היסטוריה של נאיביות: האפריקניות במונדיאל
היבשת השחורה תעמוד הקיץ למבחן, האם היא אכן מסוגלת לארח אירוע בסדר גודל עולמי. שאלה לא פחות חשובה היא האם נבחרותיה יוכלו לממש את הפוטנציאל העצום שלהן. חזרנו אחורה לבדוק כיצד התפספס הכישרון האפריקני פעם אחר פעם
בשנים עברו היו אלו האירופיים שכבשו את אפריקה, אבל מאז תום הקולוניאליזם חל שינוי במגמה. עכשיו תור האפריקנים לכבוש את אירופה, המצליחים שבבני היבשת השחורה עם הכדורגלנים, שהפכו לשחקנים מובילים וכמו הדרום אמריקנים, מככבים בקבוצות הגדולות ביותר.
לנבחרות כמו חוף השנהב וגאנה יש מאגר שחקנים עצום ומרשים, הנמצא ברמות הגבוהות ביותר. גם הסטטיסטיקה, שאומרת שרק פעמיים בהיסטוריה זכתה נבחרת במונדיאל שלא נערך ביבשת שלה (ברזיל בשבדיה 58' ובדרום קוריאה ויפן 2002), נמצאת לטובת אפריקה. אז האם כל זה אומר שהכל מוכן לקראת זכייה של נבחרת אפריקנית במונדיאל? לא בטוח.
תאמינו או לא, אבל מצרים היתה הנציגה הראשונה של היבשת בגביע העולמי (איטליה 34'), כשבדרך לטורניר היא אפילו עברה את נבחרת פלסטין עם 1:7 מרשים 1-7. אבל יסלחו לנו מצרים ושאר נציגות צפון אפריקה כמו תוניסיה, אלג'יריה ושכנותיהן. כשאנחנו מדברים על אפריקה, אנחנו מתייחסים ללב היבשת - לנבחרות "אפריקה השחורה".
רוז'ה מילה מקמרון, העלה את אפריקה למרכז הבמה (גטי אימג'ס)
ההתחלה
בשנת 74', על אדמת גרמניה, העולם חזה בנבחרת השחורה הראשונה שעשתה דרכה אל המונדיאל, אלופת אפריקה של 1974 - זאיר. היתה זו הופעה מביכה, מבישה ובזויה, שהותירה שם רע ליבשת כולה והעלתה אצל שאר העולם את מדד ההתנשאות כלפי "השחורים הפרימיטיביים".
אפשר היה לחשוב ששיא ההשפלה היה בהפסד 9:0 ליוגוסלביה, במה שנחשב עד היום לתבוסה הגדולה ביותר בתולדות הגביע העולמי (בצוותא עם ה-1:10 של הונגריה על אל סלבדור ב-82'), אבל הרגע המבזה מכל היה דווקא ב-3:0 לברזיל.
במחצית השנייה, כשהברזילאים התכוננו לבעיטת חופשית מ-25 מטרים, נשמעה השריקה של השופט. מבלי לחשוב פעמיים, יצא מוופו אילונגה מהחומה הזאירית בריצה מטורפת ובעט בכדור הרחק לצד השני. הקהל פרץ בצחוק מטורף. הרגע הזה, שנבחר למקום ה-17 ברגעים הגדולים ביותר בתולדות המונדיאל בבריטניה, הציג את אפריקה השחורה כתמימה ובורה, בדיוק כפי שדמיין אותה העולם המערבי.
מילה של קמרון
אבל מבחינת האפריקנים, ההופעה ה"אמיתית" הראשונה נערכה בספרד 82'. לשם הגיעה נבחרת קמרונית גאה שסוף סוף שמרה על כבוד היבשת - שלוש תוצאות תיקו כמעט וסידרו לקמרון את הכרטיס לשלב הבא, אבל רק שער אחד פחות מאיטליה (איתה סיימה קמרון ב-1:1) מנע את הסנסציה.
במשחק מול פרו (0:0) כבש רוז'ה מילה (אותו עוד נפגוש בהמשך) שער חוקי למהדרין, אותו פסל השופט בטענת נבדל. אפילו מצלמות הטלוויזיה המיושנות הוכיחו בבירור שנבדל לא היה. אם השער היה נחשב, איטליה (שזכתה לבסוף בתואר) לא היתה עוברת את שלב הבתים הראשון. וכאן בדיוק, מתחילה הגאווה האפריקאנית.
"אפריקה היתה מתפוצצת"
החותם הגדול באמת שהותירו האפריקניות בגביע העולמי, אם תרצו - המפץ הגדול - אירע במונדיאל המשמים של איטליה 90'.
פינידי ג'ורג' מציג את המדים הכי מכוערים בתולדות המונדיאל (גטי אימג'ס)
אלופי העולם הזחוחים, ארגנטינה והקפטן דייגו מראדונה, הגיעו למשחק הפתיחה בהרגשה של טיול קליל של אחר צהריים בסן סירו במילאנו. ארגנטינה לחצה, אבל שער של אומאן ביאיק בדקה ה-67 קבע ניצחון 0:1 לקמרון, למרות ששיחקה החל מהדקה ה-60 בעשרה שחקנים, והעולם רעד.
היתה זו הפעם הראשונה שאלופת עולם נוצחה במשחק הפתיחה (הפעם הבאה תהיה 12 שנים לאחר מכן, כשצרפת תפסיד לעוד נבחרת אפריקאית גאה, סנגל). קמרון ניצחה גם את רומניה וסיימה את השלב המוקדם כראש בית, למרות תבוסה לא חשובה לברית המועצות במשחק האחרון.
כדי להגיע לרבע הגמר, חלפה קמרון על פני קולומביה עם 1:2 בהארכה, והודות לרגע בלתי נשכח בחסותו של שוער קולומביה, רנה היגיטה. רוז'ה מילה, כן שוב הוא, רק הפעם בגיל 38, כבש את שני השערים והעלה את "האריות הבלתי ניתנים להכנעה" לרבע גמר. במעמד ההיסטורי חיכתה אנגליה, מועמדת רצינית לזכייה ומי שייצגה בעיני האפריקנים את "מלכת הקולוניות" הישנה.
דיוויד פלאט אמנם העלה את אנגליה ל-0:1 צפוי, אבל במחצית השנייה נכנס מילה וכמעט ושינה את ההיסטוריה. מילה גרם לבלול בהגנה האנגלית וחברי נבחרתו ניצלו את המהומה כדי להפוך ל-1:2. העולם החזיק את ראשו כלא מאמין.
שבע דקות לסיום, פנדל שטותי העניק לגארי ליניקר את ההזדמנות להשוות. המשחק נכנס להארכה ופנדל נוסף של ליניקר מנע את אחת הסנסציות הגדולות בתולדות הגביע העולמי. "אפריקה הייתה מתפוצצת אם היינו מנצחים את אנגליה", אמר מילה שנים לאחר מכן. פספוס ההזדמנות הנדירה, הוליד את "הנאיביות האפריקנית".
כרוניקה של נאיביות ידועה מראש
ב-94' קמרון כבר היתה בתהליכי גסיסה אחרונים. מילה עוד הפך לכובש המבוגר ביותר בתולדות הטורניר (42), אבל זה לא עזר מול התבוסה 6:1 לרוסיה ומקום אחרון בבית המוקדם.
דניאל אמוקאצ'י וניגריה חוגגים במונדיאל 1994 בארה"ב (גטי אימג'ס)
כוח חדש עלה באפריקה - ניגריה. ניצחונות מרשימים על יוון ובולגריה, יחד עם מקום ראשון בבית בו נמצאת גם ארגנטינה, העלו את רף הציפיות מה"סופר איגלס", שפגשו את איטליה בשמינית הגמר.
עד הדקה ה-88 עוד הוליכה ניגריה 0:1 משער של עמנואל אמוניקה, אבל הנאיביות, שוב אותה נאיביות, היתה בעוכריה. רוברטו באג'יו כבש את השיוויון ובהארכה את הפנדל ששוב שלח נבחרת אפריקנית טובה יותר הביתה. את הפנדל החשוב באמת של אותו טורניר, החמיץ באג'יו בגמר מול ברזיל.
ב-98' חזרה על עצמה אותה נוסחה. ניגריה היתה מצוינת בשלב הבתים (כולל 2:3 על ספרד. ותודה לאנדריי סוביסארטה), הגיעה פייבוריטית למפגש עם דנמרק בשמינית הגמר, אבל הושפלה 4:1 וחזרה הביתה.
ב-2002 היתה זו דווקא סנגל שהבליחה עם כוכבים כמו פאפה בובה דיופ והנרי קאמארה, שניצחו את צרפת 0:1 במשחק הפתיחה. הסנגלים הגיעו עד לרבע הגמר, כשבדרך הם כובשים שער זהב מנצח מול שבדיה בשמינית הגמר. אבל שוב, הזדמנות נדירה להגיע לחצי הגמר התפספסה כשהסנגלים שקשקו ברגע האמת והפסידו 1:0 לטורקיה משער זהב בדקה ה-94 של אילהאן מאנסיז.
על הטורניר של 2006 לא כדאי להתעכב. חוף השנהב המצוינת אכזבה, טוגו ואנגולה עשו בושות וייצרו שערוריות. רק גאנה עוד איך שהוא הצילה את המצב עם שמינית גמר ודגל ישראל שיצא מהתחתונים של ג'ון פנסטיל.
אלופה שחורה ביבשת השחורה?
בקיץ הקרוב, כוכבים כמו סמואל אטו, דידייה דרוגבה וסלומון קאלו יישאו על כתפיהם תקוות של יבשת שלמה. הגאווה, הנאיביות וההיסטוריה יעמדו מולם בדרך למטרה הנכספת - זכייה ראשונה בגביע העולמי. גם נבחרות כמו ברזיל, ספרד וארגנטינה יהיו שם, אבל זה כבר שולי...
לפנייה לכתב/ת 
