דיון בכנסת: האם חובה לקבל צ'קים מלקוחות?
הוועדה לפניות הציבור דנה בתלונות של צרכנים נגד חברות לאבטחת פירעון צ'קים, שסירבו לכבד המחאות, בעיקר של לקוחות משכבות חלשות. בדיון התברר כי אין פיקוח מלא על התנהלות החברות ועל מאגרי המידע של חלקן
תלונות צרכנים שהגיעו לכנסת על פגיעות מצד חברות לאבטחת פירעון צ'קים, שסירבו לכבד המחאות, נדונו היום (ד') בוועדה לפניות הציבור. הבירור העלה כי אין פיקוח מלא על התנהלות החברות ועל מאגרי המידע של חלק מהחברות.
הפגיעות, בין השאר בהגנת הפרטיות, מתמקדות בלקוחות מהשכבות החלשות שאין באפשרותם לבצע רכישות במזומן או בכרטיס אשראי אלא רק בצ'קים. בעקבות הבירור, יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) יבקש מהאוצר ובנק ישראל להנהיג בקרה שוטפת על הגופים ולקבוע כללים להתנהלותם.
חברות האבטחה פועלות כתאגידי עזר בנקאיים או כגופים פרטיים. הן מספקות רשת ביטחון לבתי עסק בעסקאות המבוצעות בצ'קים. הביטחון מותנה בהסבת הצ'ק גם על שם חברת האבטחה.
תלונות הצרכנים מתייחסות בעיקר לצ'קים שהחברה סירבה לכבד ועל כך שלא ניתן מענה לשאלותיהם מדוע הצ'קים לא כובדו. הצרכנים חשו השפלה בבואם לקופה של בית העסק לשם עבור קניותיהם, כאשר הצ'ק שכתבו נדחה ללא מתן הסבר לאחר שפרטיו נסרקו במסוף של החברה, זאת גם במקרים שבעל העסק היה מוכן לכבד את הצ'קים.
אחת המתלוננות אמרה בדיון, כי הסבת הצ'ק היא "מעשה כפיה של בתי העסק על הלקוחות". "זו פגיעה חמורה בלקוח, שמטילה ספק באמינותם של מאגרי מידע השייכים לחברות שאינן קשורות לתאגידי הבנקים", אמר ח"כ מקלב.
"עצם הדרישה להסב את הצ'ק גם על שם החברה היא פגיעה בזכות הקניינית של הצרכן, בכך שהוא חשוף לתביעה משפטית של החברה במקרים שהוא ביטל את העסקה לאחר שקיבל מוצר שונה מהמוצר שהזמין. במעשים אלה החברות עוקפות את חוק הגנת הצרכן", הוסיף.
החברות: בתי עסק שלא מרוצים יכולים לעזוב
נציגי החברות שנכחו בדיון ציינו, כי הן פועלות בשוק תחרותי וכי תפקידן לאשר עסקאות ועל כך הן מתוגמלות. מדובר באישור של יותר מ-90% של העסקאות. לדבריהם, בתי העסק שאינם מרוצים מהשירות יכולים לעזוב אותם בהתרעה של מספר ימים.
בנוסף טענו החברות כי פעילותן מהווה שירות לציבור ושבזכותן נעלמו מרוב בתי העסק השלטים: "כאן לא מכבדים צ'קים". לדבריהן, השיקולים הפיננסיים לאישור עסקה מבוססים על מודלים סטטיסטיים ומאגרי המידע ניזונים בין השאר מנתוני בנק ישראל אודות חשבונות מוגבלים.
המאגרים כוללים גם שיקולים נוספים לדחיית צ'קים עליהם החליטו החברות כגון מקרה שבו לקוח שילם ב-3 צ'קים מ-3 פנקסי צ'קים שונים. מדובר במאגרים פנימיים הרשומים כחוק אצל רשם מאגרי המידע הממשלתי ונמצאים תחת פיקוחו, כאשר החברות נעזרות גם במאגרים חיצוניים.
החברות דחו את הטענות להתעלמות גורפת מצדן לפניית הלקוחות המסורבים. לטענת הנציגים, לפונים ניתן מענה טלפוני לאחר בקשה וקבלת צילום בפקס של תעודת הזהות של הפונה כדי לאמת את פרטיו. עוד נמסר, שכל השיחות מוקלטות ושמענה בכתב ניתן רק לבקשה מפורשת של הפונה.
באשר להסבת הצ'קים על שם החברות, טענו נציגיהן כי החתמת הצ'קים נעשית לעיני הלקוח, ואם הוא מתנגד - זכותו לבחור באמצעי תשלום אחר. עם זאת, סירוב החברה לתת ערבות לצ'ק לא מונעת מבעל העסק לקבל את הצ'ק מהלקוח.
"האזרח משלם בבזבוז זמן ובכסף"
עו"ד עינב הכט-עמיר מבנק ישראל אמרה כי הפיקוח שלהם מוגבל לתאגידי העזר הבנקאיים. הוא לא חל על החברות הפרטיות ואין להם נהלים ברורים בעניין. עוד היא ציינה כי על בתי העסק לא מוטלת חובה לקבל צ'קים, וחלקם לא מכבדים צ'קים, כך שקיומן של החברות דווקא מאפשר את השימוש בצ'קים כאמצעי תשלום. לדעתה, כל שינוי במצב הקיים לגבי התנהלות החברות עלול לפגוע בכל אלה שמשלמים בצ'קים.
יואב צבר מנהל אגף שירותי מטבע במשרד האוצר אמר, כי בכל מקרה של פגיעה בפרטיות - האזרח יכול להגיש תביעה לבית המשפט, שכבר נתן את דעתו לבעיה.
ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה) הגיבה: "קל לשלוח אזרחים לבית המשפט במקום להבטיח פיקוח ממשלתי הדוק על החברות האלה. רק האזרח משלם על כך בבזבוז זמן, בטרחה ובכסף, ואף אחד לא מבטיח לו הצלחה".
שלומי דגן, כלכלן המועצה הישראלית לצרכנות, אמר כי הבעיה שהתבררה בדיון, היא "מקרה קלאסי של פגיעה קשה בצרכנים שנופלים בין הכיסאות, בעיקר כשאין רגולטור בנושא".
דגן הציע להסדיר את פעילות החברות והפיקוח עליהן בחקיקה דוגמת החוק שמסדיר את השירותים לאספקת נתוני אשראי על יכולת הפירעון של הצרכנים.
לפנייה לכתב/ת 
