ואם בספינה לעזה היו נשים וילדים?
מהו היחס ההלכתי למעצר המשט לעזה בלב ים? האם חובה לעצור התארגנות למלחמה גם בשבת ותוך נטילת סיכונים? הרב שמואל אליהו כותב ל-ynet זווית הלכתית למשט לעזה
בפירושו לאחד הפסוקים בפרשת השבוע שעבר – בהעלותך – כותב רש"י: "כל השונא את ישראל - שונא את מי שאמר והיה העולם". ההסבר הוא על פי מה שכתב דוד המלך בספר תהילים, שכשאויבי ה' ושונאיו מבינים שלא יוכלו להילחם בו, הם פוגעים בבנים שלו – בישראל.
לאויבי ישראל ואויבי ה' תכסיסים וסודות. הם מתייעצים ורוקמים תוכניות. מצד אחד המטרה שלהם היא להשמיד אותנו, אבל הם לא יכולים לומר זאת בגלוי. כלפי חוץ הם אומרים כי הם רוצים לעשות חסד עם המסכנים שבעזה. סיוע הומנטרי. להביא שלום. רק רחמים וטוב לב. אך באמת הם מונהגים על ידי גדולי האנטישמיים.
הדיון הזה איננו רק פוליטי. יש לו נגזרות הלכתיות רבות, כפי שיובהר לקמן.
היחס לאספקת נשק – כמו למלחמה
1. המטרה הראשונה והעיקרית של פעולת צה"ל נגד כניסת האוניות לעזה הייתה המצור. למנוע מהפלסטינים לצבור אמצעים לייצור כלי לחימה. מהו היחס ההלכתי לאספקת נשק וכדומה?
מהגמרא לומדים שהיחס הוא חמור מאוד, והכללים בו הם מאוד מחמירים - ממש כמו מלחמה. במסכת עבודה זרה (טו:) כתוב שאסור למכור לנכרים שחשודים על שפיכות דמים לא נשק שהורג בעצמו ולא אמצעים "תומכי לחימה".על היחס החמור לכך ניתן ללמוד גם מהאיסור למכור נשק אפילו לישראל החשוד שימכור לנוכרי.
ואסור למכור להם אפילו אם הם ישמשו בנשק הזה על מנת להרוג אחד את השני ולא דווקא את ישראל. לכן אסור למדינת ישראל למכור נשק לשבטים באפריקה שהורגים אחד את השני בחינם, וכל שכן שאסור אם יש חשש שיהרגו בזה יהודים. עוד אומרת הגמרא שאסור למכור להם ברזל שאפשר לעשות ממנו נשק אלא רק מתכות מסוג כזה שאי אפשר להפכו לנשק, אף שמדובר בחשש רחוק מאוד.
כל הדברים הללו אמורים על מנת להבין כי הפעולה שעשתה ישראל על מנת לעצור את אלה שהשיטו אוניות לעזה היא פעולה נכונה.
חובה לעצור התארגנות למלחמה – גם בשבת ותוך נטילת סיכון
2. מתי עוצרים התארגנות למלחמה בשבת ומתי רק ביום חול? על פי הגמרא (עירובין מ"ה.), אם נכרים צרים על עיירות ישראל ומטרתם להרוג – יוצאים אליהם אפילו שעוד לא התחילו להילחם, וכשמדובר בעיר שעל הגבול – יוצאים אפילו אם מטרתם היא בענייני ממון ולא למלחמה, "שמא ילכדוה ומשם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם". כלומר, מותר לחלל את השבת על מנת לעצור אותם, אפילו הם באו רק לגנוב תבן וקש, ובימינו - מכוניות.הרמ"א מחמיר עוד יותר וכותב שהדברים אמורים גם למקרה ש"אפילו לא באו עדיין אלא רוצים לבא". המשמעות היא שלמרות שלושת הספקות - האם הם בכלל רוצים לבוא, האם לתבן וקש בלבד או שגם לכבוד ולהרוג והאם בכלל יצליחו - מחללים במקרה כזה את השבת ולא לוקחים סיכון בפיקוח נפש.
מדין גנב הבא במחתרת, שמותר להורגו, משמע עוד שכשיש ספק על כוונת הפולש אין צורך שהוא ישלוף סכין, ידרוך את נשקו או יזרוק אבנים וכד'. מספיק לקרוא את המצב המוכיח על כוונותיו אפילו בספק רחוק ועל הדרך שרגילים אנשים בסוגו לפעול - והורגים אותו.
מכל זה למדנו כי במקרה של התארגנות למלחמה של סכנת נפשות, שזו המלחמה שיש לנו עם החמאס בעזה, גם אם לא נלחמים בנו ממש אלא צרים עלינו, דהיינו מכוונים את הטילים שלהם – מותר וחובה להילחם בהם. וגם אם רק שמענו שהם מתארגנים לבוא – גם אז מחללים שבת ולוקחים סיכונים על מנת לעצור אותם בעודם מתארגנים. לא מחכים לסכנה שתבוא אל פתח ביתנו.
לוחמה פסיכולוגית היא לחימה
3. אחת המטרות של המשט לעזה הייתה שבירת רוחה של ישראל והצגתה כמדינה לא מוסרית, החלשת תומכיה וחיזוק מתנגדיה. האם מותר לחלל שבת בשביל לוחמה פסיכולוגית? האם מותר לסכן חיים על דברים שיש להם חשיבות בחיזוק רוח הלוחמים או בשבירת רוח הלחימה של האויב?אחד הדברים החשובים שהתורה מתייחסת אליו בעת מלחמה הוא רוח העם. ממנים כהן גדול מיוחד שנקרא "כהן משוח מלחמה", שעומד במקום גבוה ואומר להם בלשון הקודש: "אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם, אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם, כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם".
התורה גם פוטרת את האיש הירא ורך הלבב ממלחמה. אף שהוא נגרע ממצבת הלוחמים, עדיף שישב בביתו ולא ישבור את רוח חבריו הלוחמים. שלא ימס לבבם. גם מי ש"בנה בית חדש ולא חנכו", "נטע כרם ולא חללו" או "ארש אישה ולא לקחה" פטור מהמלחמה, כי הראש שלו במקום אחר.
יש אפילו איסור תורה להפחיד את עצמו או את האחרים, והרמב"ם פוסק שמעמידים "שוטרים חזקים ועזים" שלא נותנים לאנשים ליפול ברוחם, ואם הם בורחים - עוצרים אותם. ברגע שאחד יתחיל לברוח מהמערכה הוא יפיל את לב האחרים, ואם ינהגו כך גם הם – יפלו במלחמה לגמרי.
ועוד כותב הרמב"ם: "ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו, אלא ימחה זיכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה. וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו - עובר בלא תעשה, שנאמר: 'אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם'. ולא עוד, אלא שכל דמי ישראל תלויין בצווארו. ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו - הרי זה כמי ששפך דמי הכל, שנאמר: 'ולא ימס את לבב אחיו כלבבו'".
מכל אלה אנו לומדים כמה חשיבות מייחסת התורה לרוח הלחימה, עד שיש מקרים שבהם נפסק להלכה שמותר לחלל שבת ולסכן חיי אדם כדי לחזקה – למשל בפינוי גופות חללים בשבת כדי שלא ייחלשו חבריהם. זה, כאמור, היה גם עניינו של המשט לעזה.
האם היה מותר להילחם בספינה שיש בה נשים וילדים?
4. אחת הדרכים השפלות של הפלסטינים ועוזריהם היא להקריב ילדים חיים מול הנשק של החיילים הישראלים, ביודעם את החשיבות הרבה של המוסר בעינינו. וכל זה הם עושים על מנת למנוע מאיתנו לגונן על חיי ילדינו, כשלא איכפת להם כלל וכלל אם ילדיהם יפגעו. הרמב"ם אמנם פוסק שלא הורגים נשים וילדים במלחמה, אך מה קורה כשהם מעורבים עם הגברים?כאשר שמשון הגיבור מתכוון למוטט את בניין הפלשתים על יושביו, הוא יודע – כפי שמתואר בפסוקים – שיש בו מבוגרים ונערים, גברים ונשים. על הגג לבדו היו שלושת אלפים איש בגילאים שונים ומשני המינים, ועוד רבים בבניין עצמו.
"וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל ה' וַיֹּאמַר ה' אלוקים: זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים". האם אלוקים יענה לו? האם המעשה שהוא הולך לעשות הוא חיובי? האם הכוונה שלו להרוג אלפי אנשים ונשים ונערים בגלל שהם רוצים להרוג אותו היא חיובית?
ובכן מסתבר שזה המעשה הנכון, ואלוקים שומע לתפילתו: "וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם וַיִּסָּמֵךְ עֲלֵיהֶם אֶחָד בִּימִינוֹ וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ: וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים וַיֵּט בְּכֹחַ וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל הַסְּרָנִים וְעַל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בּוֹ וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו".
גם אנו נלחמים אותה מלחמה עם אותם פלישתים. גם בימינו הם מלגלגים עלינו. גם היום הם מענים ומייסרים את משפחתו של גלעד שליט. גם אנו צריכים את התפילה שתעזור לנו מולם. שנדע לפעול כמו שמשון ולא להתבלבל. שלא נרחם על משפחות רוצחים, שלא נתאכזר על ילדי ישראל. שנדע לפעול בשכל ישר. "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה".
ההשתלטות על הספינה
צילום: AP
מומלצים
