שוקי וייס: "טרור תרבותי מופעל על ישראל"

מאז הידיעה על ביטול המופע של להקת "הפיקסיז" בישראל, סוערת תעשיית המוזיקה בישראל והחשש גובר, שמא ישראל תיכנס לתקופת בצורת נוספת, כפי שהיתה לה בתחילת העשור הקודם. אחרי ביטוליהם של קרלוס סנטנה, גיל סקוט הרון, אלביס קוסטלו ובסוף השבוע האחרון גם ה"קלאסקונס" ו"גורילז סאונד סיסטם", נראה שאף אחד לא בטוח מביטול, ושהלחצים המופעלים על האמנים מעבר לים יכולים לפגוע בכולם.

מאז נודע הבוקר (א') דבר הביטול, השאירו אלפי גולשים ישראלים הודעות כועסות מאוד בעמוד הפייסבוק של הלהקה. חלק מהגולשים הישראלים קוראים ללהקה "להתבייש" וכן מכנים אותה "תומכת בטרור".

עכשיו, המפיק שוקי וייס מגיב לראשונה על הביטול של הלהקה ומודה כי היו אלה לחצים מגורמים המפעילים "טרור תרבותי על מדינת ישראל ועל האמנות באשר היא", שגרמו לפיקסיז להתחרט ולא לערוך את המופע המצופה בישראל.

"אני מצטער וכואב מאוד שניסיונות חוזרים ונשנים להביא לארץ מוזיקה טובה ולהפיק מופעים ופסטיבלים איכותיים נופלים קורבן לרצף אירועים פוליטיים אשר באים לידי ביטוי בדפוסי פעולה חדשים שאין לי מילה אחרת להגדירם מאשר סוג של טרור תרבותי המופעל על מדינת ישראל ועל האמנות באשר היא", אומר וייס, "לחצים כבירים להחרים את ישראל, לרבות מכתבי איום, סנקציות מסחריות, ביטולי מופעים מארצות בעלות השפעה, גורמים ערביים ואחרים מופעלים על מרבית האמנים (כמו גם על סופרים, תעשיינים ועוד) ברחבי העולם.

"הפסטיבל הפך לסדרת ביטולים כואבת עם ניצוץ אחד של אמנות - להקה אחת מחו"ל שידעה לעשות את ההבדל, להתמקד במוזיקה, להתעלם מאיומים ולא חשבה על האפשרות לאכזב ולהעניש את מעריציה באי הגעתה לפסטיבל, כך אמר וייס והתכוון ללהקת "פלסיבו", שהופיעה אמש (מוצ"ש) בגני התערוכה בתל-אביב ביומו הראשון והיחיד של הפסטיבל.

הפיקסיז. שימוש ציני באמנות ככלי מלחמה (צילום: MCT) 

"אני בטוח שהנושא יעלה ביתר שאת לדיון בקהילת האמנים הבינלאומית והמקומית", ממשיך וייס, "ואני קורא מכאן לאמנים שישכילו וידעו לעשות את ההבדל ולהגיע לישראל ולכל מקום בעולם בו יוכלו להציג את אמנותם, להיפגש עם מעריציהם ולעמוד איתן במלחמת התרבות... אחרת כל אותם ביטויים יפים באנגלית, כמו "Music speaks louder then words", או "Bridge Over Troubled Waters" יתגלו כריקות מתוכן.

"לאלה שיבחרו שלא להגיע, נמתין עד שיבינו שאיננו בודדים במשחק ושאותו שימוש ציני, מכוער ופוגע באמנות ככלי לוחמה, יפנה בסופו של דבר את כולם לבחון לעומק את מעשיהן של ממשלות רבות בעולם ויעמידו במבחן את יחסיהם של האמנים למעריציהם במקומות אלו. אני מציע לאותם גורמים הפועלים לבטל הגעות אמנים שלא לשמוח על 'ניצחונם' וקורא מכאן לקהילת האמנים בארץ ובעולם לתקשר, לדבר ולפעול במסגרת מקצועם ואמנותם לקירוב לבבות, להפלת חומות ולצאת חוצץ כנגד שימוש לא ראוי בטרור תרבותי במקומות ובארצות העולם הגדול ולא להיסחף אל תהומות הבדידות, שרק יגרמו להעצמת השנאה ולהידלדלות כוחו המוסרי של חופש הדיבור וחופש האמנות.

"אמשיך ואפעל להפקת אירועים בארץ ובעולם כי זה חשוב, ומשום שזה מה שאני יודע לעשות", הוא מסכם, "החיוך, שביעות הרצון של המבקר באירועים טובים ללא ספק שווה את זה. קיפ און רוקינג אין דה פרי וורלד".