"הילד באמת צריך כל כך הרבה חוגים?"
אם חשבתם שהחוגים הרבים אליהם הילד הולך יהפכו אותו לילד מחונן, כדאי שתחשבו שוב. היועצת, ד"ר רותי בן-זאב, טוענת: לא רק שהם לא תורמים. הם גם יכולים להזיק
"הייתי אצל המורה למתמטיקה שלך היום. אני ממש כועסת עלייך, רועי", אני שומעת במקרה שיחה בסופר, בין אמא לבנה. "אוף, תמיד יש לה טענות. המורה הזו מעצבנת את כולם", עונה המתבגר שלידה.
"היא אמרה לי שאתה לא משקיע, שהציונים שלך ירדו. אני לא מבינה את זה. הרי אתה הולך לחוג מתמטיקאים צעירים".
"את רואה? היא סתם ממציאה שאני לא משקיע. היא מחפשת אותי ולא רק אותי. כולם מתלוננים עליה".
"אבל גם המורה לאנגלית התלוננה שירדת בלימודים. היא אמרה לי שאתה מפטפט בשיעורים".
"כל הכיתה לא מסתדרת איתה. תשאלי אמהות אחרות. במבחן האחרון כולם התלוננו עליה. השאלות לא היו בכלל על החומר שלמדנו. אני היחידי שקיבלתי ציון עובר וזה רק בגלל שאני לומד בחוג לאנגלית".
"טוב, נצטרך להוסיף עוד חוגים אחה"צ. אדבר עם אבא".
"אבל מתי? יש לי חוג בכל יום. אל תשכחי שבנוסף לחוגי אנגלית ומתמטיקה, אני בנבחרת כדורסל, בשחייה וגם רשמת אותי בשבוע שעבר לחוג תופים".
רצים מחוג לחוג
בעודי מקשיבה לשיחה, נדהמתי לגלות שלרועי יש חמישה חוגים לפחות. מה קורה כאן, שאלתי את עצמי. איך קרה שהחוגים הפכו לביה"ס השני של הילדים? האם אינפלציית החוגים במחוזותינו תורמת לחינוך הילדים? האם ילדים שמתנסים בשפע חוגים הם בהכרח ילדים חכמים יותר? זו הערובה להצטיינותם בלימודים?
בשל ההשתתפות המסיבית בחוגים, נוצר מצב בו ילדים צעירים עסוקים בלמידה, לעיתים עד השעה 19:00. השבוע הופך לריצה מחוג לחוג. ומתי הילד נושם? מתי הוא סתם נפגש עם חבר לשיחה או למשחק? מתי יוצא לו להיפגש עם ההורים או האחים / אחיות לשיחה נינוחה שהיא חשובה לא פחות מהחוג? האם בכלל נותר לו זמן לחלום בהקיץ? איזה מסר אנחנו משדרים לילדנו - שכדי להיות מספיק טובים עליהם להיות עסוקים בעשייה לימודית כל הזמן?
אני תוהה גם האם אנחנו היינו מוכנים לריצה אין סופית כזו? כמה פעמים אנחנו, המבוגרים, מתלוננים על העומס של מטלות העבודה, בית, לימודים, פרנסה וכו'? לא פעם אני שומעת את המבוגרים סביבי אומרים: "צריך להאט את הקצב המטורף, ליהנות מהשקט, מהטבע, להתחבר לעצמנו, להרפות מהלחץ והעצבנות שמסביב ולהעניק תשומת לב למשפחה וחברים... מדוע, אם כן, אנחנו לא משאירים לילדינו זמן פנוי ליהנות מהילדות?
"ככה זה אצל כולם", עונה לי חברתי כשאני שואלת אותה אם כך זה גם עם ילדיה. "זו עזרה גדולה. אני לא נמצאת בבית אחה"צ והילדים מסודרים בחוגים, במקום מול הטלוויזיה והמחשב. וגם, כשאני הייתי קטנה לא יכולתי ללמוד נגינה ובלט וזה עד היום חסר לי. אני חושבת שהיום הילדים מקבלים גן עדן של אפשרויות".
כמה נקודות למחשבה:
- של מי החלום הזה - שלכם או של הילד? אם הילדים ילכו לחוגים שאתם הפסדתם כילדים - האם זה באמת בשבילם או בשבילכם?
- התפיסה של ילדינו את המציאות, אמונותיהם, כישרונותיהם ורצונותיהם שונים משלנו.
- האם אנחנו שולחים את ילדינו לחוגים מסוימים כי הם באופנה?
- האם הבחירה בחוג מסוים היא כי אנחנו מפחדים שהילד שלנו יישאר מאחור לעומת שאר הילדים?
החוג - תורם ללימודים או פוגע בהם?
מחקרים מראים שעומס מידע יוצר עומס על מערכת העצבים, שמוביל לירידה בתהליכים של זיכרון ולמידה במוח. כשאנחנו רושמים את ילדינו להמון חוגים, אנחנו יוצרים במו ידינו עומס רב על הילדים. עומס זה יוצר עומס רגשי שמוביל לירידה ביכולת הזיכרון והריכוז של הילדים. כשיש עומס רגשי על הילדים - הם לא מצליחים להטמיע את כמויות המידע שהם נחשפים אליהם. כתוצאה מכך, יכולת הלמידה שלהם נפגעת, הציונים שלהם יורדים ואנחנו בעצם משיגים תוצאה הפוכה ממה שהתכוונו מלכתחילה.
אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לכך שהמוח שלנו בנוי בצורה כזו, שאנחנו לא זוכרים דברים שהם לא רלוונטיים לנו. ילדים שהולכים להרבה חוגים "מופצצים" במידע רב, שחלק ניכר ממנו הופך מבחינתם ללא רלוונטי. לכן, העובדה שאני שולח את הילד שלי ללמוד נושאים רבים ומגוונים, לא בהכרח אומרת שהילד יטמיע את כולם. ברוב המקרים, חלק ניכר מהמידע שהוא נחשף אליו לא יישאר אצלו בזיכרון.
קשיי ריכוז
נקודה נוספת, כשיש עומס רב של נושאים חדשים שאנחנו צריכים ללמוד ולהטמיע, זה גורם לנו ללחץ. הלחץ מוביל לבעיות של חוסר קשב וריכוז. לכן, לעיתים עומס רב מוביל לבעיות בלימודים. חשוב אם כן, לאפשר לילדינו מנוחה מהלחץ ואפשרות לקבל "חופשה מהלימודים" על מנת שיוכלו לעכל את המידע הרב שהם חשופים לו בבית הספר.
כל הורה מעוניין שילדו ילמד, יתקדם ויצליח. יש הורים המאמינים כי עידוד פירושו הפעלת לחץ או בשפת ההורים: "דִרבון". הורים ומחנכים מפעילים לחץ מתוך כוונות טובות, כדי לגרום לילד ללמוד, להתקדם, למצות את עצמו ולציית. בפועל, לחץ רב מדי גורם למתח. חשוב לבדוק האם אני מלחיץ את סדר היום של הילד שלי כאשר אני "מדרבן" אותו להירשם להמון חוגים, כי אם נוצר לחץ על הזמן הפנוי של הילדים, לחץ זה ימנע בעתיד את יכולת הלמידה וההפנמה של המידע שהוא ייחשף אליו. במילים אחרות, מיותר להפעיל לחץ על הילד ללמוד אחה"צ בהמון חוגים, בתקווה שההשקעה הזו תהפוך אותו לילד מחונן. למעשה, ההיפך יקרה. ההישגים הלימודיים ירדו והילד יפתח בעיות קשב וריכוז בבית הספר.
לכן אני ממליצה – אל תרשמו את ילדיכם ליותר משניים-שלושה חוגים אחה"צ. עודף חוגים ייצור בעיות בלימודים ולחץ לא בריא על התפתחות ילדכם. אפשרו לילדיכם ללמוד להעסיק את עצמם, לקחת אחריות על הזמן החופשי שלהם ולמדו אותם גם להרפות, על מנת שגם כמבוגרים תהיה להם היכולת המופלאה הזו.
לפנייה לכתב/ת 
