הנשים הן אלה שקובעות אם לקנות דירה חדשה

ברוב המשפחות בישראל האישה היא זו שנותנת את הטון בכל הקשור לרכישת דירות: מסקר מקיף שערך מרכז הבנייה הישראלי בקרב 4,000 רוכשי דירות פוטנציאליים עולה, כי ב-78% מרכישות הדירות, האישה היא זו שמחליטה על עצם פעולת הרכישה, ב-84% מהמקרים מחליטה האישה איזו דירה בדיוק לרכוש, וב-88% היא זו שמחליטה כיצד תתוכנן ותרוהט הדירה.

• המבחן לקיום בועת נדל"ן - בחודשים הקרובים"
  

מנכ"ל מרכז הבנייה, קובי לנגליב, מסביר כי הסקר נועד לשקף את תמונת הנדל"ן בישראל, תוך כדי ניתוח העדפות הרוכשים. בין היתר הוא בחן איפה הישראלים מעדיפים לרכוש דירה, איך מתקבלות ההחלטות על הרכישה ואיך לתכנן את הדירה על מנת שגם תתאים לצורכי הרוכש וגם תשביח בערכה לאורך זמן.

לנגליב מסביר כי תוצאות הסקר מלמדות שבניגוד למצב הקיים, על משווקי הדירות להתמקד יותר בפנייה לנשים. "בקבלת החלטות עקרוניות במשק הבית, האישה היא המנוע של תהליכים אלה, בעוד שהגברים הרבה יותר שמרנים. פנייה לנשים צריכה להיות חלק מהטקטיקה של המשווקים, כי בסופו של דבר, האישה זו שמובילה את קבלת ההחלטה".

קשורים לטריטוריה 

מתוצאות הסקר עולה, כי הישראלים שמרניים בבחירת אזור מגוריהם ומעדיפים לגור במקום הולדתם או באזור קרוב. כך, 29% מהנשאלים השיבו כי הם מעדיפים לרכוש דירה במקום היישוב בו נולדו, גדלו או התגוררו קודם לכן, וכ-38% בחרו לרכוש לא באותו עיר, אולם נותרו עדיין באותו האיזור. למשל, מי שנולד ברעננה ולא היה לא תקציב לרכוש דירה בעיר זו, רכש דירה בהוד השרון, כפר סבא, או יישוב אחר בשרון.

רק כשליש מהנשאלים (כ-33%) בחרו להעתיק את מקום מגוריהם לאזור מרוחק ממקום הולדתם. לנגליב מדגיש כי מדובר לא רק במעבר מהנגב למרכז או לגליל, אלא גם במעבר נקודתי מאיזור השרון לבקעת אונו או השפלה.

נתונים אלה משמעותיים לדבריו, כי הם מצביעים על כך שהישראלים קשורים לטריטוריה. בהתאם לדבריו, על הקבלנים או היזמים שבונים לדעת שהקהל המקומי הוא קהל היעד הראשון לשיווק.

חושבים רחוק

עוד עולה מהסקר, כי 63% מתכננים לטווח הרחוק ברכישת דירה, כך שאפשר יהיה לשנות אותה בהתאם להתפתחות המשפחתית. לנגליב טוען כי מדובר בהתפתחות דרמטית: אם בעבר החליף הישראלי הממוצע 3 דירות בימי חייו על מנת לשדרג את איכות חייו, יותר ויותר ישראלים חושבים היום כבר בגיל 30 איך תיראה אותה דירה לטווח הארוך, מבלי שיצטרכו לעבור.

לנגליב מדגים, כי זוג כבן 30 עם ילדים קטנים ירכוש היום דירה בת 4 חדרים, עם חדרים קטנים וחללי משפחה גדולים. בגיל 40, כשהילדים גדולים, יש נטייה לעבור לחדרים גדולים וחללים קטנים, ובגיל 50 פלוס, כשהילדים מתחילים לעזוב את הבית, יש נטייה להקטין את מספר החדרים בבית.

"בקניית בית אפשר מראש לתכנן כיצד הוא ייראה בעוד עשור, בלי צורך בשיפוץ מאסיבי -  אפשר להשתמש בגבס או באמצעים טכנולוגים שונים שיאפשרו להם לשנות את חזות הבית. זה מהותי כי בסופו של יום, המשפחה מאוד מחוברת לטריטוריה שלה, ובתכנון מראש אפשר להתאים את הבית להתפתחות המשפחתית ולהשאר באותה דירה", הוא מסביר.

מעדיפים לשפץ את הדירה 

לשאלה כמה כסף מוכנים הנשאלים להוסיף לדירה חדשה במקום דירתם הנוכחית כ-22% אמרו שיהיו מוכנים להוסיף עד 200 אלף שקל, 13% מוכנים עד 400 אלף שקל, 10% עד 800 אלף שקל ו-9% עד 1.2 מיליון שקלים. 6% מוכנים להוסיף עד 2 מיליון שקל ו-7% מוכנים להוסיף 2 מיליון שקלים ומעלה. מנגד, כ-26% השיבו שאינם מעוניינים כלל לעבור דירה וכ-17% אמרו שלא יעברו אם הדבר כרוך בתוספת כסף, אבל מוכנים לשקול מעבר לדירה בעיר זולה יותר.

בהקשר זה מתברר, כי יותר ישראלים מעדיפים כיום לשפץ את דירתם הקיימת במקום לעבור דירה. לנגליב מציין, כי אם לפני עשור רק 27% מהישראלים שדרגו או שקלו לשדרג את דירתם, כיום קרוב למחצית מהישראלים (כ-46%) מעדיפים לשפץ ולשדרג את דירתם ולא לעבור. בכ-62% מהמקרים הסיבה היא כלכלית ובכ-38% מדובר ברצון להישאר באותו הבניין ובאותה העיר.

אם כבר משפצים - מתברר כי חלה עלייה בשיעור האנשים שלוקחים מעצב או אדריכל. בעוד שלפני עשור, פחות מ-10% עשו זאת, כיום כ-34% מעדיפים להסתייע באיש מקצוע לצורך השיפוץ. לנגליב אומר כי השיעורים עולים מדי שנה ולהערכתו, כשני שלישים מהישראלים ישתמשו בשירותיו של יועץ חיצוני בתוך עשור.

ירוקים אך מייבשים

לשאלה אם הישראלים השתכנעו בנחיצותה של "בנייה ירוקה", נמצא בסקר כי ידן של הנשים על העליונה גם כאן: כ-61% מאמינות בבנייה ירוקה לעומת כ-48% מהגברים. בשקלול ארצי, כ-54% מהנשאלים אמרו כי הם מאמינים בבנייה ירוקה וכי היא מעלה את ערך הדירה בממוצע של 8%-10%, שזה כ-200 אלף שקל לדירה ממוצעת בתל אביב וכ-150 אלף שקל לדירה ממוצעת בראשון לציון או הוד השרון. 

לנגליב מציין כי מהתוצאות עלתה חלוקה מעניינת: ככל שמקום המגורים קרוב יותר לגוש דן ומרכז הארץ, כך הנושא ה"ירוק" חלחל חזק יותר, ואילו דווקא בפריפריה, הצרכן הישראלי עדיין סקפטי יחסית, אם כי השיעורים עולים מידי שנה.

בקרב תושבי גוש דן, כ-59% מאמינים בבנייה ירוקה, בקרב ערי הלווין (נתניה-אשדוד): כ-51%, בירושלים: 56%, בחיפה : 50%, ובפריפריה כ-45%.

אם כבר בנושאים "ירוקים" עסקינן, הסקר גילה כי הקמפיין סביב משבר המים הוביל לשינוי מהותי בתכנון הגינות הביתיות. "אם לפני עשור בכ-83% מהגינות הביתיות היה מרכיב מהותי של דשא, הרי שכיום ירד שיעור זה לכ-58%", מספר לנגליב. עוד הוא מציין, כי שיעורם של המעוניינים בדשא יורד בהתמדה לטובת "גינות יבשות" שאינן מצריכות כמעט שימוש במים. "בעניין זה", מעיר לנגליב, "הקטליזטור המשמעותי היה השימוש ב"מים אפורים" ובאמצעים נוספים שיוצגו בתערוכה".

ראש בעננים

נתון נוסף שעולה מהסקר הוא שקיימת תמימות דעים כמעט בשאלה האם לגור גבוה יותר זה באמת טוב יותר ויוקרתי יותר - כ-87% מהנשאלים אמרו שמגורים בקומה גבוהה הם אכן שווים ויוקרתיים יותר. עם זאת, רק 37% מתוכם אמרו שלמרות כי זה יוקרתי יותר, יעדיפו לרכוש דירה בקומה גבוהה בכל מקרה. לנגליב מסביר כי אחרים שהשיבו בשלילה מנו סיבות כמו הילדים, תלות במעלית, ואיכות חיים בדירה עם ממשק לרחוב או לגינה.

באופן סטטיסטי סבור הישראלי כי דירת יוקרה בקומה ה-20 עם נוף לים או לאורות הכרך, שווה ב-12% יותר מדירה בקומה העשירית וב-20% יותר מאשר דירה באותו מגדל בקומה הראשונה.

שאלה נוספת שנבחנה בסקר, היא מהו החלום הישראלי: קוטג' ,פנטהאוז, דירת יוקרה במגדל או שמא דירה עם מרפסת בבית נמוך ואינטימי? גם כאן שוב התגלה רוב ברור (כ-23%) לטובת דירת יוקרה בקומה גבוהה ולמגורים בפנטהאוז (כ-22%). 

מגורים בבית פרטי, שרק לפני עשור ניצבו במקום הראשון מבחינת העדפות הרוכשים, ירד למקום השלישי (20%). במקום הרביעי מעדיפים הרוכשים דירת גן (כ-14%), במקום החמישי - דירה עם מרפסת גדולה (כ-11%) ובמקום שישי - דופקלס (7%).

הסקר נערך לקראת התערוכה "בילדינג" השנתית של מרכז הבנייה הישראלי, שתתקיים בגני התערוכה בתאריכים 21-24 ביוני, ותעסוק בשדרוג הבית.