סגנו של המלך: חייו של טוסטאו בצל של פלה
ברזיל 70' המופלאה סיפקה לא מעט גיבורים, אבל דווקא שמו של קשרה הנהדר נשכח מעט. אולי בגלל שכמעט והחמיץ את הטורניר בשל פציעה קשה בעינו פרש בגיל 26 והפך לרופא
נתחיל בסיפור אמיתי. בסוף שנת 2002, קצת אחרי שהתחלתי לעבוד ב-ynet. הצעתי לפרסם טור שכתב כוכב העבר הברזילאי טוסטאו לעיתון 'ז'ורנל דו ברזיל'. ההצעה נדחתה. "מי זה בכלל?", שאלו אותי בבוז.
הגבתי בפליאה, וזה הקנה לי במערכת את הכינוי 'טוסטאו'. ולא בגלל שלי יש את יכולת המסירה של הקשר מברזיל המופלאה שזכתה במונדיאל 1970 במכסיקו.
השנים עברו, עד שאחד מעמיתיי הציע שאכתוב עליו לקראת המונדיאל הנוכחי. לא היססתי לרגע. ככלות הכל, מדובר בשחקן שקאקה יכול לחלום על מאזן דומה לשלו בדרום אפריקה 2010, למרות שאינו סובל מאותן המגבלות עליהן יסופר בהמשך.
הנבחרת המופלאה של ברזיל 70' מתאמנת לטורניר (גטי אימג'ס)
כולם זוכרים את פלה, גם השמות של ז'אירזיניו ורוברטו ריבלינו נשמעים מוכרים לדור הצעיר. אבל ברזיל מודל 1970 נחשבת למלהיבה ביותר בהיסטוריה של המונדיאלים לא רק בזכות הכוכבים הנוצצים ביותר, אלא גם בשל הכשרונות האחרים שהלהיבו בשורותיה.
הקפטן קרלוס אלברטו טורס (כבש את השער האחרון ב-1:4 בגמר על איטליה), הבלם קלודואלדו, הקשר פאולו ססאר בריטו, המגן השמאלי אבראלדו והשוער פליקס. גם ג'רסון דה אוליביירה (כבש בבעיטה אדירה בשמאל את השני מול איטליה), נחקק בזיכרון.
טוסטאו? לא שמעתי עליו
ספק אם שמו של טוסטאו אומר משהו לאוהדים הצעירים בישראל כיום, אבל בברזיל הוא נחשב לאליל וטורי הפרשנות שלו נקראים בשקיקה. האיש, בעל תפקיד ומעמד דומה לזה של קאקה כיום, בלט בזכות האינטלגנציה וראיית המשחק שהפגין, כמו גם מסירותו והעובדה שנהג להתאמן לבדו בנוסף לאימונים הרגילים.
פלה רואה את גורדון בנקס בהצלה נדירה ביופיה (גטי אימג'ס)
אדוארדו גונסאלבש דה אנדרדה נולד בבלו הוריזונטה שבמדינת מינאס ז'ראיס ב-25 בינואר 1947. כבר בגיל 15 בלט במדי אמריקה בביצועיו באגף שמאל ואת הכינוי טוסטאו, על שם מטבע מקומי ישן, קיבל לאחר שבעיר מגוריו נפוצה אגדה לפיה כבש 47 שערים בליגת בתי הספר כשהיה בן שש בלבד.
על פי גרסה אחרת, הכינוי הודבק לו לאחר שבגיל שבע נקרא לשחק בקבוצה השכונתית IAPI, שהתמודדה נגד קבוצת נערים (גילאי 15-12) של אתלטיקו מניירו והלהיב כאשר הבקיע. הוא נמנע מלבעוט ברגל ימין לאחר שנפצע בילדותו, מגבלה עליה התגבר רק כעבור 13 שנים, בזכות אימונים שכללו 200 בעיטות לשער ביום.
אחרי שכבש 16 שערים ב-26 משחקים במדי אמריקה, עבר בגיל 16 לקרוזיירו. המאמן לינקולן אלבש התלהב מביצועיו ונשיא קרוזיירו, פליסיו בראנדי, איחר ביותר משעה לטקס הנישואין שלו עצמו, מאחר שדאג להשלמת ההעברה.
טוסטאו כבש במדי הכחולים 249 שערים ב-378 משחקים. עד היום הוא מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים, אחרי שהיה הכובש המצטיין משך ארבע שנים רצופות (1965-68). באותן שנים הצעיד את קרוזיירו לחמש זכיות באליפות מדינת מינאס ז'ראיס (גם ב-69'), ובנוסף לזכייה בגביע ב-66' (2:3 בגמר על סנטוס של פלה). הוא גם היה מלך שערי טורניר רוברטו פדרוסה (האליפות הלאומית של ברזיל בגרסתה הישנה) ב-1970.
ממוצע השערים שלו (17.875 לעונה) הוא עד היום הטוב ביותר בהיסטוריה של מינאס ז'ראיס. את מוקדמות מונדיאל 70' סיים כמלך השערים (9) וכונה 'סגנו של המלך'. אינטר ומילאן התעניינו בו, אבל באותה תקופה נאסר על הכוכבים בברזיל לעזוב את מולדתם, ופלה הוכרז על ידי בית הנבחרים כ"נכס שאינו ניתן למכירה".
העין של המדינה
ב-1 באוגוסט 1969 נפגע טוסטאו בעינו השמאלית במשחק אימון של נבחרת ברזיל מול מיליונאריוס מקולומביה, כאשר התנגש בברכו של הבלם היריב קסטניו. הוא חזר לשחק כעבור ארבעה ימים (כבש צמד בניצחון במשחק אימון נוסף מול אותה קבוצה), וכחודשיים לאחר מכן, ב-24 בספטמבר 1969, אירע היום השחור בחייו.
מריו זגאלו עם ג'אובני אלבר, מאמן ברזיל האמין בטוסטאו (גטי אימג'ס)
בעת ששיחק בקרוזיירו נגד קורינתיאנס ב'פקאמבו' בסאו פאולו. נפגע טוסטאו בצורה קשה באותה העין בתיקול עם השוער דיטאו, מה שאיים לשים קץ לקריירה שלו ולמנוע ממנו לשחק במונדיאל, שהתקיים כעבור תשעה חודשים.
הוא הובהל לבית החולים, סבל מנפיחות בעינו וראייתו נפגעה. באותה התקופה הוכן סרט תעודה אודותיו ("טוסטאו, החיה מזהב"), אשר צילומיו נידחו בשל המצב. לאחר התייעצות עם הרופא שטיפל בו, טס טוסטאו לבדיקות בארה"ב, שם התברר כי הוא סובל מהינתקות רשתית ויזדקק לניתוח. הוא עבר ב-6 באוקטובר 69' את הניתוח שנמשך שלוש שעות אצל רופא מומחה ביוסטון.
החשש הגדול היה שטוסטאו לא יחלים בזמן למונדיאל, וברזיל כולה התעסקה בסוגייה. רופאו הבטיח שבתוך שלושה חודשים ישוב למגרשים. ב-29 באפריל 1970 נכלל שוב בסגל שכינס מאמן הנבחרת, ז'והאו סלדאניה, ושיחק 67 דקות במשחק ידידות מול אוסטריה.
דונגה ונבחרת ברזיל. מה יש לטוסטאו הפרשן להגיד עליו? (AP)
לפני המונדיאל התפטר סלדאניה מתפקידו בעקבות סכסוך עם נשיא ברזיל, אמיליו מדיצ'י, ופינה את מקומו למאריו זגאלו. כמו רופא הנבחרת, גם זגאלו לא האמין שטוסטאו יחזור, אבל נתן לו את הצ'אנס. הוא נכלל בסגל, ולאחר כל אימון ומשחק היה עובר בדיקה בעין שהטרידה את המדינה. טוסטאו השתתף באותו מונדיאל בלתי נשכח, בו היה אחד הכוכבים של הסלסאו. את כושרו הוכיח כבר בחודש שלפני אותו טורניר, כאשר כבש עשרה שערים בשישה משחקי ליגה.
מכובש למבשל
במונדיאל 70' הוא בישל בעקב לפלה ב-2:3 על רומניה בשלב הבתים, וגם העביר כדור בין רגליו של בובי מור לפני מסירת רוחב מצוינת לפלה, אשר בישל לז'אירזיניו את ה-0:1 הבלתי נשכח על אנגליה (משחק בו שפט הישראלי אברהם קליין). משחקו הטוב ביותר היה ה-2:4 על פרו ברבע הגמר, בו כבש צמד ובישל את הראשון לריבלינו.
צפו ב-2:4 של ברזיל על פרו
אוהדי ה'סלסאו' זוכרים עד היום בעיקר את שתי מסירות הזהב שלו לקלודואלדו וז'אירזיניו ב-1:3 על אורוגוואי בחצי הגמר, בו נקמו הברזילאים ב'סלסטה' על ההפסד במשחק המכריע ב-1950.
באותו משחק מסר טוסטאו כדור עומק נוסף לפלה, שעבר את השוער ובעט החוצה, במה שתואר על ידי השדרים כ"מהלך הגאוני ביותר שלא הפך לשער". כל המבצעים הגדולים האלה בוצעו כשהוא היה נתון בסיכון גדול.
לימים טען: "במוקדמות הייתי אחראי על הבקעת השערים, אבל במונדיאל ההוא התחלתי לבשל. כל השחקנים היו אז במתח, זה היה הדבר הכי חשוב בחיים שלנו. ידענו שאנחנו הטובים ביותר ואחרי שזכינו חשנו הקלה. פתאום כל הסבל נעלם והיתה הרגשה של שלמות".
במהלך חגיגות הזכייה הסירו אוהדי ברזיל את החולצה מטוסטאו. לאחרונה הוצעה החולצה למכירה באתר המכירות Ebay, כאשר המוכר דורש עבור המזכרת הנדירה 2,000 ליש"ט. ב'סלסאו' הספיק לשחק 55 פעמים ולכבוש 36 שערים, כולל הופעות במונדיאלים של 66' ו-70.
לפני כחצי שנה החליט נשיא ברזיל, אינסיו לולה דה סילבה, להעניק פרס כספי של 450 אלף ריאל (כ-255 אלף דולר) לכל אחד משחקני העבר שהצעידו את ברזיל להישג. טוסטאו, שאילו היה משחק כיום היה מרוויח את הסכום הזה בחודש, כתב לו מכתב: "אין צורך בכך ואפשר להוציא אותי מהרשימה. אני צריך לעבוד הרבה שנים על מנת להרוויח את הסכום הזה.
"הממשלה לא יכולה כך סתם לחלק לנו כספי ציבור, מה עוד שספורטאים שזכו להישגים בענפי ספורט אחרים הינם בעלי אותן הזכויות. כבר קיבלנו מענקים אחרי הזכייה, בהתאם לסכומי הכסף שנהגו לשלם באותה התקופה.
נשיא ברזיל, לולה. טוסטאו לא רצה לקחת את כספי הציבור (AP)
"החיים קצרים ואנשים עוד עלולים לזכור שבשעתו קיבלתי חיפושית של פולקסוואגן. אפשר להשתמש בכסף הזה על מנת לעזור למועדונים לדאוג לשחקנים שמשחקים היום בברזיל לתנאי פרישה הולמים, וגם לשיפור התנאים של הכשרונות הצעירים".
אוהדי קרוזיירו לא יכלו לחכות לאחר המונדיאל לשובו של מספר 8 האגדי, אשר עזב ב-1972. הוא לא הסתדר לאחר מכן עם המאמן דוריבל קניפל ונמכר לואסקו דה גאמה תמורת 535 אלף דולר, סכום שיא בכדורגל הברזילאי באותה תקופה.
מקוסם לרופא
בפברואר 1973, בעת ששיחק בוואסקו דה גאמה, נפצע טוסטאו שוב בעין שמאל. הוא טס ליוסטון, שם הובהר לו שאם ימשיך לשחק הוא עלול לאבד את הראייה. בעקבות זאת נאלץ לסיים את הקריירה בגיל 26 בלבד.
גם בימים אלה עוקבים אוהדי הכדורגל אחרי טוסטאו, הפעם במאמריו. על דונגה כתב: "בין אם ברזיל תנצח או תפסיד, הוא ממקד את העניין וזה מוגזם. המאמנים חשובים, אבל יש דברים חשובים יותר מהם בכדורגל. גם בארגנטינה פתאום עושים ממראדונה גאון אחרי הניצחון על גרמניה, מאחר שהם הציגו נבחרת מאורגנת ומסודרת. לפני זה הם שיחקו רע, אבל לא בגלל שהוא מאמן חלש".
ל-ynet אמר טוסטאו: "ספרד וברזיל החזקות ביותר, אחריהן הייתי מדרג את ארגנטינה ואנגליה".
אחרי פרישתו למד רפואה (הוסמך כרופא כללי ב-1981). יש דיווחים שהשתעשע ברעיון של התמחות ברפואת עיניים, בדיוק כמו אלו שהצילו את ראייתו. האיש שבמגרש סמך על ראיית המשחק שלו, רצה לעזור לאחרים לשמור על שלהם.
לפנייה לכתב/ת 
