מומחים: הזמן דוחק לוועדה - אבל לא בינלאומית

חקירה בינלאומית, בדיקה פנימית - מה ישראל צריכה לעשות אחרי ההשתלטות על המשט לעזה ? מומחים מסכימים שהזמן דוחק והגורמים האנטי-ישראלים כבר פועלים, הם מתנגדים מציעים לתמוך בוועדת חקירה בינלאומית - ותומכים בהקמת ועדה כחול-לבן כבר עכשיו.

בשבוע שעבר קבעה מועצת זכויות האדם של האו"ם, כי יש לחקור את ישראל, ורק את ישראל על רקע המאבק האלים על גבי ה"מרמרה". על הדרך היא הוציאה הודעת גינוי לישראל ולא הזכירה את הגורמים האיסלמים הקיצוניים, שהכינו מארב לחיילי צה"ל.

 בסוף השבוע הציע מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, להקים ועדת חקירה בשיתוף ישראל וטורקיה. בממשלה הדעות חלוקות, יש הקוראים לשיתוף פעולה עם חקירה בינלאומית, ויש החוששים לתת לגיטימציה לדו"ח "גולדסטון נוסף". 

"פגשתי לאחרונה את בוגי יעלון בכנס", אמרה ל-ynet עו"ד קהאן, מנהלת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה לשעבר וסגן נשיא ארגון עורכי הדין היהודי הבינלאומי. "אמרתי לו שהמדינה היתה צריכה להפעיל מיוזמתה ועדת חקירה פנימית, כדי לחקור את מה שהיה כאן על מנת לתת מענה לדרישה הזו. יחד עם זאת, וכחלק בלתי נפרד, עליה לפנות לאו"ם ולבקש לחקור את חלקם של הטורקים במשט, לפחות בעניין המרמרה".

לדבריה, "צריך להבהיר שהיו כאן שכירי רחב. יש לדרוש לדעת מה מעורבות טורקיה. עלינו לדרוש מי היה אפקטיבי בארגון האוניה האלימה. כל האירוע צריך להיחקר. טורקיה בטח לא תשתף איתנו פעולה, ועל כן אנו צריכים לפנות לאו"ם בדרישה כזו".

עו"ד קאהן הסבירה, כי על ישראל להפוך לאקטיבית בעניין הדין הבינלאומי. "הגיע הזמן שניזום ולא כל הזמן נענה לגחמות שונות. ניזום בצורה אקטיבית. לפי מיטב הבנתי עלינו להפעיל ועדת בדיקה פנימית ולא לשתף פעולה עם כזאת חיצונית, שכן לצערנו הגורמים הבינלאומיים יודעים ככאלה שעוינים לנו. יש להעמיד בראשה מומחה ישראלי בעל שם, ולא חסרים כאלה, וכן ניתן לצרף משקיף בינלאומי".

הרווח בצעד שכזה הוא גדול, לדעתה. "המסקנות - מה שאנו נפיץ יפורסם בעולם", הסבירה עו"ד קאהן. "כשלא משתפים פעולה, וגם לא מקימים ועדה משלנו, זה הופך חד-צדדי כמו במקרה גולדסטון. כשפועלים הפוך מורידים את הלחץ, אך הזמן הוא עניין קריטי, אנו משתהים יותר מידי וכל יום שעובר הוא קריטי. היה עלינו להכריז מראש על ועדת בדיקה ובכך להפוך כל קריאה לוועדה נוספת כבלתי לגיטימית".

את הצעת מזכ"ל האו"ם להקים ועדת חקירה, שבראשה יעמוד ראש ממשלת ניו-זילנד לשעבר, ולצדו שני סגנים - ישראלי וטורקי, הגדירה עו"ד קאהן כבלתי אפשרית. "קשה לי לראות מערובות טורקית כאן, אנו לא דוברים אותה שפה משפטית. לכן הייתי מעדיף חקירה שלנו, שתהיה מקובלת על העולם. עלינו ליזום ולא להיגרר".

"לפעול, לפני שנקלע למלכודת"

ד"ר רובי סייבל, לשעבר היועץ משפטי של משרד החוץ, מסביר כי החלטת 32 מבין 47 חברות מועצת זכויות האדם של האו"ם, לתמוך בהחלטה לחקור את אירועי המשט בעקבות ההשתלטות צה"ל, מהווה הסבר מצוין לדילמה. "בדומה למה שראינו סביב דו"ח גולדסטון, אין מדובר כאן במועצה בלתי תלויה, זהו גוף עם נטייה אנטי ישראלית. הראייה לכך היא הקמת ועדה שגינתה מראש את ישראל, ללא כל התייעצות או בדיקה. המלצתי היא שלא לשתף פעולה הפעם עם ועדה בינלאומית".

לצד הדברים, גם הוא טען שעל ישראל להודיע בהקדם על הקמת ועדת חקירה עצמאית, "על-מנת להוריד את הלחץ הבינלאומי". לדבריו, "יש לקיים ועדת חקירה ישראלית, לאו דווקא ברשות שופט, אך עם אנשי מוניטין, אנשים עם מעמד ציבורי, לצד משפטנים בעלי ידע בדיני המלחמה, ואנשים בעלי רקע צבאי".

ד"ר סייבל הסביר, כי המטרה של החקירה איננה האו"ם. "לשכנע את מועצת זכויות האדם של האו"ם זה אבוד מראש. המטרה היא

 לשכנע את המדיניות הידידותיות. לכן התחקיר צריך להיעשות בשקיפות מרבית, אין מה להסתיר כאן, הפעולות של צה"ל היו בדיוק לפי החוק, לא ניתן לערער על כך. את פקיסטן הועדה שלנו בטח לא תשכנע, אך מדינות עם מערכת משפטית סבירה יקבלו את החקירה. בעבר ראינו שמהלכים כאלה אכן סייעו, מקרה סלאח שחאדה הוא דוגמה מצוינת - ועדה פנימית ישראלית אפשרה לשלטונות ספרד לקבוע כי אין מקום לפעולה משפטית כנגד קציני צה"ל שם. יש לנו איך לפעול, יש לעשות זאת בחכמה ובזריזות, בטרם נקלע למלכודת שוב".