תמונה אחת טובה ממיליוני גאלונים של נפט
צילומים מהאוויר ומתחת למים, מבצעים הנדסיים מתוחכמים, ביקורת של נשיא ארצות הברית וחשיפות של שחיתויות - דליפת הנפט במפרץ מקסיקו זכתה לסיקור תקשורתי מקיף אבל רק עכשיו, אחרי 46 ימים, היא באמת נחרטה בזיכרון
לפני 46 ימים החל נפט לפרוץ מבטן האדמה במפרץ מקסיקו. כתם הנפט שנוצר עצום בגודלו, והנזק האקולוגי שנגרם לים הוא חמור מאין כמותו.
חברת הנפט BP עושה מאמצים הנדסיים גדולים כדי לעצור את הדליפה. היא משתמשת בשיטות שנשמעות כאילו נלקחו מסרט מדע בידיוני וזה עלה לה כבר כמיליארד דולר. הממשל הגיש לה חשבון ראשון לכיסוי עלויות הטיפול בסך 96 מיליון דולר, ועוד צפויים לה קנסות כבדים בגלל הזיהום, ותשלום פיצויים לכל הדייגים שאיבדו את פרנסתם - שלא לדבר על המנייה שלה שצוברת הפסדים.
נשיא ארצות הברית ברק אובמה ניצב במוקד תשומת הלב. הוא ביקר במפרץ שלוש פעמים עד כה, ונתקל בביקורת ציבורית חריפה ובלחץ פוליטי הולך וגובר למצוא פתרון למשבר. הסנאט מקיים דיונים וחשף שחיתות ורשלנות פושעת מצד אלה המפקחים על קידוחים הנפט, וגם ה-FBI החל בחקירה פלילית.
אלפי תמונות ניסו לתאר את גודל האירוע: היו תמונות שצולמו ממטוסים והציגו את מרחבי הים המכוסים במעטה מבריק של נפט; היו תמונות מרהיבות של כתמי נפט "פסיכדליים" בצורתם; היו תמונות של זרם הנפט הבלתי נשלט שצולמו מתחת למים, ואפילו שידורים חיים דרמטיים של הניסיונות לסתום את הפרצות בצנרת.
אבל נדמה שרק עכשיו, אסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו קיבל פנים - והן מכוסות בנפט:
בחודש וחצי מאז החלה הדרמה במפרץ צולמו כמה בעלי חיים שכוסו בנפט, אך היו אלה בעלי חיים מעטים, רבים מהם מתים, ושכלל לא היה ברור לחלוטין שסיבת מותם היא זיהום הנפט. זאת כנראה הסיבה שהן לא עוררו הד תקשורתי גדול מדי.
הראשון שהצליח לתעד ציפורים שכוסו לגמרי בנפט, ולרתק את העולם כולו, היה צלם סוכנות הידיעות AP צ'רלי רידל. הוא צילם בלואיזיאנה שקנאי חוף מצופה לחלוטין בנפט, נוצותיו דבוקות זו לזו והוא מנסה בכוחותיו האחרונים לטפס מעל מחסום צף (שנועד למנוע מהנפט להיסחף לחופים) ליד אחד מאתרי הקינון בלואיזיאנה. התמונות פורסמו בכל כלי התקשורת הגדולים בארה"ב, בכלי תקשורת רבים בעולם וזרמו באלפיהן דרך פייסבוק ולמנויי טוויטר.
מדוע רק עכשיו? ראשית משום שעד כה רוב הנפט נותר לצוף בים, ורק מעט ממנו נסחף לחוף ופגע באתרי הקינון ובעופות. רק בימים האחרונים החל הנפט להיסחף לחופי לואיזיאנה ואלבמה, ואפילו הגיע בחלקו לחופים הלבנים של פלורידה.
סיבה נוספת היא המיקום. סנטיאגו ליאון, עורך הצילומים של סוכנות AP הסביר שרידל הצליח לאתר את התמונה שכל הצלמים חיפשו באתר שהיה מרוחק, וככל הנראה סגור עד כה לכניסה. הוא נכנס לשם כשהצטרף למשלחת רשמית של מושל לואיזיאנה בובי ג'ינדל.
כעת, גם לאסון הזה יש פנים; כמו הקורמורן המסכן שכוסה בנפט במפרץ הפרסי בזמן מלחמת המפרץ, וכמו הציפור השחורה שסימנה יותר מכל את אסון המכלית אקסון ולדז. יש להניח שהלחץ "לסתום את החור" יגבר.
"התמונות הללו נצחיות", אמר דניס פקווין, סגן עורך הצילומים של AP. "לצילום שכזה יש כוח... בעיניים של הציפור אתה רואה שמשהו לא בסדר... העיניים מספרות את הסיפור. חשוב מאוד שהציפורים שצולמו על ידי רידל ואחרים נותרו בחיים. כאן נכנסת האמפתיה לפעולה ואתה לא יכול אלא לתהות 'איך זה מרגיש להיות מכוסה ככה בנפט?'".
כשציפור מתכסה בנפט, נפגעת היכולת שלה לווסת את חום גופה משום שהנפט משמש כבידוד. היא עלולה למות מקור או מחום. הנפט גם פוגע בכושר הציפה של הציפורים, והן עלולות לטבוע - מה גם שהן מתקשות לפרוש את כנפיהן ולייצב את עצמן.
נכון לעכשיו רק כמה ציפורים בודדות צולמו, אך סביר להניח שברחבי המפרץ יש כעת מאות אם לא אלפי ציפורים כאלה. ברור שלא רק ציפורים נפגעו אלא המערכת האקולוגית כולה, ויקח זמן רב עד שהדברים ישובו להיות כפי שהיו.
