מאבק עדתי בכותל: "שלא ייזכר שם ספרדי"

מלחמות היהודים חוזרות לכותל – הפעם בין אשכנזים למזרחים: מתפללי אחד ממנייני הספרדים הגדולים ברחבת הכותל המערבי טוענים כי רב המקום, שמואל רבינוביץ', "החרים" כמה פעמים ובתואנות שונות ספר תורה חדש שהוכנס לשם באחרונה על ידם, זאת בניגוד לעמדת הרב הראשי שלמה עמאר שאסר עליו לעשות כן. כעת מאשימים המתפללים את רב הכותל כי הוא מתנכל להם משום שלא רכשו את הספר מסופר סת"ם המקורב אליו, ואילו הרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה, טוען: מדובר בשנאת ספרדים.

"ספר המריבה" נתרם לכותל המערבי והוכנס לאחד מארונות הקודש שבו רק באחרונה, למחרת חג השבועות, זאת ביוזמת גבאי מניין תפילת השחרית המתקיימת במקום מדי בוקר עם הזריחה. באמצעות הצבת קופת צדקה ברחבה, צירף האיש במשך שלוש שנים שקל לשקל כדי לממן כתיבת ספר לעילוי נשמת אביו המנוח, אלא שהרב רבינוביץ' התנגד לקבלת ספר התורה בטענה כי הוא גבוה וכבד מדיי ולכן אינו מתאים לנערי בר המצווה החוגגים באתר הקדוש.

בעקבות פניית הרב הראשי שלמה עמאר לרב הכותל בעניין, התאפשרה הכנסת ספר התורה ביום חמישי, אך למחרת, כשבאו המתפללים לתפילת שחרית, גילו להפתעתם כי הוא נעלם. בדיקה קצרה העלתה כי רבינוביץ' "החרים" את הספר, כשהנימוק הפעם הוא שהאות ך' שכתובה בו "מרובעת" ולא "מעוגלת" ולפיכך הספר כולו פסול לאשכנזים. הרב יעקב יוסף, המתפלל בקביעות במניין אחר בכותל, זעם, וחיבר פסק הלכה רב מקורות ולפיו גם לאשכנזים מותר לקרוא בו.

גם הרב עמאר התערב, זו הפעם השניה, ושיגר לרב המקומי פסיקה דומה. עוד הבהיר כי הוא מצפה להשבת ספר התורה בהקדם למתפללי המניין. לקראת השבת האחרונה התרצה רב הכותל שוב. הספר הוחזר ופרשת השבוע נקראה ממנו, אך כעבור כמה שעות הוא נעלם שוב. כעת טוען הרב המקומי והסופר מטעמו, ישראל גוטליב, כי הוא נמצא פסול לחלוטין מבחינה הלכתית, והוא אסור לשימוש אף לספרדים. לאחר דין ודברים בין הצדדים הוחלט כי הספר ייבחן על ידי גורם שלישי שיכריע בעניין".

במכתב חריף ששלח הרב יעקב יוסף לרב עמאר והגיע לידי ynet נטען כי ספר התורה "כשר לכתחילה ואסור להוציא עליו לעז"

וכי "המלעיזים – כוונתם שלא ייזכר שם ספרדי, וכשאין ספר תורה לא יבואו להתפלל". ביחס לרב רבינוביץ' כתב הרב יוסף: "כנראה שהסלחנות שלנו גוררת המשך לפעולות הנ"ל, ואסור לנו להחריש".

עוד במכתב, מאשים הכותב כי בעבר היו בכותל המערבי יותר מ-70 ספרי תורה מהודרים אך חלקם נעלמו ומאוחר יותר התברר כי רב המקום מכר אותם. "על פי החוק משנת תשכ"ז (1967), הרב הראשי הראשון לציון הוא הריבון ובעל הבית בכותל המערבי ובלי רשותו אסור למכור", טען הרב יעקב יוסף, "היעלה על הדעת שהרב של צפת או חיפה רשאי למכור את כל ספרי התורה בעירו?".