המונדיאל של ספרד: מבחן בגרות ונאמנות
אחרי הזכייה ביורו 2008 והשארת קללת רבע הגמר מאחור, החבורה של דל בוסקה מקווה שהיא בשלה לזכייה ראשונה בגביע העולם. מה המכשול הגדול יותר בדרך למטרה - מכת הפציעות או חלומות העצמאות של חבל קטאלוניה?
ב-29 ביוני 2008, בעת שהקפטן איקר קסיאס וחבריו הניפו את הגביע אחרי הגמר מול גרמניה, ספרד חגגה היסטוריה. לראשונה מאז 1964 ובפעם השנייה בתולדותיה, הנבחרת הוכתרה כמלכת יבשת אירופה ושחקני ה'לה רוחה' סוף סוף השאירו את הקללה מאחור.
ספרד, אותה נבחרת שתמיד היתה פייבוריטית ללכת עד הסוף אבל לא באמת עשתה זאת, נפטרו מקללת רבע הגמר. משום מה, לא משנה תחת איזה מאמן ועם איזה סגל שחקנים, הנבחרת הספרדית היתה חוזרת הביתה עם דמעות אחרי עוד הפסד ברבע גמר כלשהו של טורניר גדול. אבל לא עוד.
אחרי הזכייה הגדולה ביורו 2008, ספרד עברה מבחן בגרות חשוב ועכשיו היא רוצה לעלות מדרגה נוספת. מה זה אומר? שהיא מפנטזת להניף עכשיו את הגביע היחיד שחסר לה, בו לא זכתה מעולם - גביע העולם בכדורגל.
תאמינו או לא, מעצמת הספורט מספר 1 בעולם - זו שכבר הוכתרה לאלופת עולם בכל ענף שזז (כדורסל, טניס, כדוריד, אופניים ופורמולה 1) - לא זכתה מעולם במונדיאל הכדורגל. ועכשיו, בדרום אפריקה 2010, מרגישים במחנה הנבחרת, הגיע הזמן להשאיר מאחור גם את הנאחס הזה.
"אנחנו באמת מרגישים שהגיע הזמן שלנו לזכות בגביע ויש תחושה חזקה במחנה שלנו שאם לא הפעם, אז באמת שיהיה לנו קשה מאוד לזכות בגביע העולמי", אמר ערב המונדיאל פרננדו טורס, אולי האיש שעליו מוטלת האחריות הגדולה ביותר לסחוב את הנבחרת כל הדרך אל התואר.
הפצוע הספרדי - מגוון גרסאות
'אל ניניו', אגב, מוליך רשימה לא קצרה בכלל של פצועים בנבחרת, שרק אם יחלימו ויהיו כשירים, אז לספרד תהיה היכולת לדבר ברצינות על זכייה בתואר. טורס, כמו חבריו אנדרס אינייסטה, ססק פברגאס ודויד סילבה, לא שיחקו בחלק האחרון של העונה וזו נראית כרגע כנקודת התורפה הגדולה של ספרד לקראת דרא"פ 2010.
המאמן ויסנטה דל בוסקה כבר לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה בה נהנה מסגל מלא לקראת משחק כלשהו, סגל שאם באמת היה מלא וכשיר, הוא ללא ספק אחד הטובים שיש בעולם כיום. לפחות על הנייר. עכשיו, ספרד מתפללת כי כל הפצועים יורידו מהר מאוד את החלודה, כדי שהנבחרת תגיע בכושר הראוי למשחקים החשובים.
למזלם של הספרדים, הם שובצו לבית נוח עם שווייץ, צ'ילה והונדורס (בית ח'). היריבות הלא קשות (על הנייר) יאפשרו לספרד לעבור בשלום את השלב המוקדם גם עם הרכב חסר. במקביל, שלושת משחקי הבית המוקדם, אמורים לאפשר לפצועים הנ"ל לצבור את דקות המשחק החסרות להם, על מנת להגיע בכושר המתאים למשחקי הנוקאאוט הלא פשוטים שמצפים לספרד החל משמינית הגמר, בהצלבה מול הבית של ברזיל, פורטוגל וחוף השנהב (בית ז').
"בספרד כולם לוקחים את המונדיאל הזה כסוג של 'עכשיו או לעולם לא'. כולם יודעים שאחרי הזכייה ביורו, הנבחרת השאירה מאחור את קללת רבע הגמר ועכשיו הראש נקי יותר כדי ללכת על הדבר האמיתי, זכייה במונדיאל", אמר השבוע חואן קסטרו, ראש דסק הכדורגל העולמי של מארקה.
ויסנטה דל בוסקה עם עוד אגדה ספרדית - פרננדו היירו (AP)
קסטרו מוסיף: "הנבחרת עברה מבחן בגרות חשוב באליפות אירופה האחרונה ועכשיו היא צריכה להשלים עליית מדרגה נוספת. המפתח מבחינתנו יהיה הכושר בו יחזרו הפצועים. אם טורס, פברגאס ואינייסטה יהיו בכושר הרגיל שלהם, הסיכויים שלנו טובים. במידה ולא, סיכוי טוב ששוב נחזור לדבר על מחסום רבע הגמר".
בבונוס על הזכייה - ספרד כבר אלופת העולם
בינתיים, בימים האחרונים בספרד מדברים בעיקר על הסכום אותו ירוויחו שחקני הסגל אם אכן יגשימו את חלום הזכייה במונדיאל - 600 אלף אירו לראש. בהקשר הזה, של הבונוס לזכייה, שחקני הסגל של דל בוסקה כבר הוכתרו לאלופי העולם, כנבחרת שתקבל את הפרס הגבוה ביותר.
בספרד, או בעיקר במחוזות שרוצים להיפרד מהמדינה ולקבל עצמאות, לא בדיוק מרוצים מהעובדה הזו. "אנחנו מבקשים משחקני הנבחרת בכלל ומאלו של קטאלוניה בפרט, לסרב לקבל סכומים מופרזים כאלה", היתה הקריאה של אחת המפלגות המובילות במחוז קטאלוניה, ה-ERC (רפובליקה למען קטאלוניה).
הוגי הרעיון הסבירו: "אנחנו במצב כלכלי קשה מאוד במדינה ואין סיבה ששחקני כדורגל, שגם ככה מרוויחים סכומי עתק בקבוצותיהם, יקבלו מענק כזה. הם גם ככה זוכים לשכר על השתתפותם במונדיאל. אפילו גרמניה, שהיא המעצמה הכלכלית המובילה ביבשת, תשלם פחות לשחקניה".
אגב, 14 מיליון האירו שיקבל סגל ספרד במידה והנבחרת תזכה במונדיאל, הם יותר מהמענק שקיבלו רוב הערים בספרד כתוספת מהממשלה בעקבות נתוני האבטלה האחרונים, שהציבו את ספרד במקום הראשון והלא מכובד ביבשת בקטגוריה זו.
"חולם לראות את נבחרת קטאלוניה במונדיאל"
בלי קשר להצעת החיסכון של המפלגה הקטאלונית, לאחרונה עלה שוב לסדר היום הדיון סביב הנאמנות של נציגי קטאלוניה בנבחרת ספרד. פסקואל מראגאל, מי
שהיה ראש העיר ברצלונה עד שנת 1997 ובהמשך גם כיהן כנשיא מחוז קטאלוניה (עד 2006), עורר לאחרונה סערה כאשר אמר כי "אני חולם לראות את נבחרת קטאלוניה משתתפת במונדיאל. בנוסף או במקום נבחרת ספרד".
לאמירה הזו, המבטאת את רצון העצמאות וההתפלגות של חבל קטאלוניה, הצטרפו ציטוטיו של ז'ואן לאפורטה, נשיא ברצלונה, שאמר: "במונדיאל אני אהיה בעד כל הנבחרות שיהיו להן שחקנים קטאלונים או של ברצלונה בסגל".
קרלס פויול (הקפטן והסמל של בארסה), צ'אבי, אינייסטה והחברים מסרבים כמובן להיכנס לדיון הפוליטי ולמלחמת ההצהרות בין הקטאלונים לספרדים. אבל מיום שישי הקרוב, הם וחבריהם ינסו להיות נבחרת אחת מאוחדת שתעבור גם את מבחן הנאמנות ובעיקר את מבחן הבגרות, כדי להגשים היסטוריה משותפת ולהוליך את ספרד לזכייה ראשונה אי פעם במונדיאל.
לפנייה לכתב/ת 
