חובת האבטחה עלינו
ביטולי מופעים של להקות ישראליות בחו"ל מטעמי אבטחה מעלים את השאלה מי אחראי לביטחונם של שגרירי התרבות שלנו מחוץ לתחומי הארץ, שכן מדינת ישראל רואה עצמה אחראית רק לאבטחת משלחות מטעמה. בעיה
השפעת תקרית המשט מול חופי עזה, נותנת אותותיה גם בזירת התרבות. במקביל לביטולי הופעות בישראל של אמנים בינלאומיים כמו להקת הפיקסיז, אלביס קוסטלו ולהקת הקלקסונס, התחדש בימים האחרונים מסע הלחצים לביטול מופעים של אמנים מישראל ומניעת הפצה של תרבות ישראלית בפלטפורמות בינלאומיות שונות.
בסוף השבוע האחרון הודיעה רשת בתי הקולנוע "אוטופיה" בצרפת, שלא תשבץ להקרנות את הסרט הישראלי "5 שעות מפריז" של הבמאי לאון פרודובסקי. במקומו שובץ כאקט מחאתי סרט תעודה על מותה של פעילת השלום רייצ'ל קורי. המקרה הזה אמנם זכה בצרפת לגינויים נרחבים - גם בתקשורת הנחשבת כעוינת במיוחד לישראל - אך היה, כך מסתבר, רק הסנונית הראשונה.
הורה ירושלים. הופעת בצרפת בוטלה מטעמי אבטחה (צילום: מל בריקמן)
בתחילת השבוע התקבלה במשרדי להקת המחול "הורה ירושלים" הודעת ביטול מפסטיבל פולקלור בינלאומי גדול שמתקיים מדי שנה בעיר מונטרז'ו שבפירנאים הצרפתיים. גם הרכב המטאל "אורפנד לנד" קיבל ביטול עצבני מהשלוחה הטורקית של פסטיבל המוזיקה הנודד SoniSphere שייערך בסוף השבוע באיסטנבול.
בשני המקרים האחרונים, הודיעו המארגנים כי אינם מוכנים לקחת על עצמם את אבטחת הלהקות מישראל. אם מקור הסיבה לביטול הוא אכן שאלה של אבטחה, לחצים פוליטיים או שילוב של השניים, קשה לומר. כך או כך, מדובר בחזית נוספת שאמנים ישראליים נאלצים להתמודד איתה.
במכתב מטעם מנהל פסטיבל הפולקלור במונטרז'ו שבצרפת, צוין כי הדרג המדיני מאמין כי בימים של הפגנות נגד ישראל, התנאים אינם בשלים להבטיח באופן מקסימלי את בטחון המשלחת.
מנהל הפסטיבל, כריסטוף דובה, מסר כי אוכלוסיית מונטרז'ו מורכבת מאחוזים גבוהים של תושבים מוסלמים. "כבר כעת אנו עומדים בפני מצב קשה. לא נוכל להרשות לעצמנו תקריות נוספות במהלך שהותכם", כתב והוסיף, "ראש העיר ביקש מאתנו לנקוט באמצעים הנדרשים כדי לעצור את השתתפותכם ואנו עושים זאת בצער". גם ראש העיר, אריק מיקל, נדרש לתגובה ובמכתב לשגריר צרפת בישראל הדגיש כי מדובר בהחלטה ביטחונית גרידא, שהתקבלה בהמלצת כוחות המשטרה האזוריים.
אורפנד לנד. חברת האבטחה ביטלה את הופעתם בטורקיה (צילום: אור אלתרמן)
במשרד החוץ הישראלי מתייחסים בחריפות לתופעת הביטולים. "אנחנו מודעים לתופעה, שמשתלבת במאמץ לבודד את ישראל ולעשות דה-לגיטימציה לזכות קיומה כמדינה נורמלית במשפחת העמים", אמר היום ל-ynet יוסי לוי, מנהל המחלקה לתקשורת ישראלית במשרד החוץ, "משט בא ומשט הולך, אבל המאמץ המתואם לנדות את ישראל, להחרים אותה ולקטלג אותה כמדינה משוקצת, הוא אתגר שחייבים להתאחד מולו. מי שפוסל יצירות ישראליות שאין להן כל זיקה פוליטית או מדינית, פוסל את ישראל כרעיון ואת היצירה הישראלית כולה".
החרם כבון טון
מנהל מחלקת קשרי תרבות ומדע במשרד החוץ, אריה מקל, אמר: "תירוץ האבטחה אינו מקובל עלינו אך עם זאת צריך לזכור כי מדובר במקרים חריגים ויוצאי דופן". זיו נבו קולמן, נספח התרבות של ישראל בצרפת, אמר כי למרות הביטולים, אין מדובר בגל של עוינות: "צרפת היא מדינה שאינה דוגלת בחרמות תרבותיים אלא בדיאלוג, ובכך היא שונה מאוד מבריטניה וממדינות סקנדינביה, שם הפך החרם על ישראל לבון טון".
ביטולי המופעים בשל המצב הפוליטי המתוח, מייצגים לעת עתה תופעת שוליים. עם זאת מעלה התופעה שאלות משמעותיות בכל הנוגע לתפקיד מדינת ישראל באבטחת אמניה. אמנות ואמנים ישראלים, מכל תחומי היצירה, יצגו ומייצגים את ישראל בחו"ל גם בתקופות מתוחות מבחינה פוליטית.
מדינת ישראל, עם זאת, רואה עצמה אחראית מבחינת אבטחה רק על פלח קטן של אירועי התרבות בחו"ל, של משלחות המוגדרות על ידה כרשמיות. משלחת תחשב רשמית - ולפיכך תזכה בחסות המדינה - אך ורק באישור החלטת ועדת המשלחות ובייעוץ עם מִנְהל תרבות והקב"ט הארצי. את הגדרת רמת האבטחה למשלחות קובע, באופן בלעדי, משרד הביטחון. עלות האבטחה חלה ככלל על המשלחות עצמן.
זובין מהטה והפילהרמונית. גם היא משתתפת בעלויות (צילום: עוז מועלם)
המדינה למעשה אינה מתמודדת עם משלחות שאינן רשמיות, ומכאן שלהקות כמו "הורה נעורים" או "אורפנד לנד" אינן שונות לצורך העניין מקבוצת תיירים מישראל. גופי תרבות ישראליים שיכולים להרשות זאת לעצמם - כמו להקת המחול בת שבע, התזמורת הפילהרמונית או תיאטרון הבימה - מממנים כהחלטה עקרונית את האבטחה של נציגיהם בחו"ל. משלחות של גופים קטנים יותר ייאלצו לקבל החלטה אם לרכוש שירותי אבטחה או לוותר עליהם, על פי יכולותיהם הכספיות.
ספק אם מדינת ישראל יכולה להתמודד עם המשמעויות הכלכליות של אבטחת אמנים ישראלים המופיעים בחו"ל. אך היום יותר מתמיד נדמה כי גם ההנחיות הקיימות אינן חד משמעיות ושאיש הישר בעיניו יעשה.
"אנחנו הפנים של המדינה"
שלא לייחוס, אומרים גורמים ממשלתיים ל-ynet: "מישהו צריך לעשות חשיבה מחודשת על כל נושא אבטחת המשלחות לחו"ל. נכון לעכשיו נדמה שהמדינה מתנערת מאחריות, בעיקר כיוון שההשלכות הכספיות עצומות. נושא האבטחה עובר מכאן אל המארגנים, שנדרשים לדאוג לשלומם של האורחים.
"פסטיבלים ואירועי תרבות גדולים יכולים לספוג עלויות אבטחה חריגות. אחרים לא, ויעדיפו לוותר מראש. ביחד עם המחלוקות הפוליטיות סביב הזמנת אמנים מישראל, דורשים מהם להתמודד עם מימון אבטחה. למה שמישהו ירצה לעשות את זה, כשמדינת ישראל עצמה אינה מוכנה להשתתף?".
בת שבע. "אי אפשר להיתמם ולומר שאנחנו לא מייצגים את ישראל" (צילום: גדי דגון)
אורית פוגל, מנכ"לית תזמורת סימפונט רעננה, המסיירת לא מעט בחו"ל, אמרה היום ל-ynet: "צריך לשקול מחדש את תפקידם וחשיבותם של אמנים וגופי תרבות ישראליים בחו"ל. זו צביעות לומר שגופים ואמנים שפועלים בארץ ונתמכים על ידי המדינה לא מייצגים אותה. אנחנו הפנים של המדינה ויש לזה מחיר.
"להקות והרכבים ישראלים שמופיעים בחו"ל הם היום מגנט לפעילות עוינת, בין אם מדובר בקבוצות אנרכיסטיות מקצועיות או בגורמים קיצוניים. השנאה גדולה ויש סכנה אמיתית. אז נכון שבמקומות כמו פולין, אזרבייג'ן או אריתריאה, יש למדינה אינטרס גדול שנופיע ואז מימון האבטחה נעשה מתקציב ממשלתי. אבל מה קורה אם לא?".
לא מחכים לנסים
מנכ"לית תיאטרון גשר, לנה קריינדלין, אומרת כי בכל מקרה התיאטרון אינו יכול להרשות לעצמו מימון אבטחה. "לא ניקח סיכונים מיותרים כשהמצב בוער, אבל גם אין לנו מקורות כספיים שמאפשרים לעמוד בעלויות", אומרת קריינדלין ומדגישה כי בחודש מרץ האחרון נסע התיאטרון לקולומביה ללא אבטחה. "אולי לא מחייבים אותנו לנסוע עם מאבטח כי עד כה לא קרה שום דבר", אומרת קריינדלין.
בלהקת המחול "בת שבע", שמסיירת באופן קבוע בעולם, לא מחכים לנסים ולא לטרגדיות. החלטה עקרונית שהתקבלה בהנהלה כבר לפני שנים קבעה שבכל נסיעה ילווה את הלהקה מאבטח. לעתים, כמו בנסיעה הקרובה של הלהקה לחגיגות ה-30 לפסטיבל מונפלייה, מממנת המדינה חלק מעלויות האבטחה. ברוב המקרים, לא.
"אנחנו מדווחים ליחידת הביטחון של משרד התרבות על כל הסיורים שלנו. אם לא מוענקת אבטחה מטעם המדינה, אנחנו מממנים את עלויות המאבטח. סידורי האבטחה נעשים תמיד בתיאום עם הגופים המקומיים", אומרת דינה אלדור, מנכ"לית להקת בת שבע. "ברור שהפרופיל התקשורתי סביב מופעים של להקה כמו 'בת שבע' או התזמורת הפילהרמונית הישראלית, מאוד גבוה, כיוון שמדובר בגופי תרבות מהטובים בעולם וזה מושך אש".
עוד היא מוסיפה, "אי אפשר להיתמם ולומר, שהעולם אינו רגיש באופן מיוחד לישראלים וליהודים וזו הסיבה שאנחנו נוסעים עם אבטחה. אי אפשר להיתמם ולומר, שאנחנו לא מייצגים באופן רשמי את מדינת ישראל למרות שבאופן פורמלי אנחנו לא נחשבים כלהקה לאומית.
מכאן ברור שהגופים המארחים נדרשים לעתים להתמודד ולהתעמת עם המשמעויות הטעונות הנלוות. במובן זה, אני חושבת ששאלת האבטחה היא שאלה ראויה שמדינת ישראל צריכה להתייחס אליה. אחרי הכל, מדובר במערכות יחסים בין תרבויות".
גם בתיאטרון הבימה, שמחזיק באופן רשמי בתואר "התיאטרון הלאומי של ישראל", נדרשים לשאת בעלויות אבטחה, שכוללות מימון כרטיסי הטיסה, הלינה והאש"ל של המאבטחים. "לאור המצב, צריכה להיות חשיבה מחודשת בכל הנוגע להתנהלות סביב אבטחת משלחות בחו"ל ובכל מקרה הנפקת נהלי אבטחה מפורשים והשתתפות משמעותית יותר בעלויות", אומרת מנכ"לית תיאטרון הבימה, אודליה פרידמן, "נכון להיום, המשתמע מהנהלים הקיימים זה שגופים גדולים, כמותנו, יכולים להרשות לעצמם אבטחה ואחרים יהיו נתונים לאילוצי תקציב. אמנים ישראליים הם שגרירים של המדינה, ושגרירים צריכים שישמרו ויגנו עליהם".
במשרד התרבות מגלגלים את השאלה העקרונית לפתחו של משרד החוץ ואומרים: "מי שממונה על יצוא של תרבות ישראלית לעולם, זה מדור קשרי תרבות במשרד החוץ. זהו האינטרס של משרד החוץ להציג אמנות ישראלית בחו"ל והוא זה שאמון, בין היתר, גם על כל ההסדרים הקשורים באבטחת המשלחות על ידי שירותי הביטחון". במשרד החוץ אומרים ל-ynet: "המשרד פועל בכל הנוגע למשלחות רשמיות על פי הנחיות גורמי הביטחון המוסמכים".