עם חשש והרבה גאווה: הברנוער הגיע לבאר-שבע

כמעט שנה עברה מאז קציר הדמים במפגש הנוער הגאה בתל-אביב. הרוצח, שנטל את חייהם של המדריך האחראי ואחת החניכות, ממשיך להסתובב חופשי - אך למרות התסכול והפחד שעדיין מורגשים באוויר, יכולה הקהילה לזקוף לזכותה הישג משמעותי - דווקא לא ב"מגרש הביתי" שלה. לראשונה בתולדותיה, נצבעו היום (ו') רחובות באר-שבע בדגלים הססגוניים, לקראת אירוע גאווה שייערך סמוך למרכז הצעירים המקומי בשעות אחר-הצהריים.

האירוע מצטרף ליתד נוסף שתקעו חברי הקהילה בבירת הנגב רק לפני שבועות ספורים, עם פתיחת סניף ה"ברנוער" שם, בתקווה כי אופייה של העיר, שאינו ידידותי בהכרח לחבריה, לא יעיב על ניסיונם ליצור "אלטרנטיבה לתל-אביב" עבור תושבי הדרום.

צוות ה"ברנוער" והאגודה מציג בגאווה את הרכבו (צילום: הרצל יוסף)

"הרבה מאוד הומואים ולסביות עוברים ישר לשם כי הם בטוחים שזה המקום שקורה בו הכל, בעוד שבדרום אין כלום. הם פשוט לא מבינים כמה הם טועים. הקהילה כאן גדולה מאוד, ולפחות פעמיים בשבוע אנו עורכים פעילויות בסניף. אני מכיר הרבה שעברו לתל-אביב וביקרו אצלנו אחר כך ואז אמרו: 'למה לא הגענו ישר לפה'? האווירה כאן משפחתית יותר ויש לה איכות אחרת. כולם מכירים את כולם. ביחס למקומות אחרים, באר-שבע היא אחת הערים המתקדמות בכל נושא הגאווה. בתל-אביב הכל פשוט פומבי יותר". כל העניין הוא פשוט יותר פומבי".

"הטבח בתל-אביב היה סטירת לחי"

היוזמה להביא את מועדון הצעירים הגאה לבאר-שבע נידונה כבר יותר משנה, אבל בקהילה מודים כי הטבח בתל-אביב נתן אותותיו גם באשר להבנת הצורך הדחוף שלא לתת לאירוע לדכא את מאבקם. "אחרי הרצח התחלנו לדבר על זה יותר", סיפר דוד צ'רניה, בן 27, רכז ה"ברנוער" החדש בעיר. "זו הייתה סטירת לחי שנתנה לנו זרז והחלטתי לקדם את הנושא - למרות שזה לקח לנו כמה חודשים טובים". אופי הפעילות במקום אינו מובנה, וצ'רניה מקווה כי הנוער הגאה המקומי יוכל להפוך את המועדון לביתו השני. "הכוונה היא ליצור מקום אלטרנטיבי שבו הצעירים יהיו חופשיים לעשות כמעט כל מה שהם רוצים, אם זה להאזין למוסיקה, לשחק, לצפות בסרטים, לדבר ולהכיר אחד את השני. צוות המדריכים נמצא שם כדי להיות אוזן קשבת".

אביב ואחד מפעילי ה"ברנוער". אלטרנטיבה לתל-אביב (צילום: הרצל יוסף)

בדומה למקבילו התל-אביבי, הקפידו אנשי האגודה לאתר עבור ה"ברנוער" מיקום דיסקרטי שבו יוכלו לפעול. כך נבחר לבסוף החלל ברחוב קטן בעיר העתיקה של בירת הנגב, במבנה שלא נושא כל שילוט - ורק המזוזה הצמודה לדלת, שנצבעה בצבעי הגאווה, יכולה לרמוז על אופיו של המקום. לצעירים שמשתתפים בפעילויות שם ברור מדוע הוחלט להצניע את הנוכחות, והם אינם רואים בכך כל בעיה. "באר-שבע היא לא עיר כל-כך פתוחה. עדיין יש לה מעצורים, אבל לאט-לאט זה נפתח", סיפרה שלי, צעירה בת 18 תושבת העיר. "אנחנו מנסים להיכנס לתוך החברה כאן ולומר שגם אנחנו פה, כדי שלא ישכחו אותנו. בינתיים מקבלים אותנו טוב מאוד".

שלי העידה כי כבר לאחר שבועות ספורים של פעילות, יכולים מפעילי ה"ברנוער" המקומי לרשום לעצמם הצלחה, לפחות בחלק מהיעדים שהציבו לפניהם. "כשאני מגיעה לשם אני נמצאת יחד עם אנשים שמרגיש לי נוח להיות בחברתם. אני לא צריכה להסתיר את מי שאני. אנחנו מאזינים למוסיקה, קופצים, נהנים ומדברים עם אנשים. זו אחת החוויות הכי טובות שאפשר היה ליצור פה".

"בגילם היה חסר לי מקום כזה"

אחת המדריכות ב"ברנוער" החדש, אביב עידן בת 27, הדרימה לבאר-שבע מאזור השרון. היא סיפרה כי להקמת המועדון נלוו לא מעט קשיים בדרך למטרה, חלקם גם הם פרי הרצח בקיץ אשתקד. "אחרי המכה הקשה שספגו בתל-אביב, העבירו לשם ציוד חדש - כשאנחנו קיבלנו את מה שהיו יכולים לתת לנו. הכל כאן נבנה מתרומות כי אין לנו תקציבים או גוף שמממן את הפעילות. משתמשים בכל מה שיש כדי להפעיל את המקום הזה, שמביא אליו אוכלוסיה שהיא פסיפס מגוון מאוד".

מצפים גם לצעירים מהאזור. ה"ברנוער" בבאר-שבע (צילום: הרצל יוסף) 

במקום מצפים כי אירועי סוף השבוע הנוכחי יצליחו לגרום לבני נוער גם מיישובי הלוויין של באר-שבע, ואולי גם מהשכנה הדרומית דימונה, להיחשף ל"ברנוער" ולפעילות שבו. האווירה השמחה זרעה הרבה ציפיות ואופטימיות בקרב המפעילים, שמקווים שיום יבוא, ויוכלו לשמש דוגמה ומופת ליתר חלקי הארץ.

"ה'ברנוער' הזה יהיה פופולרי אפילו יותר מאחיו בתל-אביב", קבע צ'רניה. "אחת הסיבות לכך היא ששם יש אלטרנטיבות לפעילות הזאת, בניגוד למצב כאן. באר-שבע אינה עיר פרימיטיבית שבני הנוער שלה מפחדים להרים את האף. בעיניי היא מטרופולין אמיתי. צריך לזכור שרוב אירועי האלימות נגד הקהילה התרחשו דווקא בתל-אביב, כיוון שההומופוביה שם לא חלשה יותר, אלא פשוט מוסוות".