Netcouch – להפוך את האייפון לשלט רחוק

שילוב של רכיב אינפרא אדום ואפליקציה חביבה מאפשר לכם לצפות בטלוויזיה ולהעביר ערוצים דרך האייפון - ואף לספר לחברים במה אתם צופים. חבל שהוא לא מצליח להעביר חוויית שימוש נוחה דיה. בדקנו

ניב ליליאןפורסם: 10.06.10 , 12:14

מתי לאחרונה חיפשתם את השלט בין הכריות של הספה? למי שמחפש את השלט שלו רבות, או אפילו סתם מתעצל להושיט את היד לשלט, Netcouch, הנמכר ברשת באג,

הוא פתרון המשלב חומרה ויישום סלולרי – שהופך את האייפון לשלט רחוק מבוסס אינפרא אדום, כולל לוח משדרים מלא ויכולת צפיה חברתית.

התקנה

החומרה של Netcouch היא משדר אינפרא אדום זעיר, המתחבר לשקע האוזניות של האייפון. כדי לקבל עוצמת אות טובה, צריך להגביר את עצמת הקול במכשיר למקסימום.

לאחר מכן, צריך להוריד את האפליקציה שניתנת להורדה בחינם מחנות האפליקציות של אפל, ה-App Store, ופשוט להפעיל אותה. אשף ההתקנה הראשונית הוא פשוט מאוד ומעוברת היטב. בוחרים את ספק שירותי הטלוויזיה (הוט או יס), את סוג הממיר וסוג הטלוויזיה – וניתן גם לבדוק אה הבחירה, בכפתור בדיקה שמכבה ומדליק את המכשיר הנשלט.

ההתאמה לממיר (Yes Total) ולטלוויזיה (Loewe) הייתה קלה. עוד מציע Netcouch רכיב של "צפיה חברתית", בו אפשר לספר לחברים במה אנחנו צופים כרגע ולראות במה הם צופים, והוא מבוסס על Facebook Connect – אך לצערנו, ה-Netcouch המשיך להתעקש שהזנו סיסמה או נתוני דואר אלקטרוני שגויים – על אף שלא היה כך הדבר.

שימוש שוטף

ישנו הבדל עצום בין החוויה המעוברתת היטב והנעימה של אשף ההתקנה מול המסכים של השימוש השוטף וההבדל הזה גורם לאכזבה. למשל, המסכים הקבועים אינם מעוברתים כמו האשף, אבל זוהי רק ההתחלה.

מסכי השימוש השוטף מחולקים לשניים: לוח משדרים והשלטים. בלוח המשדרים נוכל למצוא את כל התוכניות המשודרות כעת (Netcouch מושך אותן מהאינטרנט) ובשלטים –

כפתורים נומריים‏

לקבל הדמיה של כפתורי השלט המוכרים.

אלא שהביצוע לא מוצלח. בלוח המשדרים, הדפדוף בין השעות קשה, כנ"ל לגבי הערוצים – שמחולקים למספר קטגוריות - מועדפים, הכל, עשרת הגדולים (התוכניות שהכי הרבה חברים צופים בהן) וצפיות של חברים.

מצאתם תוכנית שמצאה חן בעיניכם? אתם יכולים להוסיף אותה לרשימת המועדפים – אבל רק מתוך מסך המידע. מדוע לא מהמסך הראשי? לא ברור.

מסכי השלטים, שאמורים להיות לב היישום, מחולקים לשלושה: מסך ערוצים מועדפים (עם פקדי עצמת קול ודפדפוף בין ערוצים – פלוס ומינוס), מסך נומרי עם כפתורי ה-Back ו-OK המוכרים מהשלטי הכבלים ו-yes, ובחירה בין שליטה על הטלוויזיה ועל הממיר. המסך השלישי מכיל את כפתורי הפיקוד הצבעוניים, חיצי הדפדוף ופקדי הנגינה (Play, Stop הקלטה,והרצה קדימה ולאחור).

זאת, במקום לתת הדמיה פשוטה (ובעברית!) שמזכירה במראה ובתפקוד שלה את השלטים הקיימים – שהייתה יכולה להיות יותר ברורה ויותר קלה לתפעול.

מכוון ולא פוגע

הכוונה כאן הייתה טובה. על פניו, מסך הערוצים המועדפים היה אמור להיות המסך העיקרי לתפעול יומיומי, אבל הוא מסובך להגדרה. הוא מגיע עם ארבעה ערוצי ברירת מחדל: 2,10, הערוץ הראשון וספורט 5, ואפשר להוסיף להם עוד ארבעה.

אך כדי להגדיר ערוץ מועדף, צריך לבחור תוכנית מלוח המשדרים, לחזור למסך של השלטים, ואז לגרור את סמל הערוץ לתיבה הריקה. אפשרות אחרת היא להקיש את מספר הערוץ ואז להוסיף אותו.

כך או כך, ההגדרה מסורבלת מדי, ולא מעוררת חשק לעשות שימוש קבוע בשלט האייפוניסטי. באותה הצלחה, כבר אפשר פשוט להושיט יד לשלט הרגיל. מה שכן, פקדי הנגינה דווקא נוחים לתפעול.

גם עצמת האות ואיכות השידור של המשדר הזעיר לא מספקת. גם כשמקישים במסך הנומרי על מספרי ערוצים, הממיר מתבלבל או לא תמיד קולט את האות. נדרשו לא פעם חזרות על הקשות כדי שהממיר יגיב.