30 שנה ל-CNN: סיבה למסיבה?
ההתחלה נראתה מבטיחה: כנגד כל ההימורים, העולם נצמד לדיווחי רשת החדשות ההגונה. אבל 30 שנה אחרי, הטכנולוגיה והמהימנות של CNN כבר לא אותו דבר. לחיי העשור הבא?
המומחים אמרו שזה לא יתרומם. כשטד טרנר השיק את משדר הפתיחה של CNN, היום (1 ביוני) לפני 30 שנה, תעשיית הטלויזיה האמריקנית היתה בטוחה שהוא עתיד לאבד את כל הונו בתוך זמן קצר ביותר.
1 ביוני 1980, השידור הראשון של CNN. מי זקוק לרשת שכזו?
מי צריך ערוץ חדשות שמשדר 24 שעות ביממה? ומי בכלל ירצה לפרסם בערוץ כזה? חמש שנים מאוחר יותר, כשהושקו שידורי CNN International, אלה שהעולם מחוץ לארצות הברית קורא להם בפשטות CNN, המומחים שוב אמרו שזה לא יתרומם: מי בכלל זקוק לרשת חדשות עולמית? מי יצפה בה? מי יהיה מוכן לצפות בטלוויזיה שאין לה סדר יום פוליטי או תרבותי ברור, תָחוּם היטב בגבולות טריטוריאליים?
המומחים טעו פעמיים. ראשית, הם לא העריכו נכונה את הרגלי הצפייה של האמריקאים. שנית, הם לא הבינו שתרבות הכפר הגלובאלי עתידה למצוא לעצמה ביטוי נאות גם על גבי מסכים.
השנים הראשונות של CNN בגרסתה האמריקנית לא היו מזהירות. החשיפה המאסיבית הראשונה לכל אזרחי ארצות הברית התרחשה כאשר היתה זו הרשת היחידה שכיסתה את שיגור מעבורת החלל צ'לנג'ר, והביאה לכל בית את תמונות ההתפוצצות המחרידות.
אובמה וקלינטון ב-CNN. שם מוכר בכל בית (צילום: MCT)
אחר כך צברה שיאים של רייטינג בעיקר באירועים מתגלגלים, ארוכי טווח, שהתרחשו בתוך ארצות הברית: בייבי ג'סיקה ונסיונות ההצלה ההירואיים, המרדף החי אחר או. ג'יי סימפסון, הכיסוי המאסיבי של הפיגוע באוקלהומה. בין לבין הצליחה לזנב ברשתות הגדולות ולהפוך לרביעית בדירוג, תוך שהיא לא הסתמכה על תמהיל של דרמה, סיטקומים ושעשועונים כדי לשרוד.
את הרשת הבינלאומית קידמו תחילה באמצעות צופים קוסמופוליטיים. CNN הפכה לחלק מתפריט החובה של בתי מלון ברחבי העולם, ועם חדירת הטלוויזיה בכבלים למספר גדל והולך של אומות בנות תרבות, הגיע גם תמהיל החדשות המרוחק, הצונן והעניייני הזה לתודעה של צופים ומקבלי החלטות כאחד ברחבי הגלובוס, אבל עדיין היה נחוץ אירוע בינלאומי מכונן, יתרון טכנולוגי מבריק ומעט מזל כדי להפוך את הרשת לשם מוכר בכל בית.
מזוודת הקסמים של החדשות בכבלים
זה קרה במלחמת המפרץ הראשונה. מאות רשתות טלוויזיה מרחבי העולם שיגרו צוותים מיומנים לעיראק, וגילו שמשטרו של סדאם חוסיין פשוט לא מאפשר להם להוציא את הדיווחים החוצה. כולם היו תלויים בחסדי הטכנולוגיה המקומית, חוץ מ-CNN שהחזיקה במזוודה פלאית אחת, שחיברה את כתביה ישירות ללויין תקשורת גבוה-גבוה מעל לראשו של סדאם, ומשם הופצו הדיווחים לעולם כולו.
שמי ישראל במלחמת המפרץ. רגע מכונן ל-CNN (צילום: לע"מ)
העולם, לרבות אזרחי ישראל במסכות אב"כ, בראשית ימי הכבלים אצלנו, צפה פעור פה בפיטר ארנט נוגה בירוק בתאורת לילה ובשבילי הטילים הזוהרים ששטו על המסך מאחוריו, בכריסטיאן אמאנפור שלא ממצמצת באמצע מתקפה אמריקנית וממשיכה להגג בשידור חי על עוולות המלחמה. זה נראה בשעתו כמהפכה הגדולה ביותר בתולדות העיתונות: בכל מקום, בצילו של כל אסון ובאמצע כל קרב, הבטיחו לנו במובלע, יהיה שם מי שידווח לעולם.
ההבטחה הזו יצרה את "אפקט CNN" : שיאיו מצויים בהחלטה להחיש סיוע הומניטארי אמריקני למוגדישו, בגלל התמונות הקשות שהרשת חשפה, ובהחלטה להוציא משם את חיילי ארצות הברית, בגלל תמונות קשות אחרות, שוב באדיבות המשרד המקומי של הרשת. אם נוצר רושם לפיו מקבלי החלטות מזפזפים ל-CNN כדי לשאוב משם את תמונת העולם שלהם, הרשת רק נהנתה מכך.
לארי קינג מראיין את ג'וליאני. השלייקעס הפכו למותג (צילום: AP)
בין מלחמה לאסון טבע, בין משבר כלכלי לבחירות, ניסתה הרשת הבינלאומית ליצור גם משדרי טלויזיה כלל עולמיים שאינם קשורים לחדשות, משימה בה נכשלה. הכפר אולי גלובלי, אבל תוכנית תרבות בינלאומית שמדלגת ממדינה למדינה לא שכנעה את הצופים, ספורט בינלאומי שאינו טעון ביצרים ורגשות מקומיים אינו מרתק, ורק לארי קינג נותר על המסך, ערב ערב, עם מופע הראיון האישי שהפך את השלייקעס שלו למותג עולמי.
אנחנו מדווחים, אתם מחליטים?
ההגמוניה על שידורי החדשות בארצות הברית ניטלה מ-CNN כששתי המתחרות העיקריות שלה צצו בשטח והחלו לעבוד מתוך פילוסופיה הפוכה לגמרי. CNBC, רשת החדשות הליברלית, המחוייבת לסדר היום הדמוקרטי ו-FOX שבחרה בקידום הימין על כל גווניו, לרבות הפונדמנטליסטים והסהרוריים ביותר. FOX ניצחה את CNN במאבק הרייטינג, אבל גם בתפיסה הישנה שחדשות עושים בלי כל הטיה פוליטית ניכרת.
אוריילי ב-FOX News. חדשות לא בהכרח עושים ללא הטיה פוליטית
גם במישור הבינלאומי חיפשו את ההטיה: הביקורות החריפות ביותר נגד משדרי הרשת הגיעו מן המזרח התיכון. מחד, אמונה מתמשכת של ציבור גדול במדינות ערביות כי הרשת משקפת את ההטיה האמריקנית לטובת ישראל ומאידך, ביקורת מתמשכת של ישראלים על הטיה פרו-ערבית שמצאו במשדרים. בין כל אלה, תמרנו קברניטי הרשת בזהירות מופתית בין הצורך באובייקטיביות והידיעה שמציאות מסוכסכת לעולם איננה "אובייקט" שצדדים ניצים יכולים להסכים על משמעותו.
מלחמת המפרץ השנייה סימנה את תום ההגמוניה של CNN בשוק שיצרה. באירועי 11 בספטמבר 2001, היא אמנם היתה הרשת הראשונה שעלתה לאוויר עם דיווח על מטוס תקוע בתוך מגדל, אבל היתרון לא תורגם לעלייה סוחפת ברייטינג או לנאמנות מתמשכת של צופים.
אסון התאומים. הבריטים גברו על אנשי החדשות המקומיים (צילום: AP)
רשת Sky הבריטית כבר היתה שחקנית צעירה ורעננה בשטח, וכאשר הושוו תנאי השידור של כולם וכתבי כל הרשתות נאלצו להתחבא בזלדות של כוחות הקואליציה כדי לדווח, התברר שכתבים אלמונים יחסית עם מבטא בריטי עושים זאת לא פחות טוב מאמאנפור וחבריה ואפילו מצליחים לגייס קצת יותר רגש אל תוך הדיווחים שלהם. תם עידן המונופול.
טוויטר במקום אמאנפור
שלושים שנה אחרי, אפשר לקבוע שתם גם עידן התמימות. האמונה שנוכחותה של רשת חדשות בכל מקום בו בני אדם טובחים זה בזה עשויה לקצר את משך הטבח או את מספר קורבנותיו הוכחה כשגויה ברואנדה, בבוסניה ובדארפור.
אולפני CNN באטלנטה. הטכנולוגיה כבר לא לצדם (צילום: MCT)
המחשבה שחשיפת עוולות של משטרים רודניים תגרום לקריסתם היא מחשבה נאה, אבל CNN עדיין לא הפילה אף דיקטוור, וקשה להניח שתעשה זאת בעתיד.
בעשור הרביעי לקיומה, בצד ההתמודדות המתמשכת עם המתחרים, הרשת שזינקה לגבהים בזכות חדשנות טכנולוגית, מאוימת כעת באמצעות אותה חדשנות עצמה: טוויטר ויוטיוב והצילום הסלולארי, לא עיתונאים מנוסים, הם אלה שמייצרים את ה-"Breaking News" של העשור הנוכחי. במבט היסטורי מאוחר, אפשר יהיה לציין לזכותה של הרשת, שהיא זיהתה את הצורך האנושי במידע מיידי עוד לפני כולם, ועשתה זאת במסירות ובמקצועיות, כנגד כל הסיכויים.