שיבוצו של הנסון תמוה, פיפ"א נגועה בפוליטיקה
השופט השבדי, שחתום על שערוריית היד של תיירי הנרי, זומן במפתיע למרות שבעבר לא ניתנו הנחות. אברהם קליין, הישראלי ששפט בשלושה מונדיאלים, על דרך בחירת אנשי המשרוקית והסיבה להיעדרות הישראלים
ב-11 ביוני, מועד פתיחת משחקי גביע העולם, 29 השופטים שנבחרו על ידי פיפ"א ירגישו על גג העולם. הם ירוצו על כר הדשא, ישרקו באירוע הספורטיבי הגדול ביותר והמתוקשר ביותר בעולם.
כשם שכל כדורגלן רואה בהשתתפות במונדיאל את שיאה של הקריירה שלו, שלא לדבר על אלה שזוכים להופיע בגמר, כך גם כל שופט כדורגל בעולם רואה בשיפוט במונדיאל את אתגר חייו ופסגת שאיפותיו.
כמי ששפט בשלושה מונדיאלים (1970, 1978 ו-1982), אוכל להעיד כי זכיתי לחוויות וריגושים שאין דומה להם בשום אירוע ספורטיבי אחר. מי שלא היה שם - לא יכול להבין מה הפסיד. לא קל להגיע לשם, אפילו קשה מאד, ונדרשת השקעה אינסופית לאורך שנים. אבל, כל טיפת זיעה, כל שריר קרוע וכל מאמץ, שווים כל שנייה של שהות במפעל הספורט הזה.
קליין במשחק בין ברזיל לאיטליה, מונדיאל 1982 (גטי אימג'ס)
שוחחתי בעבר עם הכדורגלן האגדי המנוח, הצפון אירי ג'ורג' בסט. "זכיתי בגביע אירופה, באליפויות ובאין ספור תארים קבוצתיים ואישיים", אמר לי. "אבל, במונדיאל לא שיחקתי אפילו פעם אחת. נולדתי במדינה הלא נכונה, לעזאזל".
"איך זה?", התפלאתי. "היית שחקן השנה באירופה, זכית בגביע אירופה ונחשבת לאחד מהשחקנים הגדולים בעולם". בסט חייך. "הייתי מחליף את כל התארים בהופעה אחת במונדיאל. עזוב הופעה, גם עשר דקות הייתי קונה...". הבנתי בהחלט על מה הוא מדבר.
שום אליפות, שום משחק בינלאומי, שום גמר גביע, שום סיום ליגה - לא דומה להשתתפות במונדיאל. על תחושותיי, על רגעי הקסם על המגרשים, על ה'קטנות' של ג'נטילה, על המפגשים עם גדולי השחקנים כמו פלה ובובי מור, על כל אלה כתבתי בספרי 'אמן המשרוקית', היוצא בהוצאת 'גלורי' וראה אור בסוף חודש מאי.
עטיפת הספר של אברהם קליין
קיימים שופטים טובים יותר מאלו שנבחרו
ציינתי כי מדובר ב-29 השופטים הטובים ביותר כהגדרת פיפ"א, אך כשעוברים על הרשימה ורואים את החלוקה הגיאוגרפית/פוליטית - עשרה שופטים מאירופה, שישה מדרום אמריקה, שלושה מאפריקה, ארבעה מאסיה, ארבעה ממרכז אמריקה ושניים מאוקיאניה - מבינים שאולי אלו השופטים הטובים ביבשותיהם, אך בוודאי שלא הטובים ביותר בעולם כיום.
באירופה ובדרום אמריקה ישנם עשרות שופטים הטובים בהרבה ממרבית השופטים שנבחרו לשפוט במונדיאל, אך הם (לצערם) לא יהיו שם. בעבר היתה יבשת אירופה מיוצגת בהרבה יותר שופטים במונדיאל, כאשר יתר היבשות זכו לייצוג מועט מאד. רק לעיתים רחוקות הגיעו למונדיאלים שופטים מאפריקה או מאסיה.
ככל שרמת הכדורגל עלתה, כך זכו גם היבשות האחרות בנתח גדול יותר מהשיפוט. יש לציין כי מספר המדינות המשתתפות במפעל גדל במהלך השנים, וכך גם מספר השופטים בהתאמה. יש לזכור גם כי לכל אחת מהמדינות המיוצגות בוועדת השיפוט של פיפ"א תמיד היה (ולדעתי גם תמיד יהיה) שופט במונדיאל. לחמש אלופות העולם - ברזיל, איטליה, גרמניה, ארגנטינה וצרפת תמיד היה שופט אחד בכל מונדיאל.
נגיעת היד המפורסמת של הנרי במשחק מול אירלנד (AFP)
מדינות נוספות מהן הוזמנו הרבה שופטים למונדיאל היו הולנד, שבדיה, בלגיה, שוויץ, אוסטריה, אורוגוואי, פורטוגל, מכסיקו, סקוטלנד הונגריה, ברית המועצות ומזרח גרמניה לשעבר, ולאחר מכן גם מרוסיה.
הסיכויים של מדינות קטנות, להן לא היתה מעולם השפעה בפיפ"א (ישראל למשל), לזכות בהזמנה לשלוח שופט למונדיאל, היו ונותרו קלושים ביותר. ובכל זאת, מנחם אשכנזי ז"ל שפט במונדיאל ב-1966 ואני שפטתי בשלושה מונדיאלים.
באופן מוזר ביותר, למונדיאל 2010 הוזמנו משתי מדינות שני שופטים - מכסיקו וניו זילנד. זהו דבר שבעבר לא קרה לשום מעצמת כדורגל - להן תמיד היה אך ורק שופט אחד. ההסבר לכך הוא שצפון ומרכז אמריקה זכתה לייצוג של ארבעה שופטים, ומאחר שלא נמצא שופט מתאים מארצות הברית הגדולה, זכתה מכסיקו בשני מקומות. לגבי ניו זילנד, טרם מצאתי הסבר הגיוני. התעלומה אף מתחזקת, כאשר זוכרים כי בכל זאת לא מדובר במעצמת כדורגל דוגמת ברזיל.
אברהם קליין ובובי מור במונדיאל 1970 במכסיקו (גטי אימג'ס)
כיצד למעשה נבחרים השופטים למונדיאל?
כשנתיים עד שלוש שנים לפני המונדיאל, מכינים בוועדת השיפוט של פיפ"א רשימה שמית הכוללת מאות שופטים שנמצאו כמתאימים לשפוט בתחרות זו. אחרי שופטים אלו מתבצע מעקב, ואף שולחים מבקרים למשחקיהם. אחת לכמה זמן מקיימת הוועדה דיון ומנפה מספר שמות, עד שהיא מצטמצמת ונותרים בה עשרות בודדות בלבד. תארו לכם את המתח הנפשי בו נמצאים השופטים המועמדים, שבמשך שנתיים מחכים לתשובת הוועדה.
בספטמבר 2008 הוזמנו 56 שופטים מרחבי תבל למחנה מיוחד בציריך שבשוויץ. הם שהו שם שבוע ימים, במהלכו עברו מבחני כושר ובדיקות רפואיות, השתתפו בסמינרים וסדנאות, תוך שידעו כי רק כמחציתם יישארו בסוף התהליך. כל אותם 56 שופטים המשיכו להיות מבוקרים ורק בתחילת שנת 2010, לאחר סלקציה, נותרו 30 בני המזל שישפטו בדרום אפריקה.
ההפתעה הגדולה ביותר ברשימה היא הזמנתו של השופט השבדי מרטין הנסון, האיש החתום על שערוריית השיפוט הגדולה ביותר בשנה האחרונה. במשחק המכריע בפלייאוף בין צרפת לאירלנד אישר הנסון שער לזכות צרפת, שנכבש לאחר לאחר נגיעת יד מכוונת של תיירי הנרי.
מאיר לוי. למה הוא לא שופט במונדיאל? (צילום: אלי אלגרט)
בעבר לא נהגה פיפ"א לעבור לסדר היום על מקרה שכזה, ומאד מפתיע שהוא הוזמן לשפוט במונדיאל. על מנת להמחיש כיצד לא היו סולחים לשופטים על טעויות, אציין רק שתי דוגמאות מהמונדיאלים בהם השתתפתי.
בארגנטינה 1978 פסל השופט הוולשי קלייב תומאס שער חוקי לזכות ברזיל במשחקה בשלב הבתים מול שבדיה (1:1). בתוספת הזמן הוא אישר לברזילאים לבצע בעיטת קרן. זיקו נגח בעוצמה, וכשהכדור נחת ברשת שרק תומאס לסיום המשחק ולא אישר את השער בטענה שהזמן עבר. מאז, הוא לא שובץ יותר במשחקי המונדיאל. המקרה השני אירע בספרד 1982. השופט ההולנדי צ'רלס קורבר, שנחשב לאחד הטובים ביותר ואף היה מועמד לשפוט בגמר, כשל במשחק חצי גמר בין מערב גרמניה לצרפת (3:3 בהארכה, הגרמנים ניצחו בפנדלים).
קורבר לא הבחין בכניסה הברוטאלית של השוער הגרמני טוני שומאכר, אשר פגע עם ברכו בפטריק באטיסטון. הצרפתי איבד את הכרתו, סבל משבר בעצמות פניו ואיבד מספר שיניים. הוא אושפז במצב קשה ועבר ניתוח מסובך. עוד באותו הערב סיים קורבר את קריירת השיפוט הבינלאומית שלו. לכן, מפליא בעיני כיצד הוזמן הנסון השבדי לשפוט במונדיאל. בעבר לא נהגה פיפ"א להעניק הנחות לאף אחד.
קינן. גם הוא לא ישפוט במונדיאל הקרוב (צילום: אלי אלגרט)
התחושה שלי: אירופי לא ישובץ לגמר
מבין 30 השופטים במונדיאל, המובילים הם האיטלקי רוברטו רוזטי, השווייצרי מאסימו בוסקה והבלגי פרנק דה בליקר. אבל זה עדיין לא מבטיח שאחד מהם מועמד לשפוט בגמר, מאחר שכל תקלה קטנה במוקדמות עלולה להשפיע, והם עשויים למצוא את עצמם מחוץ לרשימה.
על פי תחושת הבטן שלי, הפעם לא ישפוט שופט אירופי בגמר. פיפ"א מתנהלת על ידי פוליטיקה, לפי יבשות, ואם שופט אפריקני, אסיאתי או ניו זילנדי יככב - הוא עשוי לזכות בשיבוץ לגמר.
מדינות ערב איימו בחרם לאחר שהוזמנתי ב-82'
עד כמה הפוליטיקה משחקת תפקיד, אוכל להעיד בסיפור הזמנתי לשפוט במונדיאל 82'. לאחר שנתיים בהן הוצאתי את נשמתי בהמתנה, ידעתי כי וועדת השיפוט אמורה להתכנס ב-15 בפברואר 1982 ולדון ברשימה הסופית.
כל אותו היום המתנתי בדריכות לשיחת הטלפון המיוחלת, אך זו לא הגיעה. בסוף היום הודיעו לי כי הישיבה נדחתה בחודש ימים. כשבוע מאוחר יותר התברר לי שאחת הסיבות לדחייה הפתאומית היתה איום של חרם שידורי טלוויזיה מצד מדינות ערב. ירדן, ערב הסעודית, כווית ואלג'יריה הודיעו כי אם ישולב שופט ישראלי במשחקים - הן לא ירכשו את זכויות השידור של המשחקים.
חרם ערבי פירושו היה נזק כספי עצום. מיד החלו שיחות עם נציגי מדינות ערב, במטרה להסיר את האיום. המו"מ היה על סף פיצוץ מספר פעמים, ובמסגרת השיחות הוצעו מספר פשרות. הראשון היה שבמשחקים בהם אשפוט, ימחקו את שמי בעת שידור הטלוויזיה. הצעה אחרת הייתה נעימה פחות - שאשפוט רק במשחקים בעלי חשיבות משנית, כאלו שמדינות ערב יכולות לוותר על שידורם.
בסופו של דבר, ולמרות הלחץ הפוליטי, הוזמנתי, שפטתי באחד המשחקים המרגשים של חיי - ברזיל נגד איטליה בשלב הבתים השני (2:3 לאיטליה), ושימשתי גם כשופט קו במשחק הגמר בין איטליה לגרמניה המערבית (1:3 לאיטלקים).
מאז 1982 לא הוזמן אף שופט ישראלי לשפוט במונדיאל. אני מקווה כי בעתיד אחד השופטים הישראלים ידורג בין עשרת הראשונים באירופה, כדי שפעם נוספת יתנופף דגל ישראל במונדיאלים.
- אברהם קליין, מבכירי שופטי הכדורגל בעבר, שפט בשלושה מונדיאלים (מקסיקו 70', ארגנטינה 78' וספרד 82') ובשני טורנירים אולימפים (68' ו-76'). זכה לעיטור כבוד מיוחד של פיפ"א בשנת 1984, בה פרש מפעילות, וכיהן כיו"ר איגוד השופטים בשנים 87'-94'. בימים אלה יוצא לאור ספרו 'אמן המשרוקית'.
לפנייה לכתב/ת 
