כל המצוות פרחו ממני

אהבה

לְבֵנָה רְצוּצַת כֶּסֶף נִשְׁפֶּכֶת מִצַּלְּקוֹת הַקַּשׁ,

עַרְסַל הַגַּלִּים שׁוֹלֵחַ רִמְזֵי מֶלַח:

תְּפִלּוֹת שֶׁל מַסָּעוֹת רְחוֹקִים, דֶּלֶת חוֹרֶקֶת

סוֹעֶרֶת בָּרוּחַ,

וְאָז גּוּפָה הַמִּתְפַּנֵּק שׁוֹאֵל אַתָּה עֵר?

וּמַצְמִידָה נֶשֶׁף שְׂפָתַיִם לְצַוָּאר יָגֵעַ,

יָדָהּ בּוֹצַעַת כַּפְתּוֹרִים , מְבַתֶּקֶת עִלַּת בֶּגֶד

מַפְעִימָה וּלְשׁוֹנִית הִיא עוֹבֶרֶת בַּכֹּל אַרְצוֹת הַסַּעַר,

וְשָׁם הִיא פְּשׁוּטָה וּרְחָבָה, וּמַדְרִיכָהּ רָעַד.

אֲנָחָה נִשְׁזֶרֶת בָּאֲנָחָה, קוֹמָה אַחַר קוֹמָה

הַדָּם גָּבְהָהּ, מְשֻׁלָּחִים נָעִים כְּמוֹ הָיִינוּ

יַבֶּשֶׁת נִתֶּקֶת מִפִּטְפּוּט תֵּבֵל,

סִיעָה שֶׁל הַפוּגָה.

זוֹרְמִים בְּמַפָּלִים נִלְהָבִים

אַתְּ פּוֹקֶדֶת צַוָּאר, בֶּטֶן, מְנַגֶּנֶת פָּנִים,

לְלֹא אוֹמֵר יוֹדַעַת הֵיכָן נִטְמְנוּ מַהֲלוּמוֹת:

מַכַּת אָב, לִגְלוּג חָבֵר, מַשָּׂא נַעַר עָיַף מִמִּלִּים,

נְקֻדַּת הַפְּרִידָה הַהִיא, בְּטֶרֶם יָדַעְתִּי אֶת רַפָּאוּת הַזְּמַן,

אֲנִי שׁוֹתֵק לְתוֹךְ נְשִׁימוֹתַיִךְ,

נוֹעֵץ תְּשׁוּקָה בְּגַבְּךָ, הוּלַךְ הַפּוּךְ בְּתוֹךְ הַמָּוֶת.

ערב העצמאות

עוֹד פַּעַם הַמִּדְבָּר,

צוּקִים לוֹבְשִׁים זְקִיפוּת, הַנְּעוּרִים שֶׁלָּנוּ

מִתְרוֹצְצִים בְּקִרְבֵּנוּ, מַפְעִילִים הַחְמָצָה.

זֶה עֶרֶב זִקּוּקִים וְלָמָּה לִי דּוּמִיָּה,

לֹא דְּגָלִים מוּנָפִים בָּעֵינַיִם,

תְּדַבְּרִי עוֹד פַּעַם בַּקּוֹל הַשָּׁקוּל, מוּל

הקְרִיסָה, פַּטִּישִׁי מִשְׁפַּחְתִּי הָרְחוֹקָה:

אַחַי הַיְּקָרִים מוּגַנִּים בַּיְּלָדִים,

שְׂמֵחִים עַל מִלְמוּלֵי שְׁטוּת, מְחַלְּקִים חָלָב טוֹב.

תֵּלְכִי עוֹד פַּעַם מְפַתָּה, תִּתְרוֹמְמִי אֵלַי

חַמָּה, אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת אֶרֶץ הָאֵשׁ,

פָּטָגוֹנְיָה קָרָה וַעֲזוּבָה: לֹא אָשׁוּב לְנִגּוּן הַלִּמּוּד,

כִּמְעַט כֹּל הַמִּצְווֹת פָּרְחוּ מִמֶּנִּי,

נוֹתַרְתִּי מְרֻפָּט, מִגִּיר גַּעְגּוּעַ. יֵשׁ בְּךָ אֶת הַחֹם

הֶחָזָק, מַבָּט שֶׁיָּכֹל לַלַּיְלָה. תִּרְאִי בַּחוּץ

פּוֹרְחִים כֹּל תָּאִי הַשְּׂמֵחָה, כַּמָּה רַעַשׁ אָצוּר בָּנוּ,

כַּמָּה רִקּוּד. תִּרְאִי אוֹתָם מְנַשְּׁקִים אֲוִיר בִּצְחוֹק,

מְקַלְּפִים אֶת נֶשֶׁל הַיּוֹם, לְמַה שֶּׁלֹּא נֵצֵא,

נֵלֵךְ יָפִים בְּצֵל נִצָּחוֹן הַחוֹגְגִים, נִצִּית חָזָה בַּשִּׁיר

נֻשְׁלַךְ אֶת סְפִינוֹת הַבַּרְזֶל שֶׁל זִכָּרוֹן

בְּמוֹרַד הֶהָמוֹן.

יונתן ברג, יליד 1981, גדל בהתנחלות "פסגות" בחבל בנימין. בוגר התוכנית לכתיבה יוצרת לתואר ראשון באונברסיטת תל-אביב. פרסם עד כה שירים במספר כתבי עת. לשיר נוסף של ברג לחצו כאן