למה התרופות להורדת משקל יורדות מהמדפים?
הן הפכו ללהיט, ומאות מיליוני בני אדם בעולם נעזרו בהן לירידה במשקל. אך בשנתיים האחרונות יורדות תרופות ההרזיה מהמדפים בזו אחר זו או שהשימוש בהן מוגבל. "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" על תרופות הדור הבא
אייל, ,45 מנהל בכיר בחברת היי-טק, סבל מהשמנת יתר מילדותו. הוא ניסה את כל הדרכים הרגילות להפחתה במשקל, אבל אחרי ירידה איטית של כמה קילוגרמים תמיד נשבר וחזר לאכול. עד שהחל ליטול את התרופה רדוקטיל. "לקחתי את התרופה במשך 11 חודשים, אחרי שרופא המשפחה שלי המליץ לי לנסות אותה," הוא מספר. "בחודש הראשון המינון שניתן לי היה נמוך יחסית, כדי שהגוף יוכל להתרגל לתרופה, ולא הרגשתי שינוי בתחושת הרעב. הייתי מאוכזב, אבל הרופא אמר לי לחכות למינון המלא, והבטיח שאז ארגיש בהבדל.
"יומיים-שלושה אחרי שהתחלתי לקחת את התרופה במינון הגבוה יותר, נעלמה תחושת הרעב שליוותה אותי כל חיי. במקום לקום בבוקר ולפתוח את המקרר בחיפוש אחר אוכל וללכת לישון בלילה רק אחרי שפשטתי עליו שוב, העברתי ימים שלמים בלי לחשוב על אוכל. לפעמים אכלתי רק כי ידעתי שאני חייב לאכול, אחרי שעות של צום.
"לאט-לאט החלו הקילוגרמים לנשור. לא רק שתחושת הרעב השתנתה אצלי, גם סוג האוכל שבו חשקתי השתנה. אני לא יודע אם לייחס את זה לתרופה או לתהליך שעברתי, אבל במקום לפנטז על מאכלים עתירי-שומן ומלח חיפשתי מאכלים רעננים וקלים לעיכול, כמו ירקות ופירות, וויתרתי כמעט לחלוטין על פחמימות. אני לא יכול לקרוא לזה דיאטה, כי בניגוד לדיאטות אחרות שעשיתי, שהיו מאבק יומיומי בלתי פוסק ברצון ובצורך לאכול, פה היה מדובר בתהליך קל ובלתי מורגש כמעט, שבמסגרתו השתנו לחלוטין הרגלי צריכת המזון שלי.
"הירידה במשקל לוותה בשינוי בהרגשה הכללית, בתחושת החיוניות ובאיכות השינה שלי. התרופה שינתה את חיי גם אחרי שהפסקתי לקחת אותה. המשכתי באורח חיים בריא ועד היום אני שומר על משקל תקין. כששמעתי על ההגבלות החדשות בשיווק שלה, הרגשתי כאילו איבדתי ידיד קרוב."
יתרונות מול סיכונים
אייל לא לבד בגעגועיו לתרופת ההרזיה שלו. על פי נתוני קופות החולים, מאות אלפי אנשים בישראל נטלו בשנים האחרונות את אחת מתרופות ההרזיה שנמכרו בארץ. לפי ההערכות, בשנת 2009 בלבד נטלו כ160- אלף ישראלים תרופות מרשם להרזיה.
אבל לאחרונה נותרו עשרות אלפי ישראלים בלי התרופה שהתרגלו אליה ובלי תקווה אמיתית לרזות. תרופות ההרזיה יורדות בשנתיים האחרונות מהמדפים בגלל תופעות לוואי מסוכנות שהתגלו בקרב המשתמשים, ועל אלה שעדיין משווקות הוטלו מגבלות חמורות. כך נעלמו מחיינו האקומפליה והרדוקטיל, שלא הורדה אמנם מהמדפים בישראל אבל השימוש בה פחת מאוד בעקבות אזהרות שהיא מסוכנת ללב. כמו כן נוספו אזהרות חמורות לקסניקל ולאליי, שנמכרת בארה"ב ללא מרשם רופא.
"אי אפשר להגיד שאבד הכלח על הטיפול התרופתי בהשמנה, אבל אנחנו בהחלט סומכים עליו הרבה פחות," אומרת ד"ר גלינה שנקרמן, רופאה בכירה במכון האנדוקריני ומנהלת מרפאת השמנת יתר במרכז הרפואי איכילוב. "אנחנו עדיין משתמשים בתרופות, אבל ההיצע יותר מצומצם ואנחנו נזהרים יותר בבחירת הפציינטים שמקבלים אותן."
הניסיונות לפתח 'גלולת קסם' להרזיה נמשכים כבר עשרות שנים. דיווחים ראשונים על ניסיונות לפתח תרופה להרזיה נרשמו כבר בסוף המאה ה,19- אבל את ההצלחות הראשונות במלחמה האנושית נגד השומן השיגו בשנות ה50- תרופות שהיו מבוססות על אמפטמינים, חומרים ממריצים, שגרמו למשתמשים בהן תופעות לוואי קשות.
בשנות ה90- שווקה בארה"ב תרופה בשם פן-פן, ששילבה שני חומרים כאלה. הפן-פן הייתה יעילה ביותר בהפחתת משקל, ולכן צברה פופולריות עצומה, אולם היא הוסרה מהמדפים בשנת '97 בעקבות דיווחים שהשימוש בה עלול לגרום נזק קשה למסתמי הלב.
"האמפטמינים, שהם חומרים שמשפיעים על קולטן במוח שנקרא נוראדרנלין, היו אמנם תרופות נפלאות להורדה במשקל, אבל השימוש בהם היה ממכר ומסוכן ורוב המטופלים נטשו אותם בסופו של דבר, כי תופעות הלוואי שלהם, כמו הפרעות בשינה, רעד ועצבנות, היו בלתי נסבלות," אומר ד"ר ניר ברק, מנהל מרפאת ההשמנה של קופת חולים לאומית ומדען ראשי של חברת 'אוביקיור,' שמפתחת תרופה לבקרת משקל.
תופעות לוואי כמו הפרעות בשינה, רעד ועצבנות (צילום: Index Open)
התרופות המודרניות להרזיה צצו בשוק העולמי לקראת סוף שנות ה.90- הראשונה הייתה הקסניקל, שפועלת למניעת הספיגה של שליש מכמות השומנים במעיים. התוצאה: הפחתה במספר הקלוריות הנצרך, אבל גם שלשולים, הכתמות של צואה נוזלית, התכווצויות ובעיות שליטה, שמקשים מאוד על השימוש בה. מי שלא מגביל משמעותית את כמות השומנים במזונו, עלול למצוא את עצמו רץ לשירותים באמצע ישיבת הנהלה חשובה. "קסניקל גורמת לירידה במשקל אם שומרים על דיאטה נכונה ועל הנחיות השימוש בה," אומרת ד"ר שנקרמן. "לא צריך להוריד את כמות השומנים לאפס, אבל בהחלט צריך לצמצם אותה כדי למנוע דליפות."
הבאה בתור הייתה הרדוקטיל, המכילה את החומר הפעיל סיבוטראמין, שמגביר את תחושת השובע ומזרז את קצב חילוף החומרים בגוף. היא אושרה לשימוש בישראל בשנת .2000 לפי ההערכות, בשנה החולפת נטלו אותה כ40- אלף איש בארץ.
"הקסניקל והרדוקטיל בישרו מהפכה של ממש בתחום המלחמה בשומן," אומרת ד"ר שנקרמן. "פתאום הופיע מענה חדש לפציינט השמן, שנועד לשנות את כל הגישה הטיפולית שלנו, שהסתמכה רק על תזונה ופעילות גופנית. היו הרבה מחקרים שהראו ששתי התרופות מונעות התפתחות של סוכרת ומפחיתות את רמות השומנים בדם. השיפור שראינו בכל התחומים היה מרשים."
אחריהן הגיעה האקומפליה, הראשונה מקבוצה חדשה של תרופות שחסמה קולטן מסוים במוח ובכך גרמה להפחתת תחושת הרעב. פרט להפחתה במשקל, גרמה האקומפליה גם להפחתת שומני הדם, לשיפור הרגישות לאינסולין, להעלאת הכולסטרול הטוב ולהפחתת השומן הבטני, שידוע כגורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם.
סדרה של אזהרות
אבל יחד עם הציפיות הגוברות לגלולת ההרזיה האולטימטיבית הולכות ומצטברות האכזבות. באוקטובר ,2008 שנתיים בלבד לאחר שהושקה ברחבי העולם ושנה לאחר שאושרה לשיווק בישראל, הורדה האקומפליה מהמדפים בשל דיווחים על תופעות לוואי פסיכיאטריות מסוכנות שהתגלו בקרב אנשים שנטלו אותה. על פי מחקרים, הסיכון להפרעות כאלה, ובראשן דיכאון, הוכפל בקרב משתמשי התרופה החדשה.
"בגלל שמראש הוזהרנו שלא לרשום אותה לחולים דיכאוניים או למי שעלול לסבול מדיכאון, נזהרנו מאוד בשימוש בה," אומרת ד"ר שנקרמן. "מתוך מאות פציינטים שטיפלתי בהם בתרופה רק שניים פיתחו את תופעות הלוואי. אצל כל שאר המטופלים נראו ירידה יפה במשקל והפחתה ברמת השומנים בדם ובהשמנה הבטנית. הצטערנו מאוד להיפרד ממנה."
הבאה בתור שחזרה למחסן התרופות הייתה הרדוקטיל, שירדה בחודשים האחרונים מהמדפים באירופה והשימוש בה נבחן כעת גם בארה"ב ובישראל. מאז תחילת שיווקה התרופה אינה מומלצת למי שסובל ממחלות לב ומלחץ דם גבוה, אולם לאחרונה התברר כי ייתכן שהסכנה הטמונה בה גדולה יותר משסברו תחילה.
מחקר בשם 'סקאוט,' שבחן את השלכות השימוש ברדוקטיל במטרה לבחון אם היא מסייעת בהפחתת תופעות לוואי של השמנה, בהן התקפי לב, גילה כי במקום להפחית התקפי לב, השימוש בתרופה כנראה מעלה את שיעור התקפי הלב. בשל ממצאי המחקר החדש אסרו רשויות הבריאות באירופה את המשך השימוש בתרופה זו. גם מינהל התרופות והמזון האמריקאי, ה,FDA- הודיע על שורת אזהרות חדשות שיתלוו לתרופה. בין השאר נקבע כי אנשים שסובלים ממחלת לב וכלי דם או עברו התקף לב בעבר, מי שעברו בעבר שבץ מוחי או אירוע מוחי חולף ואנשים שסבלו בעבר מאי-סדירות בקצב הלב, מאי-ספיקת לב ומלחץ דם גבוה ובלתי נשלט - אינם רשאים להשתמש בתרופה.
חברת 'אבוט,' יצרנית התרופה, טענה בעת פרסום המחקר כי התרופה בטוחה לשימוש ומתחה ביקורת על הדרך שבה התנהל המחקר. בין השאר נטען כי חלק ממשתתפי המחקר נטלו את התרופה באופן שאינו תואם את הנחיות השימוש בה.
כעת גונזות את הפנטזיה להרזיה בטוחה גם הקסניקל הוותיקה, שבה משתמשים ביום כ40- מיליון איש ברחבי העולם, והאליי, גרסה מופחתת-מינון של הקסניקל, שנמכרת ללא מרשם רופא וכאמור אינה משווקת בישראל. בשבוע שעבר הודיע הFDA- על סדרת אזהרות חדשות שיתווספו לשתי התרופות האלה בגלל מקרים נדירים של נזק לכבד שעלול להיות קשור לתרופה.
בדיקת הFDA- לגבי בעיות אפשריות בכבד בעקבות השימוש בתרופה החלה בשנת ,2008 לאחר קבלת כמה עשרות דיווחים על מקרים כאלה, בהם שישה מקרים של כשל בכבד. ההודעה, שפורסמה בשבוע שעבר, מתייחסת ל13- מקרים בלבד, שסווגו על ידי חוקרי הFDA- כחמורים יחסית.
עדיין לא ברור כיצד עלולה התרופה להזיק לכבד, ומי מהנוטלים אותה נמצא בסיכון לפתח את התופעה המסוכנת".אנחנו לא ממליצים לאנשים המשתמשים בקסניקל לבצע בדיקות שגרתיות להערכת תפקודי הכבד, משום שלא יעזור לצפות נזק כזה," הודה דובר הFDA- והוסיף: "אין לנו שום אפשרות להעריך מי מהמשתמשים עלול לפתח בעיות בכבד בעקבות השימוש בתרופה ומי לא." הFDA- קרא לפציינטים המשתמשים בתרופה להיות ערים לאפשרות של פגיעה כזו ולפנות לרופא במקרה שהם מפתחים שתן כהה, גירוד בעור או עיניים צהובות.
חוזרים לבייסיק? (צילום: Jupiter)
פער בין ציפייה לתוצאה
התרופות המיועדות להרזיה אינן ומעולם לא היו תרופות פלא. מדובר בתרופות המיועדות למי שסובל מהשמנת יתר משמעותית BMI 30) ומעלה) או למי שסובל מהשמנה מתונה יותר ,(BMI 27) המלווה במחלות רקע שמגבירות את הסיכון למחלות לב וכלי דם, ומתקשה להוריד במשקל בדרכים הרגילות. רובן מיועדות להפחתה של 10%-5% ממשקל הגוף, ולא כולם מגיבים אליהן בצורה זהה.
פרט לקסניקל, שמותרת בשימוש שוטף וקבוע, הן מאושרות לשימוש לטווח קצר, של בין שבועות לחודשים. רוב התרופות מאבדות מיעילותן תוך מספר חודשים, והשימוש בהן כרוך לא פעם בתופעות לוואי לא נעימות, כמו דופק מהיר, הזעה, עצבנות, נדודי שינה, כאבי ראש ויובש בפה.
"הדבר הבולט לכל מי שעוסק בתחום הוא הפער האדיר בין הציפיות הגדולות של מי שמתחיל לקחת את התרופות האלה לבין התוצאה בפועל," אומר ד"ר ניר ברק. "אנשים חושבים שהם ייקחו כדורים ויירדו במשקל. אין חיה כזו. התרופות האלה עוזרות לאנשים שיש להם מוטיבציה לרזות. אם אתה עושה דיאטה וקשה לך - התרופה יכולה לעשות את ההבדל. אבל זה לא פוטר אותך מהמאמץ לרזות."
"התרופות להרזיה נכנסות במקום שבו אנחנו נלחמים בעצמנו," אומרת ד"ר שנקרמן. "אנחנו עבדים של ההרגלים שלנו, וההרגלים האלה שולטים בנו. לשנות אותם זו עבודה מאוד קשה. ברוב המקרים אדם לא יכול לעשות את זה לבד. הוא צריך עזרה: טיפול פרטני או קבוצתי או תרופה, ואם משלבים את התרופה יחד עם אחד משני אמצעי התמיכה האחרים, התוצאה בהכרח יותר טובה."
עד שיימצא פתרון חדש, משתמשים רופאים העוסקים בהרזיה בפתרונות מאולתרים, שעשויים להביא מזור לאלה שההשמנה היא לא רק מטרד אסתטי אצלם אלא סכנת חיים. בין התרופות הניתנות כיום בישראל באישור מיוחד לצורך הרזיה למי שאין לו פתרון אחר: תרופה נגד אפילפסיה, שהתגלתה כמדכאת תיאבון, ותרופות חדשות נגד סוכרת הניתנות בזריקה.
התרופות בפיתוח: יעבדו על הורמונים וקולטנים במוח
במקביל לכישלונות ולספקות לגבי בטיחותן של תרופות ההרזיה הקיימות, נמשכים המאמצים לפתח תרופות יעילות ובטוחות שיהוו חלק בלתי נפרד משגרת חייו של כל אדם שמן ויקלו עליו להתמודד עם שגרת הדיאטה השנואה. כך, למשל, מחפשים כיום מדענים הורמונים שניתן יהיה לייצר במעבדה ויסייעו להפחית את תחושת הרעב. אחד מכיווני המחקר המבטיחים בתחום הזה הוא פיתוחן של
תרופות הרזיה שחוסמות שני קולטנים במוח ולא אחד, בדומה לפן-פן המיתולוגית, רק בלי תופעות הלוואי שלה. "במונחים אבולוציוניים השמנה היא דבר טוב, כי היא גורמת לנו לאגור אנרגיה בתקופה שיש הרבה ממנה," אומר ד"ר ניר ברק. "לכן יש הרבה מנגנונים שדוחפים אותנו לאכול, אבל אין מנגנונים שגורמים לנו להפסיק לאכול. כשאתה חוסם מערכת אחת, המערכות האחרות ממשיכות לדחוף אותך לאכול, ויש שאומרים שהן אף מגבירות את הפעילות שלהן, ולכן הרעב גובר בזמן דיאטה. "ברגע שאתה חוסם במקביל שתי מערכות כאלה, כלומר שני קולטנים במוח, אתה מגביר את הסיכוי שהתופעה הזו לא תתרחש. לכן הדור החדש של התרופות יתבסס על קומבינציה של שתי תרופות, או תרופה אחת שחוסמת כמה מסלולים במוח. הניסויים בתרופות, שנמצאות כעת בשלבי מחקר, מעידים שהאפקט שלהן הרבה יותר משמעותי מזה של דור התרופות הנוכחי."
לפנייה לכתב/ת 
