זה בסדר שתשמרי על קשר עם האקס שלך

היית עם בחור תקופה ארוכה - חצי שנה, שנתיים, לא משנה. הוא כבר חלק מהיסטורית החיים שלך. אני לגמרי מבין את זה. גם לי יש היסטוריה. בן גוריון כבר אמר שמי שמתכחש לעברו, עתידו לוטה בערפל. כמו כל חוויה או אירוע שעוברים עלינו, גם מתקופת החברות וההיכרות שהיתה לנו אני לא יכול להתעלם. הרי הייתי איתה כי היה לנו טוב באותו הזמן, כי התאים, ואולי כי חשבנו שזה יכול לעבוד לתמיד. בסופו של דבר נפרדנו. יש חשיבות לנסיבות שהובילו אותנו לפרידה. נסתפק באמירה שהקשר "נגמר בטוב", עם הבנה הדדית שכך צריך להיות. מיצינו והמשכנו הלאה. חשוב להבין שאני לא מדבר על קשרים שהסתיימו רע, למשל בגלל בגידה, או כשאחד הצדדים באופן מובהק לא רצה שזה יסתיים. אה, וגם לא על משהו שנגמר אתמול אחר הצהריים.

חלקת עם אדם מסוים את כל עולמך למשך תקופה משמעותית. זה שהיא נגמרה לא אומר שצריך לשכוח הכל. להפך. יש לקחת את התובנות איתנו הלאה. את עדיין יודעת עליו דברים שאף אחד אחר בעולם לא יודע, והוא עלייך. לא חבל לבזבז את הידע הזה בגלל הבניות חברתיות כמו "אסור להיות בקשר עם האקס"?

למה להסתכן? אולי עדיף בכלל לא להיכנס לזה וזהו?

ישאלוני השמרנים: למה להסתכן? אולי עדיף בכלל לא להיכנס לזה וזהו? נו, ידוע שהרבי מליובביץ' אף פעם לא החמיץ פנדל. זה לא בגלל שהוא היה שחקן כדורגל דגול; זה משום שהוא מעולם לא בעט לשער.

הנושאים הבעייתיים שעולים כשמדברים על שמירה על קשר עם האקס/ית הם פחות או יותר אלה: אמון, ביטחון בקשר, הרגשה שבן הזוג לא נותן את כולו, או סתם תפישה כוללת שאומרת שזה "פשוט לא בסדר" להיות בקשר עם בני המין השני כשאתה בקשר זוגי.

אם מדובר באמון, הרי שכאן יש לנו עבודה, בלי קשר לדמויות מהעבר. ידוע שאמון נבנה בשנים ונהרס בשנייה. אני נותן בך אמון מההתחלה, וכשתלמדי להכיר אותי, תגלי שאני יכול לספק בחזרה כמעט 100% של אמון וביטחון. בחיים לא אבגוד בך. נכון שאומרים שאין דבר מוחלט, ו"never say never", אבל אני מדבר על ודאות כמעט מוחלטת שזה לא יקרה. הסברתי כבר קודם שאיש איש אחראי למעשיו, ואני מגדיר את עצמי ככזה. אני מקווה שגם את.

אני לא רוצה שתסתירי, ולא רוצה להעלים בעצמי

לגבי הביטחון בקשר, גם כאן, זו עבודה של שנינו. מה עדיף - לא להגיד שזה מתקיים? אני רוצה לדעת מראש איך להגיב כשיום אחד תקבלי טלפון מדמות חשובה מעברך. גם את צריכה לדעת איך להגיב. אני לא רוצה שתסתירי, ולא רוצה להעלים בעצמי. השקיפות הזאת חשובה לאין ערוך מהקנאה הטיפשית שגורמת לאנשים להחביא חלקים שלמים מהחיים שלהם, רק בגלל שבן הזוג לא יודע איך להתנהג במצבים כאלה. היתה לי חברה שבכל פעם שמישהי יפה עברה ברחוב, במקום לזרוק לי מבט ארסי פשוט תפסה לי את היד ואמרה "יו, תראה איזה שווה!", ואני בתמורה הייתי מפנה אותה לצפות בגברברי העיר הנאים. כך מפוצצים בלון שאחרת מתנפח עם הזמן ולא יודעים מה לעשות איתו.

אני לא מרגיש מאוים ע"י אף אחד

הסוגיה האחרונה קשורה לתפישת עולם קנאית ומיושנת שאומרת שכשאתה בקשר זוגי, חצי מהעולם לא רלוונטי. אין לך ידידות, אתה לומד רק עם סטודנטים בני מינך, ובמסיבות אסור לך להסתכל על אף אחת. מה יותר מגניב מלראות את הבחורה שאתה יוצא איתה רוקדת במרכז הרחבה כשכולם סביבה, ולדעת שהיא חוזרת איתך הביתה?

בטח יש עוד כמה סוגיות שמטרידות אותך, אבל בסופו של דבר אני חושב שהכל נמדד בהדדיות, שהיא המפתח האמיתי לקשר מוצלח, אבל זה באמת כבר נושא לטור אחר.

האימייל של אור

• מאמרים, סיפורים וטורים אישיים על אקסים ואקסיות