"החמרת הענישה לא תרתיע נהגים"

"גם אדם שעובר באדום, לא בהכרח יש לנהל את משפטו בהליך פלילי בדומה למשפט רצח או הריגה". כך אומר היום (ה') השופט משה גל, מנהל בתי המשפט, בוועידת ישראל לתחבורה. לדבריו, הליכים פליליים אינם מתאימים לעבירות תנועה שאינן מסכנות חיים, וזאת מאחר שהם עלולים להתארך יתר על המידה, ובכך למעשה נפגעת ההרתעה נגד נהגים עבריינים.

עוד הוסיף השופט גל כי "בעבירות תעבורה יש חשיבות רבה לענישה ואכיפה מיידית בסמוך לביצוע העבירה. המשפט הפלילי הוא מורכב, וניהול ההליך בו הוא סבוך. על כן המשפט הפלילי אינו בהכרח מתאים לשמש אכסניה לעבירות התעבורה. עבירות שאינן יוצרות סיכון תעבורתי, כמו נהיגה ללא רישיון נהיגה בר תוקף, יכולות להתברר במסגרת הליכים מנהליים הנתונים לפיקוח שיפוטי, אך לא במסגרת הליך פלילי".

לדבריו, הממשלה מקדמת בימים אלה רפורמה באכיפת דיני תעבורה, שמטרתה לייעל את ההליכים המשפטיים, ולהפחית את עיסוק בתי המשפט בעבירות שאינן מוגדרות "מסכנות חיים".

"בעבירות תעבורה יש חשיבות רבה לענישה ואכיפה מיידית" (צילום: שי וקנין) 

המיתוס של החמרת הענישה

חלק מדבריו של השופט גל, התייחסו לטענות שמעלים רבים בציבור, לפיהן בתי המשפט מגלים סלחנות כלפי עברייני תנועה. "קיים מיתוס כאילו החמרת הענישה על-ידי בתי המשפט בנושא מסוים, תמגר את הפשע", אומר גל. "מחקרים מראים שזה אינו כך. ענישה לבדה, אין ביכולתה לצמצם את הפשיעה. צריכה להיות שרשרת פעולות, לרבות אכיפה מוקדמת ואכיפה שלאחר מתן פסק הדין. אם לא תהא אכיפה, אזי ענישה חמורה ככל שתהא, לא תרתיע".

במקום לייעל - פוגעים בנאשמים

בשיחה עם ynet, מותח היום עו"ד שי גלעד, מומחה לדיני תעבורה, ביקורת על דברי השופט גל: "יש להביע צער על כי היעדר משאבים, עלול להביא להחלטות העלולות לפגוע בזכויות נאשמים. מרבית עבירות התעבורה לא שונות מעבירות פליליות אחרות, גם אם הן נחשבות לעבירות 'קלות'. לא יעלה על הדעת שאדם יידון על עבירה בפרוצדורות שונות אך ורק על פי תוצאות העבירה".

לדברי גלעד, "מעטות מאוד העבירות בתחום התעבורה שניתן לסווג ככאלה שאינן יוצרות סיכון תעבורתי. אפילו העבירה אותה נתן מנהל בתי המשפט כדוגמה - נהיגה ללא רישיון נהיגה בר תוקף - היא עבירה היכולה להוות סיכון, בעיקר כשמדובר בנהג שמעולם לא קיבל רישיון, או שרישיונו אינו מתאים לסוג הרכב בו נהג. גם עבירת אור האדום הוכרה בשנים האחרונות כעבירה שבנסיבות מסוימות עלולה להביא להרשעה בעבירת הריגה - שהעונש בצידה הוא 20 שנות מאסר".

לביקורת של גלעד מצטרף עו"ד אילון אורון, המתמחה גם הוא בדיני תעבורה. "יש להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים, ותוך נשיאת דגל היעילות לגרום לעיוותי דין", אומר אורון ל-ynet. "אני גם ער לכך שקיימת מגמה להטיל סנקציה על מי שבוחר להישפט בעבירת קנס, וזאת על מנת לרפות את ידיו ולמנוע את קיומו של הליך משפטי נוסף. לדעתי, זו מגמה מסוכנת שיש בה לפגוע בזכויות בסיסיות".

לדברי אורון, חלק מהעומס בבתי המשפט לתעבורה, נובע דווקא מליקויים בעבודת המשטרה והתביעה. "על-פי פסקי דין שניתנו לאחרונה, מתברר כי המשטרה אכפה את החוק באמצעות שלושה מכשירים שלא אושרו כדין, 'הינשוף' המשמש לאכיפת עבירת השכרות, ושני מכשירי אכיפת עבירות מהירות - ממל"ז ('אקדח הלייזר'), והמולטנובה (מצלמה נייחת). כתוצאה מליקויים אלה", מסכם אורון, "התרבו הליכים מיותרים".

אילון אורון הוא מומחה בדיני תעבורה