להתפלל תוך כדי תנועה
מאות שנים היה המוח היהודי הכוכב הבלתי-מעורער, וכעת הגיע הזמן לתת כבוד גם לגוף. בית הספר "כל עצמותיי תאמרנה" חגג את סיום המחזור הראשון של לימודי מחול לגברים דתיים
אלפיים שנות עיסוק אינסופי בעולם הרוח היהודי הסתכמו בעיקר בשינון, לימוד וחשיבה. אלו שנים שבהן "תנועה" הייתה מילה נרדפת לרעיון ואידיאולוגיה חדשים, והתנדנדות על הסטנדר בתוספת תנועת בוהן מפלפלת היו שיאה של יצירה גופנית. אחרי השליטה הבלתי-מעורערת של המוח היהודי, הגיע הזמן לתת כבוד גם לגוף.
"מרכז עפרון למחול" בירושלים זכה לאחרונה לארח אירוע צנוע, אך היסטורי. על רחבת הריקודים עלתה קבוצת גברים דתיים שהציגה קטעי מחול מודרני. הרקדנים סיימו זה עתה שלוש שנות לימוד בבית הספר לתנועה ומחול לגברים "כל עצמותי תאמרנה", כשהמוטו של הלימודים הוא החיפוש אחר נקודת הממשק בין גוף לרוח, על-פי העולם היהודי.
בפתחו של ערב הסיום צפה הקהל בקטע מחול קבוצתי של תלמידים מכל שכבות בית הספר, ובחציו השני פונתה הבמה לבוגרי השנה השלישית, שהציגו עבודות יחיד שעליהם עבדו במשך השנה. תחושה של לידתה של שפה חדשה ריחפה באוויר.
מי שציפה ל"אגם הברבורים" בגרסה הדתית שלו נחל מן הסתם אכזבה מהערב, שלא התאפיין ביכולות ביצועיות חריגות. ואולם מי שבא לחפש יצירה חדשה ואותנטית בתחום התנועה, בהחלט מצא את מבוקשו.
בית הספר הוקם לפני כשלוש שנים הודות ליוזמה של קבוצת חברים דתיים ברובם - חלקם בוגרי ישיבות וחלקם אפילו רבנים במוסדות תורניים - שביקשו ללמוד תנועה, תוך כדי שמירה על הגדרים ההלכתיים המחייבים, שמונעים מהם כמובן
כניסה לאקדמיות המעורבות למיניהם. לאחר סירובים פה ושם, קם המוסד הזה.
את בית הספר מנהל רונן יצחקי, שלאחר שנות הוראה באקדמיה ובבית ספר למחול של סמינר הקיבוצים בחר דווקא להתעסק בקהל הייחודי הזה ומעביר שיעורי מחול מודרני וקומפוזיציה. לצדו מלמדים אנשים נוספים בעלי שם בעולם המחול, בהם פרופ' עמוס חץ שהקים את החוג לתנועה באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים ומלמד תנועה בבית הספר.
לצוות המקצועי הצטרף גם הרב יוסי פרומן (בנו של הרב מנחם פרומן) שמלווה את שיעורי המחול בלימוד והעמקה של עולם התנועה מתוך מקורות היהדות, ובניסיון ללמוד יחד על הרוחנית שנולדת מתוך העיסוק החדש בעולם הגוף. אז גם אם התוצאות עדיין בוסריות, אפשר לקנח במשפט האלמותי: "זהו צעד קטן לתלמידים וצעד גדול ליהדות".
לפנייה לכתב/ת 
