"להמשיך בעסקים עם טורקיה, זאת הפטריוטיות"

הפשיטה על המשט הימי לעזה הסעירה השבוע את העולם כולו. עשרות מדינות - כולל ארצות הברית ומדינות מובילות באירופה - הביעו ביקורת, בעוצמה כזאת או אחרת, על הפעולה הישראלית, דרשו לפתוח בחקירה, ואחדות אף החזירו את שגריריהן - ועוררו בארץ זעם נגדי ואת התחושה ש"כל העולם נגדנו". אך "כוכבת" המהומה היא נמל האם שממנו יצא המשט - טורקיה. דומה כי מאז שפל כזה לא נרשם ביחסים בין שתי המדינות מאז כינון היחסים ביניהן ב-1958.

כמו תמיד, גם הכלכלה בתוך הקלחת. טורקיה הודיעה אתמול כי היא מקפיאה את כל הפרוייקטים המשותפים בתחום התשתיות; אנשי עסקים טורקים מבטלים פגישות; ועדי עובדים ויתרו על "הכל כלול", אל על ביטלה את הקו לטורקיה, ואוניות נופש שיצאו למרמריס עשו פניית פרסה; בית ההשקעות הלמן אלדובי הודיע כי יחרים את ההשקעות בטורקיה וסטודנטים ישראלים הקימו קבוצה בפייסבוק להחרמת סחורה טורקית. לפי הכותרות בתקשורת, נדמה כי הלירה והשקל קרובים לפרידה מוחלטת.

1,050 יצואנים בטורקיה

מבדיקה שערכו מכון הייצוא והתאחדות התעשיינים עבור ynet עולה כי בטורקיה פועלות כ-900 חברות ישראליות גדולות (50 עובדים ומעלה), בתחום הכימיה, התרופות, התוכנה, הציוד הרפואי, התקשורת וכמובן - הנשק והציוד הביטחוני, ביניהן  החברות הגדולות במשק - טבע, נטפים, כימיקלים לישראל, בז"ן, התעשייה האווירית ואלביט מערכות.

1,050 יצואנים גדולים וקטנים מכרו בשנת 2009 סחורה בטורקיה, ו-557 מהם מכרו סחורה בהיקף משמעותי - 20 אלף דולר למעלה. נראה שאין מכולת בישראל שלא נמכר בה מוצר כלשהו שלפחות חלק ממנו יוצר בטורקיה. יצויין כי בהתאחדות, במכון הייצוא ובמשרד התמ"ת סירבו לפרסם את רשימת החברות הסוחרות עם טורקיה - בנימוק שמדובר בהפרה של סודיותן העסקית - וכנראה, מחשש שלא לפגוע בעסקיהן ולחשוף אותן לחרם - או אף גרוע מזה.

היקף הסחר עם טורקיה הסתכם ב=2009 בכ-2.5 מיליארד דולר. הייבוא מטורקיה לישראלהסתכם אשתקד בכ-1.4 מיליארד דולר, והייצוא לטורקיה הסתכם בכ-1.1 מיליארד דולר. טורקיה היא שותפת הסחר ה- 10 בגודלה של ישראל, והייצוא לטורקיה מהווה 1.6% מכלל הייצוא הישראלי, שהסתכם בכ-67.5 מיליארד דולר. הייצוא הטורקי לעולם כולו הסתכם ב-2009 הסתכם בכ-109.7 מיליארד דולר, והייצוא לישראל היווה 2.2% ממנו. האם כל זה עומד לרדת לטמיון 

"חרם? הגזמה שלא קשורה למציאות"

"הדיבורים על חרם ועל ניתוק קשרים הם מוגזמים לחלוטין ואינם קשורים למציאות", אומר מנהל אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, דני קטריבס, "צריך להכניס את הדברים לפרופורציה. הקשרים הכלכליים הענפים בין שתי המדינות יימשכו. האינטרסים שמניעים את היחסים, משני הצדדים, חזקים יותר מכל ההתלהמות נגדם".

ממשלת טורקיה הודיעה אתמול שהיא מקפיאה את כל הפרוייקטים הממשלתיים המשותפים.

"זאת החלטה ממשלתית. הממשלה הטורקית מלבה את דעת הקהל נגד ישראל, וזאת דורשת ממנה דם. בכלל לא בטוח שההחלטה הזאת יכולה לצאת לפועל, כי היא סותרת אמנות בינלאומיות שטורקיה חתומה עליהן, כמו הסכם הסחר העולמי וכעת גם אמנת ה-OECD, ששתיהן אוסרות על חרמות".

"בכל מקרה, הממשלה יכולה לפגוע רק במגזר הציבורי, שהוא חלק קטן מאוד מהפעילות הישראלית בטורקיה. טורקיה וישראל הן מדינות דמוקרטיות עם כלכלת שוק חופשי, עם מגזר עסקי עצמאי, חזק ותוסס, שהממשלה לא יכולה לכפות עליו מדיניות, ושם נמצאת רוב רובה של הפעילות העסקית. הכוחות הכלכליים יתגברו על הלחץ הפוליטי".

"גם התקשורת מלבה את האש ויוצרת אווירה של פאניקה ושל 'עליהום' כאילו טורקיה וישראל על סף ניתוק יחסים כלכליים כולל. אבל לי לא ידוע על אף בעל עסק טורקי שהחליט להפסיק את כל קשריו עם חברות ישראליות, וגם לא על אף תעשיין או יבואן ישראלי שקיבל החלטה כזאת".

טורקיה החזירה את השגריר שלה. לפי ההצהרות של ארדואן, זה נראה כאילו שתי המדינות על סף ניתוק יחסים.

"יחסים בין מדינות הם דבר מורכב", מסביר קטריבס, "יש להם פן כלכלי, תרבותי ומדיני שלא תמיד חופפים. ברור שהשותפות המדינית האסטרטגית של ישראל וטורקיה נמצאת במשבר רציני. אבל במקרים רבים, היחסים המדיניים מתנתקים אבל הקשרים העסקיים ממשיכים. ישראל ניתקה את הקשרים הדיפלומטיים עם אוסטריה לשנה, ונצואלה החזירה את השגריר הישראלי, וירדן ומצרים מחזירות שגרירים כל שני וחמישי, אבל בכל המקרים, העסקים המשיכו כרגיל".

"טורקיה נמצאת בסיטואציה מורכבת לא רק מול ישראל אלא גם מול אירופה וארצות הברית. ממשלת ארדואן פוגעת בקשרים המדיניים עם כל המערב. אבל חלק מבסיס הכוח של ארדואן הוא אליטה עסקית חדשה, של יזמים שמחזיקים מפעלים באזורים כפריים, והם מעורבים בעסקים עם המערב וגם עם ישראל. כך שגם בין תומכי ארדואן בקהילה העסקית יש כאלה שיש להם אינטרס בהמשך הקשרים. גם בישראל יש מי שזועם על טורקיה אבל מעוניין בעסקים אתה".

יש מי שיטען שאתם, במגזר העסקי, נוהגים בצורה לא פטריוטית כשאתם לא מחרימים את הטורקים. אתם דואגים לכסף, לכיס שלכם, ולא לטובת המדינה.

"טובת המדינה היא שיהיו לנו קשרים עסקיים עם כמה שיותר מדינות, כולל טורקיה. הקיום של המדינה תלוי בהמשך הייצוא והפעילות בשווקים. אנחנו מספקים תעסוקה לעשרות אלפי אנשים, וזה מחזק את המדינה לא פחות מהגאווה הלאומית. לטעמי, להמשיך לעשות עסקים, גם עם טורקיה, זאת הפטריוטיות האמיתית".

מה שאתה אומר נכון גם על התעשיות הביטחוניות? הם מייצאים לטורקיה נשק וטכנולוגיות צבאיות שיכולות לשמש בעתיד נגד ישראל.

"למערכת הביטחון יש כלים לפיקוח ובקרה על הייצוא. אני סומך על סיב"ת ועל אפ"י (אגף הפיקוח על הייצוא, ת.ג) שידעו למנוע מצב שייצוא ישראלי יגיע לידיים הלא נכונות".   

אז מאיפה באים הדיבורים על ניתוק היחסים הכלכליים עם טורקיה? פאניקה? התלהמות? רעש למטרות פוליטיות?

"כל הדברים גם יחד".

"יש אינטרס שהיחסים יימשכו - והם יימשכו"

גם יו"ר מועצת המסחר ישראל-טורקיה, מנשה כרמון, סבור שהדיבורים על ניתוק הקשרים העסקיים הם הגזמה פראית. "ברור שמה שקרה השבוע יגרום נזק, אבל מוקדם להעריך את ההיקף שלו, ואני מעריך שהוא לא יהיה קשה".

"העיתונות בכל מקום מבליטה תמיד, באופן טבעי, את מה שמרעיש. מי שמסתכל על הצילומים מכיכר טקסין או מהרחבה ליד הקונסוליה, חושב שיש קטסטרופה. גם אני לא הייתי מסתובב שם השבוע, אבל לא רחוק משם ישבתי השבוע בבתי קפה ויכולתי לדבר בעברית בלי שום חשש, וכמוני עוד הרבה אנשי עסקים".

"גם טורקים אוהדי ישראל שואלים השבוע שאלות קשות לממשלת ישראל, אבל גם לי יש שאלות כאלה, וגם להם יש שאלות קשות לארדואן.  יכול להיות שמי שעושה עסקים עם הממשלה, יגלה שמכרזים נתקעו. זה יפגע בעסקים, ואני לא יודע כמה זמן זה יימשך".

"אני יכול להבין חברה ישראלית שחשבה להיכנס לטורקיה ושחושבת כעת פעמיים, מתוך אידיאולוגיה או מתוך חשש. אבל מי שיבוא, אני לא מאמין שמישהו יגיד לו 'לא', ומי שכבר שם ועוד שם, ימשיך לעבוד. בסופו של דבר, לשני הצדדים יש עניין שהמסחר יימשך, ולכן הוא יימשך".