲנִי מְקָרֶבֶת אֶת שַׁרְווּלֵי חוּלְצָתוֹ

זֶה לְזֶה. אֵין מַה שֶּׁיָּכוֹל לָשִׂים קֵץ

לַעֲדִינוּתֵנוּ. אֲנִי אָשׁוּב אֶל

הַשִּׁיר. אֲנִי אָשׁוּב לִהְיוֹת

אִשָּׁה. אַךְ כָּעֵת יֵשׁ

חוּלְצָה, חוּלְצָה עֲנָקִית

בְּיָדִי, וְאֵי שָׁם יַלְדָּה קְטַנָּה

עוֹמֶדֶת לְיַד אִמָּהּ

וּמִתְבּוֹנֶנֶת כֵּיצַד הַדָּבָר נַעֲשֶׂה.

פיליפ בּוּת' - שיעור ראשון

הִתְרַוְחִי לְאָחוֹר, בַּת, הַנִּיחִי לְרֹאשֵׁךְ

לְהִתָּמֵךְ אֲחוֹרָה בִּשְׁקַעֲרוּרִית יָדִי.

בַּעֲדִינוּת, וַאֲנִי אַחֲזִיקֵךְ. פִּרְשִׂי

זְרוֹעוֹתַיִךְ לִרְוָחָה, הִשְׁתַּטְחִי עַל הַזֶּרֶם

וּשְׂאִי עֵינַיִךְ אֶל הַשְּׁחָפִים. גּוּפַת מֵת

צָפָה עַל הַמַּיִם כְּשֶׁפָּנֶיהָ לְמַטָּה. לֹא יַחֲלֹף

זְמַן רָב וְאַתְּ תִּצְלְלִי וְתִשְׂחִי בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ

מֵי הַגֵּאוּת לְעֵת שֵׁפֶל שָׁבִים הַיַּמָּה. בַּת, הַאֲמִינִי

לִי, כְּשֶׁתִּתְעַיְּפִי מֵהַחֲתִירָה הַמְמֻשֶּׁכֶת

אֶל הָאִי שֶׁלָּךְ, שִׁכְבִי עַל הַמַּיִם, וְתִשְׂרְדִי.

עַכְשָׁיו, בְּצוּפֵךְ, הֵיכָן שֶׁהֶחֱזַקְתִּי אוֹתָךְ

וְהִרְפֵּיתִי מִמֵּךְ, זִכְרִי כְּשֶׁהַפַּחַד

מְכַוֵּץ אֶת לִבֵּךְ אֶת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָךְ:

שִׁכְבִי בְּרֹךְ וּבְרִפְיוֹן אֵיבָרִים וּפָנַיִךְ

אֶל כּוֹכְבֵי שְׁנַת-הָאוֹר, הִתְרַוְחִי וְהַיָּם יַחֲזִיקֵךְ.

לורנס ראבּ - חיי בטרם ידעתי

אָהַבְתִּי יָמִים גְּשׁוּמִים

כְּשֶׁאֵין צֹרֶךְ לָצֵאת הַחוּצָה וּלְשַׂחֵק.

בַּלַּיְלָה הֲיִיתִי מְסַפֵּר לַאֲחוֹתִי

שֶׁנְּחָשִׁים שׁוֹרְצִים מִתַּחַת לְמִטָּתָהּ.

כְּשֶׁכִּסַּחְתִּי אֶת הַמִּדְשָׁאָה דִּמִּיתִי שִאֲנִי מְפֻרְסָם.

זָהִיר וְעַקְשָׁן, מְמָאֵן לְהִכָּשֵׁל,

יָדַעְתִּי בְּהֶחְלֵט מַה שֶּׁלֹּא רָצִיתִי לָדַעַת.

וּלְחִלּוּפִין אָסַפְתִּי תְּמוּנוֹת מְטוֹסִים עַל כַּרְטִיסִים.

לָמַדְתִּי לִצְחֹק לִבְדִיחוֹת שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי.

מוֹתוֹ שֶׁל יֵשׁוּ נָגַע עַד לִבִּי,

אַךְ רַק בְּסוֹף "בֶּן חוּר".

חָשַׁבְתִּי שֶׁהֶנְרִי מַנְסִינִי הָיָה מַלְחִין גָּדוֹל.

שֶׁיְּטַיֵּל אִתִּי בַּיַּעַר

בִּנְשֹׁר הֶעָלִים

וְכַאֲשֶׁר אֲהַרְהֵר עַל כְּתִיבַת הַסִּפּוּרִים

שֶׁיּוֹצִיאוּ לִי שֵׁם עוֹלָם.

סוֹפְרִים אֵינָם חַיָּבִים לְהִצְטַיֵּן בִּסְפּוֹרְט.

הֵם סְפוּנִים בְּבֵיתָם תְּקוּפוֹת מְמֻשָּׁכוֹת.

לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הֵם מַרְכִּיבִים מִשְׁקָפַיִם. אַךְ

הֵישֵׂגֵיהֶם רִגְּשׁוּ זָרִים

וְהַלָּלוּ כָּתְבוּ לָהֶם מִכְתָּבִים. בְּיוֹם מִן הַיָּמִים

עַצְמוֹ לְפָנַי, וְאָז

יַתְחִילוּ הַחַיִּים שֶׁמֵּעוֹדִי לֹא יָכֹלְתִּי

לַחֲזוֹת, וְכָל הַדְּבָרִים

שֶׁלִּפְנֵי הֱיוֹתִי אֲנִי עַצְמִי יוֹפִיעוּ

בִּנְחִיצוּתָם לְמוֹתַר הַסִּפּוּר.

ג'ינג'ר אנדרוז - חלומות רולס רויס

הִשְׁתַּמַּשְׁנוּ בַּעֲלֵי סַלָּאל כִּבְכֶסֶף,

אֲחוֹתִי הַצְּעִירָה וַאֲנִי,

כַּאֲשֶׁר שִׁלַּמְנוּ לְאָחוֹת בּוֹגֶרֶת יוֹתֵר

בְּעַד נְהִיגָה בִּמְכוֹנִית נְטוּשָׁה

בַּחֲצֵרֵנוּ הָאֲחוֹרִית כְּדֵי לְהַסִּיעֵנוּ. אֲחוֹתֵנוּ

יָדְעָה כֵּיצַד לְהַחֲלִיף הִלּוּכִים,

לִפְנוֹת לִצְדָדִים חַד וְחָלָק בְּאִתּוּת יַדַּנִי,

וּלְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת עֲצִירָה צַרְחָנִיִּים מֻשְׁלָמִים.

לַשּׁוּק, לְבֵית-הַסֵּפֶר שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן,

חָלַפְנוּ עַל פְּנֵי בָּתֵיהֶם שֶׁל חֲבֵרֵינוּ-לֶעָתִיד,

לְכָל עִיר וָעִיר, לְכָל מָקוֹם.

פָּקַדְנוּ כָּל אֲתָר וַאֲתָר בְּחִפּוּשׂ בְּגָדִים יְקָרִים.

אֲחוֹתֵנוּ הָיְתָה פּוֹתַחַת אֶת דַּלְתּוֹתֵינוּ

וְאוֹמֶרֶת, הַמּוֹנֶה עוֹבֵד גְּבִירוֹתַי,

אֲבָל יֵשׁ לָכֶן כָּל הַזְּמַן הַדָּרוּשׁ.

שֶׁחַלּוֹנוֹ הַקִּדְמִי שָׁבוּר, קְפִיצִים מִזְדַּקְּרִים

מִבַּעַד לְמוֹשָׁבוֹ הָאֲחוֹרִי, קְנוֹקְנוֹת אוּכְמָנִיּוֹת צוֹמְחוֹת

דֶּרֶךְ לִוְחֵי רִצְפָּתוֹ הַחֲלוּדִים;

בְּלִי גַּלְגַּלִּים, בְּלִי צְמִיגִים, הַפַּנָּסִים הָאֲחוֹרִיִּים מְנֻפָּצִים,

הַפַּנָּסִים הַקִּדְמִיִּים חֲסֵרִים, וּמַד הַדֶּלֶק עַל אֶפֶס.

סלאל (Gultheria shallon) - שיח שעליו בשרניים השייך למשפחת האברש וצומח במערב ארה"ב

לי-יאנג לי - אבא קטן

קָבַרְתִּי אֶת אָבִי

בַּשָּׁמַיִם.

מֵאָז הַצִּפֳּרִים

מְנַקּוֹת וּמְסָרְקוֹת אוֹתוֹ מִדֵּי בֹּקֶר

וּמוֹשְׁכוֹת אֶת הַשְּׂמִיכָה לְמַעְלָה עַד סַנְטֵרוֹ

כָּל לַיְלָה.

מֵאָז הַסֻּלָּמוֹת שֶׁלִּי

מַעְפִּילִים רַק לְמַטָּה,

וְכָל הָאֲדָמָה הָיְתָה לְבַיִת

שֶׁחֲדָרָיו הֵן הַשָּׁעוֹת, שֶׁדַּלְתּוֹתֵיהֶן

פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה בַּעֶרֶב, מְקַבְּלוֹת

אוֹרֵחַ אַחַר אוֹרֵחַ.

יֵשׁ וּמַבָּטִי חוֹלֵף עַל פְּנֵיהֶם

וּמַבְחִין בְּשֻּׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים לִסְעוּדַת כְּלוּלוֹת.

ּ

קָבַרְתִּי אֶת אָבִי בְּלִבִּי.

עַכְשָׁיו הוּא צוֹמֵחַ בְּתוֹכִי, בְּנִי הַמּוּזָר.

הַשֹּׁרֶשׁ הַקָּטָן שֶׁלִּי שֶׁלֹּא יֹאבֶה לִשְׁתּוֹת חָלָב,

כַּף רֶגֶל קְטַנָּה חִוֶּרֶת שְׁקוּעָה בְּלַיְלָה לֹא-יָדוּעַ,

קְפִיץ אוֹרְלוֹגִין קָטָן שֶׁעַתָּה זֶה נִרְטַב

בָּאֵשׁ, עֵנַב קָטָן, הוֹרֶה שֶׁל יֵין

הֶעָתִיד, בֶּן שֶׁהוּא פְּרִי בְּנוֹ שֶׁלּוֹ,

אַבָּא קָטָן שֶׁאֲנִי פּוֹדֶה בְּחַיַּי.

על המשוררים

לינדה פאסטאן נולדה למשפחה יהודית בניו יורק ב-1932, היתה "שרת השירה של מרילנד" ומתגוררת בפוטומק שליד וושינגטון הבירה. תומאס לאקס נולד בנורתהמפטון שבמאסאצ'וסטס ב-1946 ונחשב לאחד המשוררים הבולטים בשירה האמריקאית החדשה.

ריצ'ארד ג'ונס נולד ב-1953 בלונדון לאב שהיה קצין בחיל האוויר האמריקאי, מתגורר בשיקגו, מייסד ועורך של כתב-העת לשירה "פואטרי איסט". טס גאלאגר, ילידת 1943, פורט אנג'לס שבמדינת וושינגטון בחוף המערבי של ארה"ב - שם היא גם מתגוררת - היא אלמנת הסופר ריימונד קארוור.

פיליפ בּוּת' נולד ב-1925 בהאנובר שבמדינת ניו המפשייר וחי בחוף של מדינת מיין בצפון-מזרח ארה"ב, בבית שבו התגורר בילדותו. לורנס ראבּ, יליד 1946, פיטספילד שבמדינת מאסאצ'וסטס, הוא גם תסריטאי ומחזאי, מתרגם, מבקר ומסאי.

ג'ראלד סטרן, מגדולי השירה האמריקאית המודרנית, נולד ב-1925 למשפחה יהודית בפיטסברג, פנסילוואניה, והורה שנים רבות בסדנת הכתיבה המפורסמת של אוניברסיטת איובה. ג'ינג'ר אנדרוז נולדה ב-1956 בנוֹרְת' בֶּנְד שבמדינת אורגון על חוף האוקינוס השקט ועדיין מתגוררת שם, מתפרנסת מניקוי בתים ומלמדת בבית הספר של יום ראשון של "כנסיית המשיח". המשורר החשוב לי-יאנג לי נולד ב-1957 למשפחה סינית בג'אקארטה, אינדונזיה, והגיע בילדותו לארה"ב.

בנים ובנות גידלנו ורוממנו

בימים אלה לבש נכדי הבכור מדים, עבר את תקופת אימוניו הבסיסיים ונשבע אמונים ליד הכותל. בני בכורי, שהוא אביו ונכח בטקס השבועה, שלח לי אי אילו תצלומים של המעמד. התבוננתי בפנים הצעירות, הגאות והמחייכות, ונזכרתי בטקסים דומים שעברו שני בניי כשהגיעה שעתם לשרת בצה"ל.

אודה על האמת, אינני זוכר בבירור את שבועת צה"ל שלי. הרבה יותר ברורה בזכרוני השבועה המחתרתית שנשבעתי כשהצטרפתי לארגון "ההגנה" שבטרם מדינה, עוד בהיותי תלמיד בית-ספר תיכון בתל-אביב. גם הוריי שלי היו חברי ההגנה. הרי לכם שלשלת יוחסין ישראלית.

טבעי איפוא היה שאהרהר, בנסיבות אלו, במסכת בנים ובנות, אבות ואמהות: חיי אדם לא יתוארו בלעדיהם ואין קיום לחברה בלעדי ריקמת היחסים המתהווית בין הורים וצאצאיהם. היחסים האלה יונקים משורשים עמוקים מאין כמותם ופשטותם-לכאורה איננה אלא קליפת הבצל החיצונית של חיינו, אם נצטט את "פר גינט" של איבסן הנורבגי.

אור וחושך, הסכמה וסירוב, אהבה ושנאה, התחלפות תפקידי הָהוֹרוּת בין הדורות במרוצת הזמן, וכיוצא באלה רכיבים תואמים ומתנגשים, משמשים בהם בערבוביה ואי אפשר שלא יטביעו את חותמם ביצירה האנושית, והשירה בכלל זה. "קול אמריקה" מביא לכם השבוע את תרגומיי לשירים על הורים ובנים-בנות שבאו לעולם על אדמת ארה"ב. מובטחני שלא תצאו נפסדים אם תנסו להשוות בינם ובין שירים על נושאים דומים שנכתבו כאן, בשפתנו שלנו.