דו"ח הלמ"ס: יהודים מדוכאים פי 2 מערבים
אנחנו מבקרים 6 פעמים בשנה אצל רופא, לפחות פעמיים אצל רופא שיניים, ואחד מכל 6 ישראלים חולה במחלה כרונית. יהודים מדוכאים פי 2 מערבים, וחולים יותר מהם בסרטן. הבריאות שלנו במספרים - דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
45 מליון ביקורים אצל רופאים בשנה ועוד 4.6 מליון התייעצויות טלפוניות עם רופאים: לפי סקר הבריאות האחרון שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2009, תושב ישראלי מבקר בממוצע כשש פעמים בשנה אצל רופא. לפי נתוני הסקר, כ-20% מבני 65 ומעלה מוגבלים גם בניידות וגם בתפקוד יומיומי, ולמעלה ממחצית מבני 65 ומעלה חולים ביתר לחץ דם וכמעט רבע בסוכרת. ממצא מעניין נוסף מתייחס לירידה באחוזי המעשנים בעשר השנים האחרונות, ולפערים בין המגזרים השונים: אחוז בעלי ביטוחים משלימים כפול אצל יהודים לעומת ערבים, ואחוז בעלי ביטוחי בריאות פרטיים גבוה כמעט פי 14 בקרב יהודים לעומת ערבים.
במסגרת הסקר רואיינו קרוב ל- 9,000 משקי בית (כ-29,000 נפש). סקר בריאות 2009 הוא השישי בסדרת סקרי בריאות, ונתוניו ישמשו לצורך דיווח ל- OECD, אליו ישראל הצטרפה לאחרונה.
שישה ביקורים אצל רופא, יותר מפעמיים אצל רופא שיניים
מהסקר עולה כי נשים מבקרות אצל רופאים יותר מגברים, למעט בגילאים צעירים מאוד (4-0) ובגילאים מבוגרים (75 ומעלה). בגילאים 25-44 (גילאי הפריון העיקריים) ממוצע ביקורי הנשים אצל רופאים בשנה כפול משל גברים.
תוצאות סקר במצביעות על ירידה בשיעור הביקורים אצל רופאים יחסית לשנת 2000. ממוצע הביקורים לנפש אצל רופאים בשנת 2000 היה 7.1 (לעומת 6.2 בשנת 2009). לפי עורכי הסקר, יתכן שחלק מהירידה מוסבר בשימוש גובר בייעוץ טלפוני עם רופאים. אם כוללים התייעצויות טלפוניות בסך הביקורים, הרי שממוצע הביקורים לנפש בשנת 2009 עולה ל- 6.8.
בשנת 2009, ישראלים ביקרו 16.5 מיליון פעמים אצל רופאי שיניים. תושב ישראלי מבקר אצל רופא שיניים בממוצע 2.3 פעמים בשנה (לעומת 2.6 בשנת 2000).
5.9% מהמרואיינים, המייצגים כ-424 אלף תושבי ישראל, דיווחו שאושפזו בבית חולים כללי (לא כולל אשפוז יום) לפחות פעם אחת בשנה שקדמה לריאיון. האחוז דומה בגברים ובנשים. שיעורי המאושפזים בקרב ערבים גבוהים לעומת השיעורים בקרב יהודים בכל קבוצות הגיל למעט בגיל 75 ומעלה. ההבדל בולט במיוחד בקבוצת הגיל 44-25, בה השיעור בקרב ערבים כפול כמעט לעומת השיעור אצל יהודים.
סומכים על דיקור
במהלך 2009 בוצעו 8.3 מיליון ביקורים אצל מטפלים במקצועות עזר רפואיים (פיזיותרפיה, פסיכולוגיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ודיאטטיקה), ממוצע
ביקורים לנפש בשנה אצל מטפלים במקצועות עזר רפואיים הוא 1.2. בקרב בני 55 ומעלה, ממוצע הביקורים לנפש גבוה משני ביקורים בשנה. מבין הביקורים אצל מטפלים במקצועות עזר רפואיים, כשני שלישים הם אצל פיזיותרפיסטים, כ-20% אצל פסיכולוגים ו-10% אצל קלינאי תקשורת.
בשנת 2009 בוצעו 2.7 מיליון ביקורים אצל מטפלים ברפואה משלימה (אקופונקטורה, כירופרקטיקה, הומיאופתיה, רפלקסולוגיה וכד'). ממוצע ביקורים לנפש בשנה אצל מטפלים ברפואה משלימה הוא 0.4. הטיפול הנפוץ ביותר מבין טיפולי הרפואה המשלימה הוא אקופונקטורה (כרבע מהביקורים) ואחריו רפלקסולוגיה (16%) ושיאצו (13%).
נבדקים ומתחסנים
60% מבנות 50 ומעלה ביצעו בשנתיים שקדמו לריאיון בדיקת ממוגרפיה, אחוז הנשים המבצעות בדיקת ממוגרפיה גבוה מעט אצל יהודיות (61%) לעומת ערביות (51%). כמעט 80% מבנות 50 ומעלה בכלל האוכלוסייה ביצעו בדיקת ממוגרפיה אי פעם בחייהן.
כמעט 2% מהאוכלוסייה ביצעו בדיקת MRI בשנה שקדמה לריאיון. 61% מתוכם המתינו לבדיקה פחות מחודש, כמעט 30% המתינו בין חודש לשלושה חודשים ו-9% המתינו יותר משלושה חודשים.
12% מהאוכלוסייה ביצעו בשנה שקדמה לריאיון חיסון נגד שפעת. מתוך בני 65 ומעלה, חוסנו נגד שפעת 51%. בשנת 2000, חוסנו נגד שפעת 9% בכלל האוכלוסייה ו-45% בקרב בני 65 ומעלה.
17% מהישראלים חולים במחלה כרונית
17% מהאוכלוסייה דיווחו כי רופא אבחן אצלם (אי פעם) לפחות מחלה כרונית אחת מבין המחלות הבאות: יתר לחץ דם, אוטם בשריר הלב, סוכרת, אסטמה,
סרטן (לעומת 15% בשנת 2000). בגיל 65 ומעלה כמעט 70% דיווחו שהם אובחנו עם מחלה כרונית אחת לפחות (מהמחלות הנ"ל).
מבין המחלות שנשאלו בסקר (יתר לחץ דם, אוטם בשריר הלב, מחלת לב אחרת, שבץ מוחי, סוכרת, אסטמה, מחלת ריאה כרונית, בעיה כרונית במערכת העיכול, סרטן, דיכאון או חרדה) השכיחה ביותר היא יתר לחץ דם (11% מהאוכלוסייה, 53% מבני 65 ומעלה). כ-5% מכלל האוכלוסייה ו-23% מבני 65 ומעלה דיווחו שאובחנו כחולים בסוכרת.
בקרב בני 65 ומעלה, 13% דיווחו שאובחן אצלם אי פעם אוטם בשריר הלב, 14% מחלת לב אחרת וכ-8% סרטן (כולל בריאים היום). 8% מבני 65 ומעלה דיווחו שאובחנו כסובלים מדיכאון או מחרדה, האחוז בקרב הנשים כפול לעומת האחוז בקרב הגברים.
בהשוואה לשנת 2000, בקבוצת הגיל 74-65, עלה אחוז האנשים המדווחים על המחלות יתר לחץ דם (מ-40% ל-48%, עליה ב-20%), סוכרת (מ-17% ל-22%, עליה בכמעט 30%) וסרטן (עלה מ-5% ל-6.8%, עליה בכ-35%). באוטם שריר הלב, נמצאה ירידה של כ-20% (מ-14% ל-11%). שינויים אלו אינם מעידים בהכרח על שינויים בשכיחות המחלות באותם סדרי גודל ויכולים לנבוע גם מהבדלים בהגדרת ערכי סף לקביעת מצב אבנורמלי (למשל בסוכרת), באבחון או בפעולות מיוחדות לגילוי מוקדם של מחלות.
בהשוואה בין יהודים וערבים בולט כי אחוז המדווחים על מחלת הסוכרת גבוה יותר אצל ערבים לעומת יהודים. בכל קבוצות הגיל שמעל 35, אחוז המדווחים על סוכרת בקרב ערבים לעומת יהודים הוא פחות או יותר כפול.
סרטן שכיח יותר אצל יהודים לעומת ערבים. בגילאי 45 ומעלה אחוז המדווחים על סרטן גבוה אצל יהודים לעומת ערבים ביחס של פי שניים-שלושה בקבוצות הגיל השונות. 60% מהמדווחים על אסטמה הם בגילאי 45 ומעלה. בגילאים אלו, שכיחות אסטמה אצל יהודים כפולה לעומת השכיחות אצל ערבים.
בגילאי 25 ומעלה, אחוז המדווחים כי רופא אבחן אצלם דיכאון או חרדה גבוה יותר אצל יהודים לעומת ערבים בין פי שניים עד פי חמש במרבית קבוצות הגיל. היחס מגיע בקבוצת הגיל 64-55 לכמעט פי שמונה
3.4% מהמרואיינים דיווחו על מוגבלות בניידות, כמעט 70% מתוכם בגיל 65 ומעלה. בגיל זה, 21.6% מוגבלים בניידות. בכלל גילאי 5 ומעלה, 3.3% דיווחו שהם מוגבלים בתפקוד יומיומי (מוגבלים בביצוע פעולה אחת לפחות מתוך: הלבשה, אכילה, רחיצה, ישיבה וקימה מכסא וכניסה ויציאה ממיטה). מבין בני 65 ומעלה, 20.9% מוגבלים בתפקוד יומיומי. מרבית המוגבלים בניידות מוגבלים גם בתפקוד יומיומי. בכלל האוכלוסייה (בני 5 ומעלה), 2.9% מוגבלים גם בניידות וגם בתפקוד יומיומי. בקרב בני 65 ומעלה, כמעט 20% מוגבלים גם בניידות וגם בתפקוד יומיומי.
ירידה באחוז המעשנים
בקרב גילאי 20 ומעלה, כ-28% מהגברים וכ-13% מהנשים מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום. העישון שכיח ביותר אצל גברים ערבים (46%) לעומת גברים יהודים (25%), אך בקרב הנשים היחס הפוך – 14% אצל נשים יהודיות לעומת 4% אצל ערביות.
יחסית לשנת 2000 ישנה ירידה באחוז המעשנים. בשנת 2000, עישנו 34% מהגברים (31% בקרב יהודים ו-49% בקרב ערבים) ו-15% מהנשים (17%
בקרב יהודיות ו-4% בקרב ערביות).
באשר לביטוחים המשלימים, 75% מהאוכלוסייה דיווחו שיש להם ביטוח רפואי משלים באמצעות קופת חולים. 23% דיווחו שיש להם ביטוח סיעודי באמצעות קופת החולים ו-21% דיווחו שיש להם ביטוח בריאות פרטי (כולל ביטוח סיעודי שלא באמצעות קופת החולים).
הסקר מעלה פערים עמוקים בין יהודים וערבים בתחום הביטוחים המשלימים: אחוז בעלי ביטוח משלים בקרב יהודים (83%) כמעט כפול לעומת האחוז בקרב ערבים (43%). אחוז בעלי ביטוח סיעודי דרך קופת החולים גבוה פי שבע אצל יהודים (28%) לעומת ערבים (4%). אחוז בעלי ביטוח פרטי נמוך במיוחד אצל ערבים – 2% לעומת 27% בקרב יהודים.
לפנייה לכתב/ת 
