לערטל את הליידי

במשך 24 השעות שחלפו בין שתי הצפיות שלי, שישה מליון מאזרחי העולם פינו 8:44 דקות מזמנם להתבוננות נרעשת ב"אלחנדרו", הקליפ החדש של ליידי גאגא. ככל הנראה, הוא יזכה לשיא הצפיות של כל הזמנים אחרי "Bad Romance" של אותה גברת. רגע או שבוע לפני שזה קורה, כדאי לחשוף כמה מהטכניקות שהופכות את הקליפ הזה ליצירת אמנות תעשייתית מתוחכמת, ואת הגברת עצמה - לפרזנטורית חכמה של דימויים ויזואליים הפוכים מאלה המוכרים לכם.

זה מתחיל בהעדר כל קשר בין השיר - סוג של "יאללה, מוטי לך הביתה" שמעורבים בו אלחנדרו, פרננדו (קריצה לאבבא?) ורוברטו - לבין המקום, הזמן והעלילה של הקליפ. האוזניים שומעות צ'רדש מנוגן בכינור, העיניים מובלות לקבוצה של חיילים מנומנמים בקברט סטייל רפובליקת ויימאר, אבל החיילים לא משדרים כוחניות אלא דווקא פגיעות מינית בגרבי הרשת שלהם.

"אלחנדרו" של ליידי גאגא. אה כן, והשיר די בינוני

בהמשך, תוך המון מחוות לאקספרסיוניזם הגרמני וללייזה מינלי ב"קברט", הקליפ מתאמץ ומצליח לזעזע את העיניים והמוח כל עשר שניות בערך. כשהליידי מרכיבה משקפיים, הן לא נועדו לראייה. כשהיא מופיעה בלבוש נזירה, הוא עשוי מחומרי החטא עצמם ובצבע החטא: לייטקס אדום. את מחרוזת התפילה הנוצרית היא אוכלת, לפני או אחרי שתנסה לבצע אקט מיני בגבר שהוצג לנו קודם לכן כחובב גברים.

השד הנשי, המוכר לנו כאחד הסמלים הכי ברורים של טוב ושפע, הופך למנשא של מוות כי מהחזיה יוצאים לה קנים של תתי מקלע. קסדת השוטר הבריטי של אחד החיילים, סמל ברור לסדר הטוב ולשלווה האזרחית, מעוטרת בדוקרנים מאיימים. המדים בהשראה נאצית מגיעים יחד עם גרביונים בהשראת הזונות של מלחמת העולם השניה, והכל מהיר וקצבי הרבה יותר מן השיר, ולכן מתיישב במוח כעיסה דקדנטית גדולה שתובעת עוד צפיה, רק כדי לברר מה בדיוק ראינו. אז מה ראינו? בעצם, מתקפה ענקית, חכמה ומתוכננת היטב על הציפיות החזותיות הסבירות של אנשים שמאזינים לשיר בינוני.

העיקר שהם שרים

11 חברי כנסת מצאו השבוע זמן להקליט שיר ערש פטריוטי כמחווה ללוחמי השייטת. את המלים כתב משה קלוגהפט, והן סוג של הדהוד ל"נומה ישן נא בני הבכור/אל תירא, אביך גיבור" של מרים ילן שטקליס. יחד עם ההדהוד הזה, חוזרת השאלה הבלתי נמנעת: בהנחה שילדים מקשיבים למילים של שירי ערש, האם הם יכולים להירגע כשהשיר מאזכר פציעה ואולי אפילו מוות אפשרי של מי שאמור לשמור עליו?

שרים לחיילים, אבל זה לא ממש מרגיע (צילום: רותם מלנקי)

אבל יש עוד שאלות, אפרופו מופע הפטריוטים המזמרים. הורים יקרים, האם אתם מוכנים להשמיע לילדיכם שיר ערש מפיה של דמות ציבורית, שרק בשבוע שעבר ניסתה להוריד בכוח עמיתה לפרלמנט מדוכן הנואמים? כי הרי זה מה שעשתה ח"כ אנסטסיה מיכאלי, למי שלא זוכר. וחשוב מזה - הורים, פטריוטים ומחנכי הדור הבא: האם אתם מוכנים להאזין לשיר ערש מפיהם של מחוקקים שלא עשו דבר כדי למנוע את המלחמה הבאה?

סופר, אזרח, אקטיביסט

לגמרי לבד, עם שלט מאולתר אחד, ניצב השבוע סמי מיכאל בדוכן בו התבקש לחתום על ספריו במסגרת שבוע הספר, וניסה ללכוד את תשומת ליבם של הקוראים לגזענות המבישה בבית הספר לבנות בעמנואל.

זה לא היה נאום חוצב להבות בהפגנת המונים אלא מעשה אזרחי פשוט, חכם והגון מאין כמוהו, ותזכורת לכך שספרות טובה אינה יכולה לפעול בחלל ריק, ושסופר אינו יכול להיפרד מהמצפון שלו ולהפקיד אותו רק בין דפי ספר. "עאידה", הרומן האחרון של סמי מיכאל, הוא בין היתר קינה על ההקצנה הגזענית שמובילה לחורבנה של עיראק. השלט הבודד הוא תזכורת לכך שאיננו יכולים להתנחם בצרות של אחרים, כל עוד הגזענות מכה גם בנו.

פעם שלישית סלידה

"קשת" לא מאמינה בכללים שמגבילים את זכותה לשדר מה שבא לה. "קשת" החליטה השבוע להושיב את צופיה שלושה ערבים רצופים מול "כוכב נולד", למרות שהרגולציה ותנאי הזכיון אינם מאפשרים שידור של שלוש תוכניות ריאליטי בשבוע

לזכיין שאינו משדר שבוע שלם. "קשת" תיקנס בצמצום מספר הדקות המיועד לפרסומות - אבל תישאר חשופה בערוותה ובדלות החומר שהיא מציעה בעונה הזאת.

אחרי שעדי אשכנזי ומונית הכסף גם יחד לא סיפקו את שיאי הרייטינג הנדרשים וגורשו מהמסך באותה ברוטליות בה קודמו לפני שעלו, נחשפה יצרנית התכנים הטלוויזיוניים בעיקר בהעדר תכנים, בחוסר מוחלט של תוכניות מגירה ובתירוצים מטופשים למדי: זה בגלל המונדיאל, אמרו פרנסי "קשת", כאילו המונדיאל היה אסון טבע פתאומי שאי אפשר למקם מראש על לוח השידורים ולהתכונן לבואו. האם לא מגיע לצופים מאותגרי-מונדיאל משהו אחר, פחות צפוי ופחות לעוס מעוד שעתיים בחברת צביקה הדר והמועמדים המרוגשים?

כבוד השר, עם כל הכבוד

בעקבות הקריאה לפטר את אסי עזר מהנחיית "האח הגדול", קריאה שיצאה על נייר מכתבים רשמי מלשכת שר הפנים אל מנכ"ל קשת אחרי שעזר צייץ בטויטר שיש לנו שר פנים אווילי ומביש, הנה כמה עדכונים קצרים לטובת הגולש אלי ישי:

1. ישראל היא מדינה בה מותר, בינתיים, לקרוא לשר "אוויל" מבלי להיענש.

2. ישראל היא מדינה שבה מותר, בינתיים, למגישי תוכניות בידור להחזיק בדעות שונות מזו של כבוד השר ואפילו להפיצן ברבים מבלי להיחשד בבגידה.

3. מי שאומר שהומואים ולסביות הם אנשים חולים, קורא להפציץ אלפי בתים בעזה ולגרש ילדי עובדים זרים בגלל שהם נושאים מחלות, ייתכן שזכה בכינוי "אוויל" ביושר.