שתף קטע נבחר
 

הכדור הוא עגול, ומאוד מלוכלך

בעוד שאמני דרום אפריקה מקבלים את פני כוכבי המונדיאל, בשאר העולם מוטרדים יותר מגוויעת כוכב הלכת שלנו. וגם: מי מהלל את השאהיד פארפור מעזה? אמנות מסביב לגלובוס

הנה הוא מגיע - המונדיאל. טורניר גביע העולם 2010 ממקד את עיני שוכני כדור הארץ כולו לעבר הכדורים שיתגלגלו להם באיצטדיונים שהוקמו בדרום אפריקה, המארחת את הטורניר. בחודש הקרוב (מה-11 ליוני ועד ל-11 ביולי) זהו הכדורגל שישלוט במסכי הטלוויזיה, בחוצות הערים ובתודעה הקולקטיבית של אזרחי העולם (ראשי ההסברה הישראלית, נסו לסחוב רק עוד קצת. אולי ליונל מסי יהיה זה שיציל אתכם מהדי המשט).

 

מסי, וויין רוני, כריסטיאנו רונאלדו, סמואל אטו, פרננדו טורס ואחרים. קדחת הכדורגל מתפשטת אולם המוקד הוא כאמור דרום אפריקה - מדינה שמנסה לדדות עדיין בדרך אל חבר המדינות המפותחות, ולהשיל מעליה זכרונות ממשטר אפל בעבר, עוני ופשע בהווה.


משתעשעים עם פסל שחקן ברזילאי בפרטוריה סיטי (רויטרס)

 

על הדרך, מנסים המקומיים גם לנצל את העניין שמגלים כולם בארצם ולעורר מעט גם את הסצינה התרבותית במדינה. בשבוע שעבר כתבנו על התערוכה של האמן ברט ביילי, שמעמת את האירופאים עם הפשעים שביצעו נגד שבטי אפריקה הדרומית. עם זאת, ביוהנסבורג, פרטוריה ודרבן דווקא רוצים לקדם את פני האורחים - חלקם הגדול מאירופה. הם עושים זאת מטבע הדברים עם יצירה מחויכת יותר, אופטימית. שעוסקת בנושאים שמחים יותר, כמו כדורגל.  


אמא, עשיתי גליץ'. פסל בפרטוריה סיטי (רויטרס)

 

בכל מקרה, נראה כי איצטדיוני הענק שהצליחו הרשויות המקומיות להקים בזמן, למרות התשתיות הרעועות והחוסר במזומנים, הם היצירה החשובה והמשמעותית ביותר של המארגנים. בחוף הים בדרבן לקחו על עצמם אתגר קצת פחות יומרני ועיצבו העתקים של האיצטדיונים השונים מחול ים. מארגני הטורניר מקווים כי המגרשים שהם עצמם בנו, יחזיקו יותר זמן.


דגמי האיצטדיונים בחול הים בדרבן (צילום: AFP) 


ברוכים הבאים למדינת הכדורגל (צילום: AFP)

 

גמר גביע, נגמר העולם

בעוד בחוף הים של דרבן משתעשעים עם חול וכדורגל, בחופי דרום מזרח ארצות הברית מתחוללת דרמה טראגית ומייגעת, נוכח דליפת הנפט הגדולה במפרץ מכסיקו. ברק אובמה גייס את מיטב המוחות בשביל לנסות ולהתמודד עם המשבר - בינתיים ללא הצלחה. לאמנים כמו ג'ף דארבי מאלבמה אין ממש פתרון, אבל כל מה שהוא ודומיו יכולים לעשות זה להביע את תסכולם ומחאתם דרך היצירה שלהם - כמו פסל החול שלו בחוף פנסקולה שבפלורידה. 


דארבי מפסל ציפורי מים גוועות בחול של פנסקולה ביץ' (AP)

 

בברלין אין חוף ים אולם גם שם לא מתעלמים מבעיות איכות הסביבה, שהחול הפך להיות אחד מהחומרים הכי מזוהים איתם - אולי בגלל שזה כל מה שיישאר לנו בעתיד. בינתיים, באירוע Sandstation בבירת גרמניה מוצאים לו שימושים מאוד יצירתיים. כמו הפסל של האמן ההודי סודרסאן פאטנאיק, באינטרפרטציה משלו לשלושת הקופים.


שלושת הקופים של פאטנאיק. אל תגידו לא הזהרנו (צילום: AP)

 

האמן הקולומביאני קרלוס אנדרס גומס לא הסתפק בחול וניסה לעשות את זה כשפיסל בסלע על הר בסמוך לעירו קאלי. היצירה - Existence - הושלמה לקראת יום סביבת העולם של האו"ם החל ב-5 ביוני והיא משלבת בין אזמל הפיסול בסלע, למברשת הצבע.


יש אבנים עם לב זהב. היצירה של גומס (צילום: AFP) 


לא קל לו בקאלי. גומס (AFP)

 

זו אמנות זו? זה זבל

אמנות סביבתית אולי נוגעת קודם כל להרס הטבע, אולם זה לא אומר שלא ניתן לעסוק בסוגיות הרות גורל אלה גם בלבו של הנוף האורבני, במרכז העיר. זה הרי מה שהאמן הגרמני הא שוּלט נוהג לעשות מזה שנים ובשבוע האחרון ברומא. אם אתם במקרה מגיעים לבירת איטליה, ספק אם תרצו להתאכסן במלון שייסד בעיר אבל המבנה שכיסה ב-12 טון של פסולת אנושית הוא בהחלט אטרקציה. 


ברוכים הבאים למלון של שולטי (צילום: AFP)


הסוויטה המלכותית (צילום: AFP)


וכך זה נראה מבחוץ (צילום: AFP)

 

"אנחנו חיים בתקופה מזובלת. אנחנו מייצרים פסולת ואנחנו נהפוך להיות פסולת. כך שהמלון הזה משקף את המצב", אמר שולט, שיצר את המיצב שלו מכובעים, גרביים, מצלמות, כדורי רגל (שוב פעם כדורגל?) ופריטים רבים אחרים שנאספו מחופי אירופה השונים. ביום שני האחרון, הוא נאלץ לפנות את הזבל שלו והותיר את רחבת כנסיית סנטאנג'לו בעיר מיותמת ונקייה.

 

וגם דברים יפים, ופרובוקטיבים

ובינתיים בהונג קונג התקיים יריד האמנות המקומי ובו התארחו אמנים מרחבי העולם ובעיקר מהמדינות השכנות. ביניהם גם האמן הטייוואני פנג הונג-צ'י, שהוא עצמו במזרח הרחוק ולבו בסוף המזרח התיכון. כך לפחות עולה מפסלו "פארפור המרטיר", המציג את דמותו של המיקי-מאוס המאולתר של חמאס, שהפך לשאהיד. 


לא לילדים. "פארפור המרטיר" (צילום: AP)


עבודה של ג'יימי למבי בהונג קונג (צילום: AP) 

 

בעוד מכונית ה"ארט קאר" של רוי ליכטנשטיין הובאה לתצוגה במוזיאון תל אביב, וג'ף קונס חנך את מכונית האמנות שלו מאותה הסדרה, מציע מה ג'ון הסיני את הגירסה הלא פחות צבעונית וזורמת שלו - ה"צ'יינה קאר". 


המפתחות בפנים. ה"צ'יינה קאר" (צילום: AP)

 

מה ג'ון לא היה רוצה שתדרכו על דוושת הגז במכוניתו עשויית הפורצלן אבל דו הו סו הדרום קוריאני דווקא הזמין את המבקרים לצעוד על מיצב ה"ריצפה" שפרש בחלל התצוגה ולדרוך על דמויות הפלסטיק שבו. קצת כמו גוליבר הגבוה, או לחילופין קים ג'ונג איל נמוך הקומה - הדיקטטור מצפון קוריאה.


ריצפת פלסטיק. המיצב של דו הו סו (צילום: AP)


נא לא לדרוך על האנשים (צילום: AP)

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חול וחול. מפסלים ב-Sandstation
צילום: AP
הא לכם. שולץ על רקע המלון שלו
צילום: AFP
לאתר ההטבות
מומלצים