רווקה דתיה: המבצר האחרון עומד להיפרץ
רווקים ורווקות דתיים בני 30 פלוס נאלצים למצוא את קו האיזון בין לחכות לאחד ובין הקושי בלהתגבר על היצר. תוסיפו את החלום ושברו של הורים סרוגים לראות את בנותיהן ובניהם נשואים בגיל 18 "ככתוב", והרי לכם סיר לחץ על אש גבוהה
כחילונית המתגוררת בירושלים, חזקה עליי להתחכך עם אנשים המקיימים קשרי אמונה עם אלוהים בדרגות שונות: דתיים, דתיים לייט, דתיי מחמד, חרדים, כיפות סרוגות – כל המינים והסוגים. מפגשים אקראיים בבירה הביאו לכך שיצאתי לדייט עם דתל"ש, שזכיתי בחברת-אמת חרדית מקסימה, ובחברה דתייה לאומית מהשכונה בה צולמה "סרוגים".
ערב שישי אחד הוזמנתי לארוחה אצלה, מאוחר יותר הבנתי שזה כמו קופון שכולל ארוחה וכניסה לבית כנסת לעזרת נשים, שם ביצענו תצפית ערנית מבעד לבד תחרה לבן על בחורים רווקים דתיים שווים.
כשאני לבושה חצאית ארוכה ולידי נתחב סידור "רינת ישראל", הרגשתי שייכת לרגע. אבל דווקא אז מהחיבור לעולמם של הסרוגים, כצופה מהצד, קיבלתי תחושה חזקה שלמרות שכולנו שווים בפני האלוהים, נשים רווקות דתיות בנות 30 פלוס בחברה סרוגה נחשבות לאזרחיות סוג ב'.
ליסינג: רווקים ש"מושכרים" לכמה רווקות מידי כמה חודשים
אם רווקה חילונית מתעסקת ברווקותה באופן פעיל ביותר, אצל אחותה הרווקה הדתית זה יכול להגיע לאובססיה. רישום בכל אתרי הכרויות של חובשי כיפות, דייטים שצריך רק יומן בשבילם, ושיחות אין ספור בבית הכנסת על פוטנציאלים. מאחר שרבים מהטובים (והלא טובים) נשואים+4, ברווקייה כולם מכירים את כולם, המאגר מצומצם, לפחות בשכונה אחת בירושלים. כך נוצרו "רווקי ליסינג" - אותם רווקים ש"מושכרים" לכמה רווקות מידי כמה חודשים (עם כוונה לרכישה, אבל לא תמיד זה מסתדר). כולם יצאו עם כולם, ואם מכירים לך מישהי, יש סיכוי שפגשת אותו כבר באיזו ארוחת שישי.
הלחץ להינשא בחברה הסרוגה חזק לאין ערוך מהלחץ בחברה חילונית. המשפט: "יש לי מישהו להכיר לך", בחברה הסרוגה שקול להיי-וביי הנאמר השכם והערב באוטומטיות של אוהד בית"ר המפצח גרעינים בטדי. רואים רווקה מיד מנסים לשדך לה, להכיר לה מישהו רציני.
העובדה שאלוהים מעדיף אותנו בזוג ידועה וברורה. לכל משפטי "לא טוב היות האדם לבדו" אני מתחברת. ל"איומים" של הגמרא: "וכל מי ששרוי בלא אישה שרוי בלא טובה, בלא ברכה, בלא דירה, בלא תורה, בלא חומה, בלא שלום" (מסכת יבמות) הרבה פחות.
תודו שהקונספט של אשה אחת לגבר אחד יש בו הרבה קסם נאיבי, אך לעיתים אין לו קשר למציאות. יש הרבה רומנטיקה ויופי בקידושין, בהפרדה הזו, ברעיון שיש אשה אחת ואיש אחד שיועדו אחד לשני שיחיו יחד לנצח נצחים, מה לעשות שהמציאות מורכבת לא תמיד מנצחת את הרצון הטהור הזה. העובדה שיש מיליון רווקים ורווקות בארץ, מתוכם דתיים.
רווקים ורווקות דתיים בני 30 פלוס נאלצים לדלג בין הטיפות ולמצוא את קו האיזון בין לחכות לאחד ובין הקושי בלהתגבר על היצר. תוסיפו את החלום ושברו של הורים סרוגים לראות את בנותיהן ובניהם נשואים בגיל 18 "ככתוב", והרי לכם סיר לחץ על אש גבוהה.
אם תנסו לדמיין מצב של שמירת מצוות, חיים על פי הלכה ונסיונות כושלים למצוא בן זוג עד גיל 30, תראו שמדובר במצב לא פשוט. על שמירת נגיעה, יש כאלו שוויתרו בתקופת בני עקיבא, וכעת המבצר האחרון, שהוא שמירה על בתולין, נפרץ אצל חלק מהרווקות.
החליטו שהן כבר לא יכולות לחכות
ישנן רווקות דתיות ששמרו על בתוליהן עד שנות ה-20 לחייהן, ואז, כשהזיווג בושש וגיל 30 התדפק, הן החליטו שהן כבר לא יכולות לחכות והתחילו לקיים יחסי מין עם בני זוגם לפני הנישואים. הדבר הפך לתופעה ידועה ולא מוצנעת. המציאות הזאת טופחת על פניהם של מנהיגי הקהילה הסרוגה.העובדה שאנחנו דור חתונה מאוחרת גרמה למשל לרווקה דתית שמקיימת יחסי מין לפנות לרב בשאלה באינטרנט מדוע לנשים רווקות אסור ללכת להיטהר במקווה.כוונתה שהרווקה תטהר במקווה ולא תחטיא את הגבר שלה, החבר שלה או אותו בן זוג שאיתו היא מקיימת יחסי מין. שכן אשה נידה אסורה עליו והעונש עליו הוא "כרת" (להיכרת מהעם). שאלתה גרמה לתגובה קשה מהרב.
כך שרווקה דתית שרוצה לקיים את המצוות נתקלת בדילמות הלכתיות לא פשוטות, שהגיעו מכורח הנסיבות, או יש יגידו מטעם אופיין החלש או נפילתן באמונה. נוסף לכך שמעמדה בחברה הדתית נחות. במקום הראשון האשה הוולדנית, אותה אשה נשואה ופורייה שמקיימת מצוות פרו ורבו מלאו את הארץ, ולא במשמעות הסימבולית. מקום שני היא האשה הנשואה טרייה עם ילד אחד, מקום שלישי נשואה עם כיסוי ראש, מדובר באשה שאך נישאה ולא הספיקה, שכן עקרה נמצאת הרחק בתחתית הטבלה. מקום רביעי אלמנה. מקום חמישי הרווקה, וכמו כולם יודעים אחרי מדליית ארד כלום לא נחשב. ומקום שישי – הגרושה, לא משנה אם זה באשמתה היא סחורה פגומה, לפחות מבחינת השידוך, וממקודשת היא הופכת למשומשת.
אם בחברה דתית נישואים זה שדרוג מעמד האשה, ילדים זה הדבר האמיתי. ילדים מכניסים אותך לפנתיאון. בלי קשר להצלחתך בעבודה אם יצרת זבי החוטם, הם החותם שהצלחת שעשית את זה.
בית הכנסת הוא מיקרוקוסמוס של החברה הסרוגה. ראיתי שם נשים צעירות נשואות שמגיעות בגאווה ורווקות בנות 30 מוצלחות יפות מביטות במחזה בקושי. כל כולה של הקהילה סובב סביב נישואים וילודה, ומה רווקה יכולה לתרום לשיח שכזה?
לא כלה היא לא קלה בכלל דרכה של רווקה ירושלמית סרוגה בת 30 ומשהו. אבל עד החתונה זה יעבור, לא?
- מוקדש ל-ת'
לפנייה לכתב/ת 
