זועבי, לכי לעזה: בדרך לפשיזם או תגובה הולמת?

גם אתם הצטרפתם למה שנראה כמו קונצנזוס לאומי בימים האחרונים? צעדתם מול השגרירות הטורקית עם דגלי בית"ר ובובה של ארדואן? שלחתם את ח"כ חנין זועבי להצטרף לחבריה בעזה? חתמם על אחת העצומות שקראו לשלול לה ולערבים שמבקרים בארצות ערב את האזרחות? חרכתם את המקלדת בטוקבקים? ח"כ רגב ולהיטה "יא חאינה" הם הרינגטון שלכם? יש מומחים לדמוקרטיה, חברה ופוליטיקה בישראל הטוענים שאתם מצעידים את ישראל בדרך הבטוחה לפשיזם - אבל יש מי שמעודד.

בתום דיון סוער בוועדת הכנסת, הומלץ למליאה לשלול חלק מזכויות היתר של הח"כית מבל"ד שהשתתפה במשט לעזה. קרוב

 לוודאי שרבים בציבור הישראלי מרגישים שנעשה כאן צדק - אך יש גם מי שסבור שמהלכים כאלה, גם אם הם מתבצעים נגד מי שמייצגת עמדה הרחוקה מאוד מהקונצנזוס הלאומי, פוגעים בדמוקרטיה.

ד"ר אריה כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר כי הרגשות הלאומניים ששוטפים את הציבור הם תהליך מתמשך והרסני: "הלך הרוחות סביב הח"כית וסביבתה איננה רעידת אדמה, זוהי עוד שחיקה, סדק ופגיעה בדמוקרטיה. ההתנהלות היא כמו טרמיטים שאוכלים את השורשים של העץ, ובסופו של תהליך - נמצא בבעיה. זה צעד נוסף בכרסום בדמוקרטיה הישראלית".

ד"ר כרמון טוען כי העדר חוקה ומגילת זכויות מובילים חוסר הבנה של דמוקרטיה בסיסית: "הציבור מתחנך שלא להפנים דפוסים של דמוקרטיה, והוא חסר הבנה מהי דמוקרטיה. גם אני מגנה את ההשתתפות במשט ואת התנהלות של זועבי, זו חרפה, וגם אני שואל אם בעזה היו נותנים לה לנשום כשהייתה מדברת על זכויות נשים - אך יחד עם זאת, אני מגן על זכותה להביע את דעתה ולייצג ציבור, למרות שאת דעותיו אני מגנה".

"עוד שחיקה וסדק בדמוקרטיה" (צילום: דודו אזולאי)

לדבריו, הכנסת והציבור הולכים באותה הדרך: "ההצבעה היום בכנסת הינה מהלך עצוב ובעייתי. בין גינוי והוקעה, וכל מה שיש לעשות כלפי זועבי, לבין הצעדים שננקטו - המרחק הוא ענק. בדמוקרטיה, גם אם הדעות הן מכעיסות ומעצבנות, יש להגן על זכויות. כל מי ששוחר דמוקרטיה צריך להגן על זכויותיה של זועבי. אני מקווה וצופה שבג"ץ יבטל את ההחלטה, וכאן אנחנו שוב פותחים פתח למתקפה ציבורית חדשה על בית המשפט העליון. יש כאן בעיה ציבורית לא פשוטה".

"כמו מדינות אחרות בהיסטוריה"

פרופ' יואב פלד, מומחה לחברה, פוליטיקה, ושסעים מרכזיים בחברה הישראלית, טוען כי הלך הרוחות הציבורי הוא חלק מהליך גורף הנובע מפחד. "המגמה בישראל ביחס לאזרחים הערבים, כבר משנת 2000, היא ללכת ולצמצם את זכויותיהם. אם זה חוק האזרחות, חוק איחוד משפחות, הקולות באוניברסיטאות, הגבלות על ח"כ ערבים, מח'ול, וההגליה של עזמי בשארה. יש מפלגה שמצהירה שהיא רוצה לשלול אזרחות. המטרה הולכת וקרבה".

פרופ' פלד מסביר כי הציבור הישראלי הוא הרוח מאחורי החלטות הממשלה, שלדבריו פוגעות קשות בדמוקרטיה. "הציבור דוחף את הדברים במאה אחוז. על פי סקרים, רוב הציבור מוכן לשלול זכויות לערבים.

 ההתנהלות הזו של הציבור הישראלי מאוד מטרידה. כל מי שעיניו בראשו רואה לאן אנו הולכים: כמו מדינות אחרות בהיסטוריה, אנו הופכים ממדינה דמוקרטית למדינה פשיסטית".

חוקרת החברה וראש התוכנית ליישוב וניהול סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' שפרה שגיא, סבורה גם היא כי הציבור הישראלי מתאגד סגלל חששות סביב הדגל, ומוביל פגיעה בדמוקרטיה: "הציבור במצב מיוחד, מצב של חרדה, לחץ וחוסר ודאות. כאן יוצא השד הגזעני בצורה חזקה. אנחנו מתאחדים סביב הדגל באנתרוצנטריות, וראינו כבר בהיסטוריה שבמצבים קשים, לעם או קבוצה מסוימת מתחזקים הקולות לחזק את עצמנו, לתמוך בעצמנו, וכך הגזענות והפגיעה באחר מתעצמת. הציבור חושש מכל מי שלא כמונו".

ומה עם נבחרי הציבור? שגיא מסבירה כי הם רק רוכבים על הרוח הציבורית: "הם אומרים, 'בואו נחזק את עצמנו'. זה תואם את דרכם הפוליטית שהיא רק להציג ולהפגין, וזה נקלט חזק יותר בקרב הציבור, שמרגיש צורך במישהו שיגיד לו מה לעשות ואיך להתנהג. זה 'מלכד' את העם".

"התהליך הזה הולך ומתחדד", קובעת גם היא. "מחקרים מראים לאורך שנים שאנחנו הולכים ומסתגרים. גם היא מזהירה מהידרדרות: "בתקופה האחרונה יש נסיגה אצלנו - וגם בקרב הציבור הערבי בארץ, שמחפש הזדהות ומוצא אותה באזור הנרטיב הפלסטיני. באירועים האחרונים אנחנו דוחפים אותם, מקטלגים אותם, ויש עמדות שלא ראינו אצלם קודם. כך שאנחנו לא רק פוגעים בדמוקרטיה בעצמנו, אנחנו מכניסים אותה לבעיה גם מבחינת הצד השני. זה הליך שלא היה בעשרות השנים האחרונות. חבל לקרוע גם את החבל האחרון שיכול לחבר את הגשר".

פגיעה בדמוקרטיה? "שטויות במיץ"

לעומת אלה, פרופ' עוז אלמוג מאוניברסיטת חיפה, מומחה לסוציולוגיה של החברה הישראלית, אומר שהצדק כולו עם מי שהתעוררו למען הדגל.

 "הטענות שההתנהלות של הציבור בישראל הן פגיעה בדמוקרטיה אלו שטויות במיץ, זה הבל הבלים. הישראלים מרגישים - וזו הרגשה שיש לה על מה לסמוך - שאנחנו תחת מתקפה שטנית, אנטי ישראלית שמזכירה את הפשיזם הישן. התגובה הציבורית טבעית והגיונית למתקפה שמגיעה מכל פינה, בעולם המוסלמי אך לא רק".

לדבריו, "יש לנו פה אזרחים שתמוכים במישירין או בעקיפין באותם גורמים שרוצים בהעלמות ישראל, להתנגד לכך זה לא דמוקרטי? לומר כך זו טיפשות במקרה הטוב, וגזענות". היחס לזועבי וממשתתפי המשט, לדעת אלמוג, "הוא כמו אל היהודים שהשתתפו במשט, או יהודים ששוללים את זכות ישראל לקיום בעולם. גם כלפיהם יש טינה וזעם, וקריאה שהם בוגדים. הם בעצם מחזקים את הקיצונים, ועושים נזק להשתלבות בחברה, וזו הטרגדיה האמיתית".