מדריך: כך תצלמו תמונות עם טווח דינמי רחב
טכניקת HDR או טווח דינמי רחב, היא טכניקת צילום המאפשרת לשלב כמה תמונות זהות עם רמות חשיפה שונות - לתמונה אחת אמנותית ומיוחדת. תומר יעקבסון לוקח אתכם יד ביד לתוך עולם ה-HDR
תחום מרתק שתופש תאוצה בקרב צלמים בעידן המודרני, הוא ה-HDR או בשמו העברי המלא: תמונות טווח דינמי רחב.
באופן כללי, תמונה שנכללת תחת ההגדרה (HDR (High Dynamic Range כוללות שילוב של מספר תמונות ברמות חשיפה שונות, שיוצרות תמונה אחת שבה יש טווח דינמי רחב של החשיפה לאור. התמונות הללו מאפשרות לצלם להתגבר על מגבלות החשיפה של המצלמה, ולנצל יותר את רמות האור השונות שהיו זמינות בשלב הצילום.
נסקור את הכלים הדרושים להפקת תמונות כאלו, אבל בעיקר נתמקד באספקט החשוב ביותר: והוא איך ומתי לצלם בשביל תמונות HDR.
קצת היסטוריה ותיאוריה
הטכניקה הזו החלה להופיע כבר בשנות הארבעים של המאה שהמפורסמת בהן הייתה פרסום של פיצוץ גרעיני בשער המגזין LIFE. אבל כמובן, השיטה תפסה תאוצה בשנים האחרונות עם המהפכה הדיגיטלית בעולם הצילום וכיום כל צלם עם מצלמה בסיסית ותוכנת עריכה פשוטה יכול להפיק HDR.
העובדה הזאת הפכה את השיטה ללהיט שמושך הרבה מעריצים (כמוני) כמו גם הרבה שונאים שטוענים שהשיטה הנה גימיק חולף ושאר טענות מגוונות. בגלל הקלות בהפקת HDR בימינו, חשוב מאוד לדעת מתי להשתמש בשיטה ואנחנו נתעכב על הנקודה הזו עכשיו.
מתי להשתמש ב-HDR ?
כדי להבין מתי להשתמש בשיטה, צריך לחשוב קצת אחרת על הצילום שלכם.
נגיד שאתם עומדים מול הים התיכון, השעה רבע לחמש, יש המון עננים בשמיים והשמש מתחילה לרדת בקטע היומי שלה שבו היא אדומה ועגולה. אתם מתלהבים ומתחילים לכוון את המצלמה שלכם כדי לתפוס עוד שקיעה לאוסף שלכם.
אתם נעזרים במד האור של החשיפה שלכם, ורואים שאם אתם חושפים את התמונה בשביל השמש אתם רואים אותה היטב אבל מאבדים פרטים אחרים כמו הים, העננים, החוף שהפכו חשוכים וכמעט כל התמונה שלכם היא "שמש".
אתם מנסים לפצות על החשיפה הזאת, ומגלים שהפעם רואים את הפרטים שהיו חשוכים קודם אבל השמש, שהיא מקור האור החזק ביותר בתמונה, פתאום הופכת בהירה מאוד ומאבדת מכל האודם והדרמטיות שהיו לה קודם.
נתקלתם במצב השמיכה הקצרה: מכסים את הראש - והרגליים שלכם מציצות החוצה. מכסים את הרגליים והראש שלכם נשאר חשוף ומסתכל על התקרה. אבל לא להתייאש! זה בדיוק הרגע שהמילה HDR צריכה לקפוץ לכם לראש.
בעיית השמיכה הקצרה לא חייבת להופיע בזריחה או בשקיעה, היא יכולה להופיע כשאלומת אור דרמטית נכנסת מהחלון, כשאתם מצלמים שלטי ניאון בוהקים, פנסי מכונית, מבנה מואר או כל מצב שבו יש טווח דינאמי רחב שהמצלמה שלכם לא תוכל לתפוס את כולו בחשיפה אחת.
צלם טוב מבין מה הרגע להשתמש בטכניקה הזאת: הוא מסתכל על העולם ומחפש הבדלים ברמות האור השונות בסביבה שלו, הוא בוחר מקומות שמצבים כאלו יכולים להתרחש ומחכה בהם שעתיים עד לרגע הנכון. הוא לא הולך לצלם HDR - אלא מבין מתי זה הזמן לעשות שימוש ב-HDR.
המצרכים הדרושים
מצלמה - המצלמה שלכם צריכה לאפשר צילום מדורג אוטומטי. אפשר להסתדר בלי זה אבל ממש לא רצוי. החדשות הטובות הן שאחוז מכריע של המצלמות היום מאפשר צילום עם חשיפה מדורגת.
המונח האנגלי נקרא bracketing ואצל ניקון המצב הזה נקרא BKT. רוב הסיכויים שהמצלמה מאפשרת צילום כזה ואם אתם לא בטוחים - שאלו את דוד גוגל או את יצרן המצלמה. המרווח בין החשיפות השונות צריך להיות 2EV אבל על זה נרחיב בהמשך.
אני מצלם HDR בדרך כלל עם ניקון D70, שנחשבת מוצג ארכיאולוגי בחנויות צילום של 2009 אבל אני עדיין מאוד מרוצה ממנה. היא עלתה 1,000 דולר ב-2004 והיום אתם יכולים להשיג משומשת תמורת פחות מ-1,000 שקל.
מומלץ לצלם ב-RAW שנותן לכם גמישות ותוצאות מצויינות. אפשר ליצור HDR מ-JPEG, אבל זה בהחלט דרך פחות טובה והתוצאות מאותגרות משהו.
חצובה - עד היום לא יצא לי HDR כשהחזקתי את המצלמה בידיים הרועדות שלי. השתמשו בחצובה, לא משנה כמה מיוצבת העדשה שקניתם אתמול.
העבודה עם החצובה מעבר ליציבות הנדרשת, גורמת לנו לחשוב יותר על הקומפוזיציה של התמונה ולתכנן אותה כמו שצריך. אם אין לכם חצובה - קנו אחת. זה לא בשמיים, וישפר מיידית את יכולת הצילום שלכם.
עדשה - בדרך כלל אתם תצלמו נופים ושטחים גדולים, ולכן נמליץ להשתמש בעדשה רחבה. יש ערך מוסף לעדשה רחבה ב-HDR, שכן לדעתנו הזוויות המיוחדות שעדשה רחבה מאפשרת נותנות לתמונה אפקט דרמטי שהולך טוב עם האפקט של HDR.
אני משתמש ב-Sigma 10-20 ואני ממש מרוצה מהתוצאות שלה.
תוכנה - כל הטריק הוא לאחד את החשיפות המרובות שלכם לתמונה אחת, ובשביל זה אתם צריכים תוכנה. פוטושופ מאז גירסת CS3 יוצרת HDR בשבילכם, אבל אני לא משתמש בה בשביל זה ולא נלמד כאן עבודה עם פוטושופ.
את התוצאות הטובות ביותר עד היום השגתי עם PhotoMatix שהיא תוכנה שמיועדת רק ליצירת HDR. היא ממש טובה, וזאת למרות שהיא לא התוכנה הכי ידידותית בעולם. יש גירסת ניסיון באתר שלהם, או שאתם יכולים לקנות אחת עבור כמאה דולר.
איך מצלמים תמונות בשביל HDR?
סיכמנו מתי מצלמים ומה צריך שיהיה לכם בשביל התהליך. מצאו את המקום והזמן, התארגנו לצילום כמו לצילום רגיל, חפשו את הזווית הטובה בעיניכם ומקמו את החצובה.
העבירו את המצלמה שתצלם במצב BKT של שלוש תמונות עם מרווח של 2 EV בין כל חשיפה לחשיפה. זה בעצם אומר למצלמה כך: "אנחנו הולכים לצלם שלוש תמונות ובכל אחת מהן את תבחרי ברמות חשיפה ופיצוי שונות כדי ליצור תמונה "רגילה", חשוכה, ומוארת".
את הצילום עשו במצב עדיפות לצמצם (A ברב המצלמות) ובחרו במפתח של F8. זה המפתח שאני מתחיל איתו כמעט תמיד, אבל כמובן שאתם יכולים לבחור בממפתח שאתם רוצים לפי העדשה שלכם. לצלם במצב הזה זה מאוד חשוב כי אז המצלמה שומרת על אותו צמצם בשלושת הצילומים וככה עומק השדה שלנו נשאר קבוע וברור בתמונה הסופית.
ודאו שאתם על ISO נמוך, לא יותר מ-200. מומלץ ביותר למנוע רעשים שיהרסו לכם את הצילום.
בגלל שאתם עומדים לצלם שלוש תמונות, הקפידו שאין עצמים שזזים בפריים שלכם. עצמים שיזוזו ייראו מטושטשים בתוצאה הסופית וזאת למרות שאפשר לסדר את זה אחרך כך בפוטושופ, זה די מעיק ומסורבל. אם אתם מצלמים רחוב חכו לרגע שהמכוניות יעמדו ברמזור, אם אתם מצלמים דמות בקשו ממנה לא לזוז. קצת יוזמה זה תמיד טוב.
כעת לא נותר אלא לצלם שלוש תמונות. שימו לב לא להרעיד את החצובה בשעת הצילום שכן חשוב מאוד ששלושת התמונות יהיו מאותה זווית בדיוק אחרת התוצאה הסופית שלכם תיראה לא משהו בכלל.
הנה שלוש התמונות ששימשו כחומר הגלם של התמונה שלעיל (לתמונה בהגדלה).
זה די ברור לא? שימו לב לפרטים שאנחנו רואים בחשיפה הבהירה, וראו את אלו בתמונה החשוכה. שימו לב לעננים, שימו לב למבנה, לרצפה. ממש עולם שונה ורגע HDR קלאסי. דרך אגב, הרוכב הזה הגיע משום מקום, והיה נחמד מאוד. ביקשתי ממנו לעמוד שנייה בלי לזוז, וצילמתי אותו שלוש פעמים רצוף. הוא אפילו לא רצה שאני אשלח לו את התמונה.
שלב העריכה
יופי, יש לכם לפחות שלוש תמונות שאתם רוצים לאחד ל-HDR.
בגלל שצילמתם ב-RAW יש לכם שתי אפשרויות. אתם יכולים להטעין את התמונות במצב RAW ללא המרה לPhotoMatix, אבל אני ממליץ לכם בחום להפוך קודם כל את התמונות לתמונות מסוג TIFF בתוכנת העריכה שלכם.
בכך שאתם יוצרים קובצי TIFF יש לכם יותר שליטה על התוצאה הסופית, כי יש לכם הזדמנות לשחק עם החומר גלם לפני שמערבבים אותו. אז המירו את ה-RAW ל TIFF עם התוכנה שאתם בדרך כלל עושים זאת (פוטושופ ואחרות). אם לא הקשבתם לנו, וצילמתם ב-JPEG - התעלמו מהחלק האחרון.
פתחו את PhotoMatix, ותקבלו את המסך הבא:
לחצו על Generate HDR Image (ראו חץ למעלה). הטעינו את שלושת התמונות שלכם. עכשיו, התוכנה עובדת בשבילכם ומאחדת את שלושת החשיפות שלכם לאחת. זה לוקח לה קצת זמן אבל לא יותר מדי. אתם אמורים לראות את ה-HDR שלכם על המסך. אבל הוא נראה על הפנים, נכון?
אל תדאגו, יש עוד שלב חשוב בדרך אל האושר. הוא נקרא Tone Mapping. השלב הזה בעצם מאפשר את הצגת התמונה כמו שצריך על המסך שלכם, ובגלל זה אתם ממש רוצים ללחוץ על הכפתור Tone Mapping שיפתח את המסך הבא:
זה כבר נראה יותר טוב. המסך הזה נותן לכם את כל הפרמטרים שאתם יכולים לשחק איתם בדרך ל-HDR הראשון שלכם. הוא מכיל המון פרמטרים, שאפילו אני לא מכיר את כולם. חלק מהם ברורים, וחלק מהם קצת מוזרים אבל זה לא העיקרון.
העקרון שמכאן אתם עובדים לבד. זאת התמונה שלכם. פשוט התחילו לשחק עם כל פרמטר בתפריט מצד שמאל ולראות מה הוא עושה. ניסוי וטעיה, זה שם המשחק, יש המון אפשרויות ולכל אחד יש את הטעם שלו, אז בחרו מה אתם אוהבים. אין הגבלת זמן פה.
אני משתף פה את קובץ הפרמטרים הבסיסי שלי שאתם יכולים לטעון לתוכנה כנקודת התחלה. אבל, ברצינות, נסו למצוא את ההגדרות שאתם אוהבים, אין כאן נכון או לא נכון.
בכל מקרה, אחרי שאתם (ורק אתם) מרוצים מהתוצאה שלכם כל מה שנשאר לכם זה לשמור את התמונה החדשה שלכם. אתם צריכים ללחוץ על הכפתור Process ולחכות שהתוכנה תעבד את המידע שלכם.
אחרי שהיא סיימה לחצו על file / save as ותתחדשו! יש לכם את תמונת ה-HDR הראשונה שלכם!
תומר יעקבסון הוא צלם עצמאי והעורך בפועל של קומפוזיציה - מגזין הצילום של ישראל . מדריכים נוספים אפשר למצוא בבלוג שלו: TheTomer - המדריך הפשוט והמעשי לצילום
לפנייה לכתב/ת 
