מצור מיותר או הכרחי?

אין שאלה. להסיר את המצור / רן כהן

ישראל חייבת להסיר את המצור על עזה, שהמניע ליצירתו הוא נקמנות בלבד. אם המהלך יתנהל בשכל, נעשה זאת תוך בקשת פיקוח של גורם בינלאומי על הסחורות המועברות לרצועה. בכל מצב אחר, העולם יעבור ללבוש את הירוק של החמאס.

הממשלה עושה טעויות קרדינליות, ובתחומים רבים. חבריה לא מבינים שלמצור על עזה יש מגבלת זמן הכרחית. מצור אפקטיבי לשבוע, חודש, חודשיים, שלושה. אבל לא ייתכן מצב בו מיליון וחצי אנשים יכותרו על ידי מדינה שכנה-יריבה וכל העולם ישתוק. חייבים לתת להם פיתרון, וממילא לא מנצחים בדרך הזו אף יריב. 

כמי שישב יותר מעשר שנים בוועדת השירותים החשאיים בוועדת חוץ וביטחון, ניסיתי להבין את תירוצי הכנסת אמצעי הלוחמה, שלמעשה מהווים נימוק להמשך מדיניות הסגר על עזה. הרי לא חסר שם נשק ולא חומרי נפץ. אך זו לא עילה למצור ימי.

ישראל פועלת ברוב טמטום ורשעות, ובשפת העם, הסגר הוא בשביל לדפוק אותם. לדפוק מיליון וחצי איש, רובם חפים מפשע, באחד המקומות הכי צפופים ועניים בעולם.

הממשלה על שבעת הגאונים שבראשה, לא מבינה שלעומת מהלכים הומניטאריים, ולא משנה אם הם לגמרי כאלה או רק מתחזים לכאלה, אי אפשר להעמיד רק כוח ברוטאלי. מול פעולה הומניטארית יש להשיב בשפה הומניטארית.

לפיכך, פרשת המשט היא הזמנות להעלות את הסוגיה ההומניטארית שלנו, אותה כל העולם מכיר: גלעד שליט. עם בוא המשט הבא, עלינו להודיע שלא רק שנאפשר לאנשיו להיכנס לעזה, אלא נעשה זאת גם בליווי של חיל הים. בתנאי שיחזירו קודם את גלעד שליט. אם נקבל את גלעד - ניצחנו. אם יסרבו - כל העולם יבין מי האשם, ומי לא מוכן להומניטאריות ובוכה על מר גורלו.

אולי נוכל להשיג את הפיתרון הרצוי, אם נזמין את ממשלת אירלנד להכניס את האונייה תוך שאנו מתחייבים להסיר את המצור והיא מתחייבת לפקח על הסחורות שעוברות לרצועה. אם לא אירלנד, נזמין את שוויץ או את האו"ם.

עלינו להסיר את המצור, ואם נזכה בגלעד שליט זה יהיה שווה הכל. הרי אי אפשר לנקוט רק מעשים ברוטליים ואז להצטדק, להסביר ש"הם טרוריסטים רעים". אם נמשיך כך, ניצור במו ידינו עולם שמצדיק את החמאס, אולי בניגוד לכל היגיון. עולם שיעטה ירוק.

רן כהן, אל"מ במיל', לשעבר שר מטעם מרצ. 

הסגר הכרחי לקיומנו / אפי איתם

לישראל שפועלת על מנת לשמור על קיומה, אסור להסיר את הסגר מול אחת הישויות הקיצוניות ביותר – החמאס, כיוון שבכל מצב אחר, עם הנשק שיזלוג לרצועה, ישראל תעמוד בפני סכנה קיומית.

הסגר איננו מושלם, זה לא סוד. אך בטח ובטח שהוא איננו גחמה נטולת בסיס. הוא נועד למנוע מרצועת עזה ומארגון הטרור שהכריז מלחמה על ישראל, להצטייד בנשק ארוך טווח, ולפתוח בסיס איראני בדרום ישראל. הוא מונע הקמת ישות שמטרתה השלמת המשימה האיראנית להתקיף את ישראל בטילים ארוכי טווח גם מדרום.

אם ניקח את לבנון כדוגמא, הסגר הימי שהוטל עליה מוצלח, אך הסגר היבשתי נדרס תוך גריסת החלטה 1701. בשטחה מוצבים כעת עשרות אלפי טילים, ובכללם סקאדים. האם זה המצב ברצועת עזה? מישהו מוכן להמר על מצב כזה?

אם נסיר את הסגר הימי מהרצועה, לא נוכל לתבוע ממצרים להמשיך למנוע מעבר של נשק כבד משטחה, מהלך שהיא מנסה לבצע יום-יום. אין מדובר פה רק בשאלה ביטחונית מיידית, מדובר כאן גם על עתידנו המדיני. נוכחותנו באזורים נעדרי פיקוח ופירוז אפקטיביים נחוצה. בלעדי נוכחות צבאית ושליטה ישירה של ישראל, טילים ינחתו על ראשינו. לשאלה הזו נידרש גם ביהודה ושומרון, בסיטואציה של הסכם עתידי. לפיכך זהו מבחן שאם ניכשל בו, כל טיל שיוברח מאיראן דרך מדינות האזור יגיע לפתחנו. זהו מבחן של יכולתנו לייצר אכיפה של הסדרי פירוז אפקטיביים.

בין הסגר למצב הומניטארי אין ולא כלום. ודווקא המשט הנוכחי הוכיח כי אין משבר כזה. כל הצעה להעביר את תכולתו לעזה נדחתה בתוקף, כיוון שהמשט היה ניסיון של פורעים להשתמש בלא מעט אנשים תמימים על מנת ליצור פרובוקציה.

אך כמו תמיד, הקולות שעולים אחרי משבר או מתיחות, הם שהחוכמה היא לוותר, להעלים, להיפטר. הלוואי שזה היה נכון. בלבנון, עזה, ואף ביהודה ושומרון - עד מבצע עופרת יצוקה, נתקלנו בשימוש ציני ועוין כשנקטנו בשיטה זו. כזכור בלבנון עשרות אלפי טילים, בשומרון שקט. הסגר והשיתוף עם מצרים בדרום, משאיר את עזה קצת פחות מסוכנת מלבנון.

לכן, אסור שניבהל מתרחישי האפוקליפסה והאיומים שמקיפים אותנו, ולהתפרק. חייבים לחזור לפרופורציות: עד כה אף מדינה לא ניתקה את יחסיה עם ישראל. ערביי ישראל ויהודה ושומרון לא מימשו את תרחישי האימה שבהם הפחידו אותנו.

כך שהסגר הוא חלק ממכלול האמצעים שהמדינה נוקטת נגד האויב בעזה, ולמען קיומה. ראינו אויבים שהבינו לאורך זמן, בעמידה שיטתית ורצופה שהמחירים שמשלמים על פגיעה בישראל לא משתלמים. החמאס הינו אחת הישויות הקיצוניות והקשות לריסון. הרי עזבנו את עזה והיושבים שם יכולים לבחור את דרכם. כל עוד זו דרך מלחמה, הם יקבלו מלחמה. עלינו להוכיח כי יש לנו אורך נשימה. הצדקה קיומית להמשך הסגר יש בידנו - כל זמן שיידרש.

אפי איתם, תת-אלוף במיל', שר לשעבר מטעם המפד"ל 

• הביא לדפוס: אביאל מגנזי