מ-1 ביולי: בנק דם טבורי - במימון המדינה
אחרי שנים של עיכובים, החולים ניצחו במאבק: סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אישר את מימונו של בנק דם טבורי בישראל על חשבון משרדו - 3 שנים תמימות אחרי שנחקק חוק מאגר הדם הטבורי בישראל. הבנק יאגור כ-1,000 מנות דם טבוריות בשנה. המנות ישמשו להשתלות מוח עצם למחלות דם וסרטן
בנק הדם הטבורי הישראלי יוצא לדרך: לאחר שלוש שנים של עיכובים ביישום החוק שעתיד להציל חיי אדם, אישר אתמול (ב') סגן שר הבריאות יעקב ליצמן את העברת התקציב למימון בנק הדם הטבורי כבר בתחילת חודש יולי הקרוב. 1,000 מנות דם שיאגרו מדי שנה עשויים להציל חולים במחלות דם סרטן ומחלות נוספות, בזכות תאי הגזע.
הליך פשוט, אך יקר מאוד
בחוק נקבע כי כדי להגדיל את המאגרים הציבוריים, יממן משרד האוצר נטילה, בדיקה ושימור של עד 1,000 דגימות דם טבורי בשנה, בעלות כוללת של כ- 4.9
מיליון שקלים בשנה. מכיוון שכמעט שלוש שנים אחרי החוק אינו מיושם, החברות הפרטיות ממשיכות לפעול בתחום הרגיש ללא פיקוח, ותקציבים להגדלת המאגר הציבורי אין. לכן, מעבר להגדלת המאגר הציבורי, עתיד החוק ליצור פיקוח ובקרה על הבנקים הפרטיים.
לפני כחודשיים התקיימה פגישה בין ראשי העמותה לסגן שר הבריאות ליצמן כדי לקדם את יישום החוק. ליצמן הבטיח לקדם במהירות את תקנות העוסקות בעיקרי החוק שהן - הסדרת פעילות, פיקוח והיתרים לבנקי דם טבורי פרטיים וציבוריים וכן הסדרת מערכת היחסים בין בנקים לבין הלקוחות ובתי החולים. לדברי ח"כ בילסקי, משרד האוצר אמור היה להעביר את התקציבים, אך לא עושה זאת. "אין היום בישראל בעיה של ידע וטכנולוגיה ולא של משאב אנושי", אומר בילסקי, "המכשול היחיד שעוצר את המהלך הוא כאמור נושא התקציב".
בדיון שהתקיים אתמול בועדת הבריאות של הכנסת הודיע סגן השר ליצמן כי התקנות ליישום חוק דם טבורי כמעט הושלמו וצפוי כי הם יפורסמו בתוך מספר ימים. משרד הבריאות יממן שימור של 1,000 מנות דם טבורי בשנה מתוך תקציב משרד הבריאות.
לפני כשלוש שנים, באוגוסט 2007, העבירה הכנסת את חוק מאגר הדם הטבורי, הקובע חובת רישוי לעוסקים באיסוף דם טבורי ושימורו, במטרה לקבוע אמות מידה אחידות וליצור פיקוח הולם של משרד הבריאות. ח"כ זאב בילסקי הוא שיזם את הצעת החוק ונעזר בתמיכה של העמותה ICBB - העמותה הישראלית למען בנק ציבורי לדם טבורי.
הליך פשוט מאוד, ויקר מאוד
האפשרויות המבטיחות הטמונות בשימוש העתידי בתאי דם טבורי הביאו שורה של יזמים להציע להורים טריים לשמר אותו בעבורם. בארץ פועלים כיום ארבעה בנקים פרטיים כאלה, המציעים לבצע את תהליך איסוף הדם, להקפיא אותו במעבדה פרטית למשך 20 שנה, ובכך להבטיח כי במידת הצורך ישמש הדם הטבורי להצלת חייו של התינוק או של קרוביו, שמטבע הדברים נושאים מטען גנטי דומה. עם זאת, מחיר שימור פרטי של דם טבורי הוא יקר במיוחד, ונע בין 6,000 ל-8,000 שקלים. על פי ההערכות, מוקפאות באותן מערכות פרטיות מדי שנה בין 3,000 ל-4,000 מנות דם טבורי.
הליך איסוף הדם הטבורי פשוט: לאחר הלידה מחברת המיילדת את חבלהטבור לשקית סטרילית אליה עובר הדם הטבורי ישירות. לאחר שהדם נבדק ומקוטלג, הוא מועבר להקפאה עמוקה בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות, וכך יכול להישמר עשרות שנים.
לצד המאגרים הפרטיים פועלים בישראל שני בנקים ציבוריים של דם טבורי - בתל השומר והבנק של ארגון 'בדמייך חיי". בנקים אלה עדיין פועלים באופן שוטף וממומנים על ידי תרומות כספיות. מנות הדם הטבורי נאספות על ידי מתנדבות ועובדות בחדרי הלידה, נבדקות ומאוחסנות בבנקים אלו. העברת המנה אליהם אינה כרוכה בעלות, אך הדם הנשמר בהם עומד לרשות חולים ברחבי הארץ והעולם, ולא מיועד באופן פרטני למשפחה התורמת. כמות הדם השמור במאגרים אלה בישראל עומדת כיום על כ-6,000 מנות - רחוק מאוד מהמספר הנדרש.
לבנק מד"א נאספות תרומות מביה"ח וולפסון, איכילוב, נהריה ובית החולים ליולדות של הסהר האדום במזרח ירושלים. עד כה נעשה שימוש בשלוש עשרה מנות דם טבורי שהוקפאו בבנק מד"א להצלת חיים. מלבד המאגר של מד"א פועל המאגר של עמותת 'בדמייך חיי"; כיום שמורות במאגר הזה מעל 2,000 מנות, ששתיים מהן כבר סייעו להצלת חיי אדם .
המגבלה העומדת היום בפני הבנקים הציבוריים של דם טבורי היא בעיקר תקציבית. העלות של איסוף התרומה, בדיקתה ואחסונה מסתכמת בכ-1,000 דולר למנה. בשל כך עלה הצורך בהקמת בנק דם טבורי ציבורי אשר יממן את תהליך הבדיקה והשימור של 1,000 מנות דם טבורי בשנה.
נציגי בנקי הדם הטבורי הציבוריים של מד"א ו"בדמייך חיי" בירכו על ההודעה ואמרו כי התציב יסייע במישרין להצלת חיי אדם ויקל על גיוס פילנתרופים להמשך גידול המאגר. בתוך כך ביקשו נציגי הבנקים הציבוריים מהוועדה לבדוק את נושא תמחור עלות השימור בעקבות הצהרת משרד הבריאות כי התקציב יועבר לפי תחשיב עלות של כ- 3,000 ש"ח למנה וזאת לעומת תחשיבים גבוהים יותר שנעשו ע"י הבנקים.
"מאגר דם טבורי ציבורי מכניס את ישראל לקבוצת מדינות מכובדות ומפותחות בהן ישנו מאגר ציבורי" אמר ל-ynet ח"כ בילסקי, "דבר המאפשר שיתוף מאגרים בינלאומיים ומגדיל בצורה משמעותית את הסיכוי לחולים הזקוקים להשתלות תאי גזע, מאגר מסוג זה יאפשר גם ליולדות שכיום אינן יכולות להרשות לעצמן ברמה הכלכלית, לשמר דם טבורי ובאם הצורך להשתמש בו בעתיד. מאגר ציבורי בישראל מגביר את יכולות המחקר ומעלה את הסכוי להתמודדות בעתיד עם מחלות כמו פרקינסון אלצהיימר ועוד כ 70 סוגי מחלות חשוכות מרפא, זוהי בשורה חשובה ומצילת חיים ואני מברך עליה. אני מעריך מאוד את מאמציו של ח"כ חיים כץ, לפעילות הוועדה ולתרומתו להבאת השינוי החשוב הזה, שינוי מציל חיים שנוגע לכולנו".
הדם הטבורי: תא ההופך כמעט לכל תא
לפני 20 שנה הצליחו מדענים לבודד את 'תאי הגזע', שהתגלו כאחראים לבניית הרקמות בגוף. תאים אלו מסוגלים להפוך לרקמות שונות, ובהן כדוריות דם אדומות, תאי כבד, עיניים ועוד, ובכוחם אף לשמש כאבני בניין למערכת החיסונית. כיום נעזרת בהם הרפואה לטיפול במחלות סרטן, מחלות הפוגעות במערכת החיסון ומחלות תורשתיות נדירות. בעתיד, כך סבורים המדענים, ניתן יהיה לרפא בעזרתם שורה של מחלות נוספות ובהן בעיות לב, פגיעות במערכת העצבים ובאיברים אחרים. כמה שנים אחר גילוי תאי הגזע התברר כי בחבל הטבור ובשליה נמצא מאגר עשיר של תאים אלה, שאותם ניתן לאסוף בתהליך מהיר ופשוט.
הדם הטבורי שקול מבחינה ביולוגית למוח העצם. היתרון לעומת תרומה של מוח עצם הוא שמנת דם טבורי היא זמינה, וכי תאי דם טבורי אגרסיביים פחות כלפי הגוף המקבל. חסרונה המרכזי של תרומת תאי דם טבורי הוא הכמות הנמוכה שלהם בכל מנה. למרות הפוטנציאל העצום, רק בכמה אלפים בודדים מתוך כ-150 אלף לידות המתרחשות בישראל מדי שנה, מתבצע הליך שמירה של הדם הטבורי - באופן פרטי או כתרומה למאגר הציבורי. בכל היתר, מושלך הנוזל יקר הערך הזה למטמנת בית החולים.
תאי הגזע מהדם הטבורי משמשים כיום לטיפול בשורה של מחלות, ובהן לוקמיה ומחלות דם נדירות. מקור אחר לתאי גזע הוא מוח עצם של תורמים בוגרים: השתלת תאי מוח עצם בחולי לוקמיה מביאה ליצירת מערכת דם חדשה לחלוטין בגופם. אולם תאי הדם הטבורי איכותיים יותר למטרה זו, ובנוסף הם בעלי יכולת להתמיין לסוגים אחרים של תאים.
לפנייה לכתב/ת 
