כל ה-Glee הזה!
רגע לפני סוף העונה הראשונה של "Glee" בארצות הברית, יניר דקל, מעריץ שרוף כבר מהפרק הראשון, מסכם ונותן עשר סיבות שבגללן הוא כל כך אוהב את הגרסה האמריקאית ל"השיר שלנו"
הסדרה "Glee", אחד הדברים הגדולים ביותר שקרו בטלוויזיה בארצות הברית בשנה האחרונה, מגיעה היום (ג') לסיומה שם.
אצלנו ייקח לעונה עוד זמן עד שהיא תסתיים, אבל הפרק האחרון במדינת המקור, "Journey", שישודר הלילה, הוא סיבה מספיק טובה למנות את הסיבות שבגללן הפכה הגרסה הבינלאומית והמוצלחת של "השיר שלנו", לקאלט החדש של אמריקה.
בגלל הסילבסטר: סו היא הדבר הכי מצחיק בטלוויזיה
אם יש משהו שאפשר לחתום עליו כבר עכשיו, הוא שב-29 באוגוסט השחקנית ג'יין לינץ' תחזור לביתה עם פרס האמי על המשחק הטוב ביותר בקומדיה.
זאת, מכיוון שהדמות אותה היא משחקת, סו סילבסטר, מאמנת המעודדות המרשעת המסתובבת בטרנינגים של "אדידס" בשלל צבעים ומעליבה את כל מי שנקלע בדרכה, כבר נכנסה לפנתיאון הדמויות הכי קורעות (ולפיכך, אהובות) בטלוויזיה.
משפטים כמו: "לפעמים מתחשק לי לקנות חיתול קטן לסנטר שלך, כי הוא נראה כמו תחת של תינוק" (נאמר לוויל שוסטר), או "זה שאתה אוהב מחזות זמר לא אומר שאתה הומו, זה אומר שאתה פשוט מזעזע" (לקורט), הפכו ללב לבו של ההומור בסדרה.
המשפטים האלה באים תמיד בהפתעה, והצופה לא מבין מאיפה זה מגיע בכלל. כל שנייה עלולה סו לפתוח את הפה ולהוציא משפט שמרוב הלם אפילו תפסידו את משפט התגובה שנאמר לה לאחר מכן.
בגלל המוזיקה: הז'אנר לא נכחד
הפן המוזיקלי של Glee מאדו מעניין. בחירת השירים שאותם החבר'ה שרים בתוכנית משפיעה במישרין על סוג הקהל שצופה בה.
למרות שהתוכנית היא טהרת הפופ, שלעיתים לא מתיישב טוב עם הקהל הגברי האמריקאי, השירים שנבחרים נחלקים היטב בין מחזות הזמר והפופ של אוליביה ניוטון ג'ון, ליידי גאגא וכל השאר לבין להיטי רוק קלאסיים (קיס, קווין, ניל דיאמונד ואחרים) ובכך מושכת אליה קהל מגוון מאוד.
כוכבי "Glee" מבצעים את "Somebody To Love". קהלים בכל הצבעים
ככל שהעונה התקדמה, קיבלנו נאמברים מושקעים יותר ויותר. הצילום והבימוי של הנאמברים מתוכנן קולנועית, כמו בימים של "גריז", וזהו סוג של ז'אנר שכמעט נכחד, בטח שמהטלוויזיה, בעשורים האחרונים. עכשיו - הוא חזר.
בגלל היהודים: אנחנו בעניינים
כולנו נהנים שמזכירים יהודים בטלוויזיה בחו"ל, סתם כי זה גורם לנו להרגיש בעניינים.
אז נכון שרייצ'ל יהודיה, ושאר הבנות צוחקות עליה, פעם אפילו אמרו לה "כן, את צריכה להגר לישראל ולהשאר שם". אבל במהלך הסדרה אנחנו מגלים שגם פּאק הוא יהודי, וכל הדיון האם הבן של קווין פאברי הוא יהודי או לא - הציף את האמת על התינוק שברחמה של מלכת הכיתה ההריונית.
בגלל ההומור: דבר והיפוכו
ההומור של Glee מיוחד בכך שמצד אחד יש את הציניות וההומור הנוטה לשחור של סילבסטר, ומצד שני יש את רייצ'ל, לבושה בשמלה טיפשית, שתגיד איזה משפט אופטימסטי מטופש על שני האבות ההומואים שלה, או תפצח בשיר "Open Your Heart" של מדונה, וזה ישאיר חיוך טיפשי ואופטימי על הפנים בסוף הפרק.
סו, וויל, רייצ'ל ופין. לא משהו שתמצאו בדיסני (צילום: MCT)
בעוד העלילה, יש אומרים, מופרכת ואפילו בנאלית, ההומור הוא שמבדיל את כל ה-Glee הזה מ"הייסקול מיוזיקל" לתוכנית המיועדת למבוגרים. "תעופי לי מהמשרד, אם תוכלי לדחוק את עצמך בדלת בלי שיירדו לך המים על כל השטיח" (סו לקווין ההריונית), זה - משפט שבחיים לא תשמעו בכל סדרה של דיסני ושות'.
בגלל האורחים: אוליביה ניוטון ג'ון וניל פטריק האריס
הפרק של Glee שמתמקד במדונה, הציב בשבוע בו שודר את אלבום האוסף משירי הסדרה במקום הראשון במצעד מכירות האלבומים בארצות הברית ואת ה-DVD של מדונה בראש מצעד מכירות ה-DVD.
המצב כיום הוא שלא רק חברות התקליטים נלחמות על שילוב שירים ואמנים בסדרה: המנהל האישי של בריטני ספירס פתח חשבון מיוחד בטוויטר המתעסק בקריאה למפיקי Glee לעשות פרק מיוחד על בריטני, וגם שחקנים רבים מביעים עניין מתוקשר להשתתף בסדרה.
אבל תסריטאי הסדרה לא אומרים "כן" לכל אחד, וכך קרה שאם כבר יש שחקנים או זמרים אורחים, אז זו בהחלט חגיגה, מה שקרה עם אוליביה ניוטון ג'ון וניל פטריק האריס, למשל.
בגלל הווירדוז: תחיית הלא מקובלים
גם ב-2010, האנשים היפים עדיין שולטים בדרמות ובסדרות המשטרה. אבל ב-Glee, תמצאו דווקא את החבר'ה הביזאריים והלא מקובלים בבית הספר, כמיקרוקוסמוס לחברה.
ילדה יהודיה מפונקת, ילד הומו, שחורה שמנה, אסייאתית פנקיסטית, מלכת הכיתה (לשעבר) ההריונית וילד בכיסא גלגלים, הם הכוכבים הראשיים של הסדרה. ואם זה לא מספיק, אז יש כמובן את יועצת בית הספר עם ה-OCD, המורה האינפנטיל להתעמלות והמנהל ההודי של בית הספר, שגם מוסיפים צבע מהצד.
החיבור בין הדמויות הקיצוניות והביזאריות הללו יוצר את התחושה שכזו סדרה עוד לא ראינו, למרות העלילה הבנאלית. ובמקביל לצחוקים, הסדרה מצליחה גם לגעת בנושאים רגישים כמו קנאה של בחור בכסא גלגלים בכל מי שיכול לרקוד, היחס של הסובלים מ-OCD כלפי עצמם, וכמובן דימויי גוף, נטייה מינית וזהות אתנית.
בגלל האלטרנטיבה: כוכבים אמיתיים נולדים
אחרי קצת יותר מעשור שבו הורגלנו שכוכבי פופ עכשוויים בכל העולם יוצאים רק מתוכניות ריאליטי סטייל "כוכב נולד", באה Glee ושינתה את התמונה: ההימור לקחת שחקנים אנונימיים ומוכשרים ולהפוך אותם, בזכות הפופולאריות של הסדרה, למפורסמים באמריקה (ובעולם) התברר כמוצלח.
וויל ופּאק. קריירה מוזיקלית אמיתית, גם מחוץ לסדרה
מת'יו מוריסון (וויל שוסטר) כבר הוחתם על חוזה לאלבום סולו מקורי בחברת מרקורי וגם לאה מישל בשלבי סגירת חוזה. קורי מונטית' (פין) קיבל קמפיין לרשת אופנה לנוער ועוד תפקיד בסרט החדש של סלינה גומז, ומארק סלינג (פּאק) הולך בעקבותיו בקריירת הדוגמנות, ומפתח את הקריירה המוזיקלית עם להקת הרוק שלו, במקביל לסדרה.
בגלל הדיבור בתעשייה: הומו בתפקיד סטרייט
שילוב ה-BFF של לאה מישל, ג'ונתן גרוף, בתפקיד הבויפרנד החדש שלה בסדרה (ג'סי סיינט ג'יימס) עורר דיבור בתעשייה על נטייה מינית של שחקנים במציאות לעומת בסדרה.
ג'ונתן ורייצ'ל. רומן לא על אמת
מגזין "ניוזוויק" פרסם כתבה רווייה באפלייה על רקע נטייה מינית, בה נטען שכאשר שסטרייטים משחקים גייז (מת'יו רייס כקווין ווקר ב'אחים ואחיות') זה עובר אמין, אבל כשגייז מוצהרים, כמו ג'ונתן, נדרשים לשחק סטרייטים - זה נראה מזויף.
ארגון ההומואים והלסביות GLAAD נחלץ לעזרתו של ג'ונתן ובמקביל נשלחו מכתבים זועמים למערכת שעוררו את הדיבור בתעשייה, כולל מכתב מהכוכבת האורחת קריסטין קנוות' (המשחקת בסדרה את אפריל). תסריטאי הסדרה, ריאן מרפי, שחרר תגובה חריפה, במסגרתה קרא למעריצי הסדרה להחרים את המגזין, בשל אמירות גזעניות. הכי הוליווד.
בגלל העלילה: בית הספר היחיד שלומדים בו
אחת העובדות הידועות בטלוויזיה מאז ומעולם, היא שבסדרות, ובראשן "בוורלי הילס 90210" שכוכביה הם טינאייג'רס (כביכול), אף פעם לא מראים אותם באמת לומדים. כלומר, מצלמים בבית הספר, אבל זה תמיד בין לבין השיעורים, מתעסקים ברכילות שבהפסקות.
כוכבי הסדרה. בית ספר שבאמת לומדים בו (צילום: MCT)
המשב המרענן שמביאה Glee, הוא שרואים את החבר'ה יושבים ממש בשיעור ולומדים כל שבוע בנושא אחר, ומקבלים משימות לביצוע. אמנם מדובר בלימודי מוזיקה, אבל יש התייחסות לכך שאחרי הכל הם תיכוניסטים, וגם זה משהו.
בגלל לאה מישל: הדובדבן
מבדיקת השטח ומדורי הרכילות באמריקה נדמה שלאה מישל (רייצ'ל) עושה הרבה בעיות ליחצני הסדרה. היא לא מתראיינת, לא מגיעה לאף אירוע יחצני ומשתדלת כמה שיותר לשמור מרחק מהמעריצים.
בקיצור: תופסת תחת.
אבל כמה שהיא פאקצה, אי אפשר לערער על כך שהיא פשוט מעולה. היא פשוט רייצ'ל ברי, בעלת האגו המנופח שיודעת שהיא נועדה להיות מפורסמת. מדובר באחת הזמרות הטובות של התקופה לטעמי, ואהיה הראשון בתור בחנות הדיסקים כדי לקנות את האלבום שלה. היא נראית נפלא, ומשחקת בהחלט לא רע. לאה מישל היא הדובדבן שעל הקצפת של Glee, אם רק תצליחו להבין אותה.
- Glee משודרת בישראל בערוץ yes stars Next בימי ב' ב-20:50