האוצר יוצא למאבק במחירי הדיור

חבילת הפתרונות לטיפול במחסור בבתים ובדירות שיציג האוצר במסגרת הצעת חוק התקציב הבא עוסקת גם בעידוד "התחדשות עירונית" על ידי פינוי־בינוי. במסגרת זו ידרוש האוצר לפעול לצמצום אפשרות סירוב דיירים "מטעמים בלתי סבירים לקידום פרויקטי התחדשות עירונית", לשון האוצר. זאת, במסגרת תיקון הרוב הנדרש לאישור פינוי־בינוי מקרב הדיירים מרמה של 80% מדיירי הבניין לכ־50%, ובתנאי ש־66% מדיירי המתחם גרים בו בפועל. בבניין בודד יעמוד הרוב הדרוש על 66%.

כמו כן, המפקח על הבתים המשותפים יוכל לחייב מסרבים סירוב בלתי סביר, על פי מה שיוגדר בחוק, לחתום על פינוי־בינוי באותם תנאים שרוב הדיירים הסכימו להם.

בצד ה"גזר" בתחום הפינוי־בינוי, מציע האוצר לתת הנחות בארנונה לדיירים בפרויקטים של פינוי־בינוי. על פי הצעה זו, הרשות המקומית תוכל לתת הנחה בארנונה לדיירים שעברו במסגרת פינוי־בינוי לדירה חדשה. עם זאת האוצר לא מציע לחייב עיריות לתת הנחה כזו. האוצר מציע שההנחה, אם תינתן, תהיה על השטח שנוסף לדירה החדשה לעומת שטח הדירה הישנה של אותו דייר במתחם המקורי. ההנחה, על פי הצעת החוק הצפויה, תהיה לתקופה של 4 שנים בהיקף מקסימלי של 100% בשנה הראשונה, 75% בשנייה, 50% בשלישית ו־25% בשנה הרביעית.

הפריפריה תחוזק בבניית בתים פרטיים

במסגרת חוק התקציב תוצג תוכנית לקידום ייזום בנייה לדיור איכותי בפריפריה. המשרדים הרלבנטיים (המשפטים, והשיכון) ינחו במסגרת זו את מוסדות התכנון למתן עדיפות לפריפריה לאישור תוכניות מפורטות לדיור איכותי (תכנון הכולל שטחים פתוחים ציבוריים ומגרשים מורחבים או בנייה צמודת קרקע שאינה עולה על 2 יחידות דיור לדונם), בשיעור של 75% מכלל יחידות דיור שיאושרו באזורים אלה - כ־15 אלף בתים פרטיים. מטרתו של התכנון האיכותי היא עידוד ההתיישבות בפריפריה וחיזוק אזור זה.

לכך מצטרפת תוכנית שמקדם האוצר לעידוד ייזום פרויקטים בשטחי מינהל מקרקעי ישראל על ידי הרשויות המקומיות והמגזר הפרטי. בעניין זה יוקם צוות שירכז אגף התקציבים באוצר, הכולל את מנכ"ל משרד השיכון, מנכ"ל משרד התחבורה ומנהל רשות מקרקעי ישראל, שיגבש בתוך 60 יום רשימת חסמים המונעים קידום פרויקטים של תשתיות ושיכון, אותם יציגו לצוות השרים.

קרקע חקלאית תוסב לבנייה (צילום: זיו ריינשטיין) 

זכויות בנייה נוספות למשתתפי תמ"א 38

האוצר יפעל לשינוי של תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, תמ"א 38. במסגרת זו מוצע לקדם הגדלת זכויות הבנייה והרחבת התחולה של תמ"א 38 גם למיגון בתי המגורים ולא רק לחיזוקם.

בעניין תמ"א 38 יכלול החוק הצעה שלפיה יופחת הרוב הנדרש לביצוע מיגון מרעידות אדמה מ־66% ל־50% מבעלי הדירות במתחם. עוד יוצע להגדיל את זכויות הבנייה ל־1.5 דירות במרכז ו־2.5 בשאר האזורים, לעומת דירה אחת במרכז ו־2 דירות בשאר האזורים כיום.

שטחים חקלאיים שאינם בשימוש יוסבו למגורים

האוצר יקדם מתן כלים לפינוי מחזיקים בקרקע המיועדת לבנייה. בתחום זה צפויה הממשלה לשנות את חוק סילוק פולשים, כך שניתן יהיה לעשות כן ללא צורך בצו של בית משפט.

נוסף על כך מצטרף האוצר למשרד השיכון בדרישה מחקלאים להשיב למדינה קרקעות שאינן משמשות לחקלאות. כיום, באוצר אומרים כי מכיוון שחלק ניכר מהמתגוררים ביישובים חקלאיים אינם עוסקים בחקלאות, מדיניות הפיצויים הנוכחית בתחום הקרקע החקלאית מקשה את היכולת לפנות קרקעות כאלה ומהווה חסם למימוש תוכניות פיתוח.

מנתונים שהציג לאחרונה שר השיכון אריאל אטיאס, במרכז הארץ ישנם כ־12 אלף יחידות דיור בתוכניות מאושרות על קרקע חקלאית ששינתה את ייעודה, אשר אינן משווקות בעקבות עיכובים וחסמים בהליכי פדיון הזכויות. בהצעת החוק תיכלל החלטה להקים צוות שיבחן את המדיניות בנושא.

70 אלף דירות בשנה

בראש התוכניות שייכללו בהצעת החוק הצפויה תעמוד דרישה של הממשלה להגדרתם מראש של יעדים כמותיים בתחום אישור תוכניות הבניה למגורים, כדי לעמוד בביקושים לדיור. על פי הממשלה, כיום מאושרות מדי שנה תוכניות לכ־45 אלף יחידות דיור בישראל. ההצעה היא להנחות את מוסדות התכנון לאשר תוכניות למגורים בהיקף שלא יפחת מ־70 אלף יחידות דיור בשנים 2011–2012.

במסגרת זו צפויה לכלול הצעת חוק התקציב הסכמה בין־משרדית בעניין החלוקה של אישורי הבנייה על פי המחוזות השונים, כאשר מחוז מרכז יידרש לאשר 25 אלף יחידות דיור, והמחוזות צפון, ירושלים והדרום יקבלו 10,000 יחידות דיור. מחוז תל אביב ומחוז חיפה יקבלו הוראה לאשר 6,000 יחידות דיור, כל אחד.

שאלת העובדים הזרים

הניסיון של שר האוצר שטייניץ להפחית את מחירי הדירות עלול להיבלם דווקא בשל מעשיו שלו. "המטרה היא שנגיע לאפס עובדים זרים בבנייה", אמר יובל שטייניץ בראיון ל"ידיעות אחרונות" בסוף השבוע. משמעות הדברים היא השמתם של ישראלים במקום אותם עובדים זרים שיישלחו בחזרה למדינותיהם, דבר שיביא בהכרח לייקור עלויות הבנייה ומשם לייקור הדירות. אם ייעלם הפועל הסיני, הדירות שלנו יעלו יותר כי יבנו פה פחות דירות בכל שנה.

בפועל נשען ענף הבנייה הישראלי על 6,000 עובדים זרים שיוצרים בו פקק ענק. אותם סינים, רומנים ואפריקאים הם היחידים בישראל שמוכנים לעבוד במה שמוכנה בענף "עבודות רטובות", בהן הקמת השלד, טיח ותפסנות. בעבר הלא כל כך רחוק עבדו בענף 80 אלף זרים. מדובר בענף היחיד שהפחית את העסקת העובדים הזרים בו לאורך השנים האחרונות.

ענף הבנייה היה מבוסס מאז מלחמת ששת הימים על עבודה שאיננה ישראלית ברובה. בעבר היו אלה הפלסטינים שבנו פה ולנוכח הקושי לתכנן את הבניה בשל ריבוי הסגרים על יהודה, שומרון ועזה הלך מספר וקטן בהובלת הקבלנים הגדולים שהחלו לייבא עובדים ממקומות אחרים.

הקבלנים דורשים אישורי עבודה ל־12 אלף עובדים זרים כדי לעמוד בצרכים הנוכחיים. בעניין זה אמר אתמול נשיא התאחדות הקבלנים ניסים בובליל: "נאמר שישחררו לבנייה מיידית קרקע ל־100 אלף יח"ד, לא ברור מי יבנה אותן בעת שמשרד האוצר פועל לצמצום העובדים הזרים החוקיים בענף הבנייה".