שתף קטע נבחר

 

מי רוצה כדור לפני השינה?

יש לברך על הניסיון של ערוץ 1 לאוורר את לוח השידורים עם הלייט נייט "נבחרת החלומות", שילווה את המונדיאל. אבל דומיננטיות היתר של צופית גרנט והקצב האיטי מסמנים על עוד הזדמנות מפוספסת

ערוץ 1 הוא כמו הילד הקטן, שמביא הביתה ציור של ספינה, שנראית כמו ספירת הדם האחרונה של חולה אנמיה. הדילמה פשוטה: אי אפשר לשפוט אותו בכלים אובייקטיבים. כשהוא מתחיל לצעוד בכיוון הנכון, צריך לעודד אותו כדי שימשיך ללכת. מצד שני ערוץ 1 כבר לא צעיר. הוא הביריון המגודל של שוק התקשורת, שיושב על 800 מיליון שקל מכספי האזרח ועדיין לא מצליח לעשות מהם טלוויזיה.  


נבחרות דרום אפריקה ומכסיקו. המונדיאל כבר פה (צילום: AP)

 

אחת לכמה זמן, ערוץ 1 מנכס אירוע טלוויזיוני שמושך אליו צופים, ופותח לו חלון הזדמנויות שמאפשר לו להוכיח לצופים שבעצם יש לו מה להציע. מהבחינה הזאת "נבחרת החלומות" היא רעיון מצוין - פאנל לילי קליל בשידור חי שיפתה את צופי המונדיאל להישאר עימנו. אנשים ראויים, חדים ואינטיליגנטים כמו גיל קופטש, יורם ארבל, שיושבים באולפן שלא מכאיב בעין ומדברים על היום שהיה בכדורגל. על הרעיון האמיץ הזה מגיעים לערוץ הראשון שנתלה את הציור שלו על המקרר. הבעיה מתחילה בשלב הביצוע.

 

צופית, אין סופית

בהתאם למוטיב החדשני שהם מנסים ליישם, בחרו בערוץ הראשון שני פרחחי טלוויזיה שהיו בשיאם הבידורי בניינטיז. צופית גרנט עשתה אמבטיית ספגטי וטל ברמן הראה את התחת. הבעיה היא שברמן התבגר והתמתן, בעוד שגרנט לא. כרגע ברמן הוא על תקן המבוגר האחראי, וגרנט היא הילדה הפסיכוטית עם קֶשֵב קצר יותר מהמרחק ביננו לבין מלחמה עם איראן. כשהמצלמה האדומה נדלקת, זה הסימן בשביל גרנט להתחיל את המופע, ובמופע הזה אין מקום ליותר מדיווה אחת.


גרנט. מחפשת צומי (צילום: ענת מוסברג)

 

מהרגע הראשון היא מתלוננת ש"מרעישים לה באוזנייה", אחר כך היא מתחילה עם שדרנית הקווים דניאלה סמרי ומתעקשת שוב ושוב להתייחס אליה כאובייקט מיני, היא מזמינה אנשים לשלוח לה סמס באמצע השידור, יורדת על הברכיים מול יורם ארבל.

 

אין ספק שבגרנט יש משהו נועז ולא ממוסגר, שדווקא יכול לעשות טוב לתוכנית פאנל לילית, אבל הרעב שלה לתשומת לב הופך בשלב מסוים מהמרענן הרשמי של המונדיאל למטרד. זה יכול להיפתר, אם ברמן יצליח להחזיר אליו חלק מנפח ההגשה, בלי להיות זה שקוטע את גרנט, כי צריך לעבור לחידת המונדיאל. אל תשאלו אותי איך, אילוף הסוררת הוא משימה למקצוענים.

 

מחכים לשריקת הסיום

בערוץ 1 אין פרסומות, רק פרומואים ותשדירי שירות, ותוכנית של מעל לשעה מאבדת את הקצב שלה והופכת לתוכנית בוקר מְעֵדות העצלתיים. גם האייטמים שממש לקוחים מליין אפ של תוכנית בוקר לא ממש עוזרים. חליק, בחורה שתשב ותספר לנו מה קורה באינטרנט? היש יותר באג אלפיים מזה? פסיכולוג שיספר לנו על בעיות החרדה של מֶסי במשך רבע שעה? אייטם שאולי מעניין בפני עצמו, אבל כתוב עליו בגדול "אודטה"? ואף מילה על פותנה (?) שדיברה על חומוס (??).


ארבל. תוסף פעיל לפאנל (צילום: עופר עמרם)

 

הרגעים בהם התוכנית נכנסה לטמפו הנכון, היו הרגעים בהם פאנליסטים טובים כמו ארבל וקופטש (ולרגעים אפילו שי גולדן) עלו על האוטוסטרדה.

כבר הבאתם אנשים, שמעניין לשמוע אותם מדברים שיחת סלון, תנו להם לנצח. ובטח אל תדחפו לנו שלוש פעמים בחצי שעה את חידת המונדיאל שלכם, שהיא בכלל חידת הפרומו שלכם, ועוד תעלו לשידור את הפותר (אשכרה אתם רוצים לברר איך הוא ידע שינון מגל יתחבק עם מרב מילר? אתם אמיתיים?).

 

זאת התוכנית הראשונה, אז כמובן שמגיע לערוץ 1 כמה ימים של חסד, אבל אסור לשכוח, המונדיאל הוא כולה חודש אחד, וחובת ההוכחה עליהם. אם זה יצליח, אולי אפילו יוכלו לשבץ לייט-נייט קבוע בלוח השידורים של הערוץ, גם אחרי שהכדורגל יגמר. מי יתן ואת הציור הבא שלו, נמסגר ונתלה בסלון.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גרנט וברמן. דרוש איזון
צילום: קובי וולף
לאתר ההטבות
מומלצים