הילדים נושלו: מכתב ההתאבדות הוכר כצוואה
שנה לאחר ששמה קץ לחייה, הורה בית המשפט לקיים שורת בקשות שפירטה אשה במכתב שהותירה אחריה. בניה דרשו לזכות ברכושה למרות דרישותיה, וחרף הביקורת שכתבה עליהם: "קשה כשאין תמיכה מהילדים שילדת"
מכתב ההתאבדות כמוהו כצוואה. בצעד לא שגרתי, הכיר בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב במכתב התאבדות כצוואה לכל דבר ועניין, והורה לקיים את ההוראות שפירטה בו אשה ששמה קץ לחייה לפני יותר משנה באשר לאופן חלוקת רכושה, אותו ביקשה להעניק לחברותיה – למורת רוחם של ילדיה של המנוחה, שהתנגדו למהלך.
האשה, שסבלה ממחלה קשה, שלחה יד בנפשה במאי אשתקד לאחר תקופה ארוכה של סבל. "אני מצטערת אבל איני יכולה לסבול יותר את הכאבים. סליחה מכל מי שפגעתי בו אי פעם", רשמה בכתב ידה. "אבקש לא להתאבל עלי ולא לשבת שבעה. לא להודיע לילדיי, לאחי או לאחותי, שבכל מקרה לא מתעניינים בי או במה שקורה איתי - למרות שעזרתי לאחותי. כשאחי היה בבית החולים ביקרתי אותו, אך לבסוף אין התעניינות מצדו".
בהמשך מכתבה, תיארה האשה את אכזבתה הרבה לנוכח יחסם של ילדיה אליה בתקופת מחלתה, והבהירה באופן חד וברור את דרישתה למלא אחר הוראותיה ולהעביר לרשות ידידותיה את הבעלות על מחצית הדירה שהייתה בבעלותה וכן את סכום הכסף שבו תימכר מכוניתה.
"חג הפסח האחרון שבר אותי לגמרי"
"לסבול שלוש שנים זה קשה ביותר, כאשר אין תמיכה מהילדים שילדת אותם, טיפלת בהם - וכאשר הם היו חסרי ישע, זאת אומרת קטינים, עד שבגרו. חג הפסח האחרון שבר אותי לגמרי, ואני מקווה שלא גרמתי סבל לאף אחד ובלבול מוח מיותר. אין לי יותר טעם לחיות כי הכאבים קשים מנשוא. אין טעם בחיים אם סובלים כל כך. אני מבקשת סליחה, אך נא לקיים את כל מה שהוריתי. אנא, מי שקורא כתב יד זה, אני מבקשת לבצע אותו".
אותן חברות העבירו את מכתב ההתאבדות לידי הרשם לענייני ירושה ודרשו להוציא לפועל את הנחיות המנוחה, בעוד שילדיה התנגדו לכך בטענה כי אין מדובר בצוואה בשל העובדה כי המסמך אינו עונה על הדרישות הטכניות שנקבעו בחוק.
תחילה העלו האחרונים את הטענה כי אין כל וודאות לכך שבעת שכתבה את המכתב, הייתה אמם כשירה לרשום צוואה בשל מצבה הנפשי הקשה.
"כל מי שמעיין במכתב, ולו במבט חטוף, רואה כי הוא כתוב באופן שאינו מסודר ובלתי רציף - אך אין הדבר מהווה פגם כלשהו בצוואה. המכתב מתייחס במפורש לכך שכותבו צופה פני מוות", קבע השופט נפתלי שילה בהחלטתו. "אותם ניסוחים מלמדים בעליל כי כוונת המצווה הייתה לתת הוראות מה יעשה לאחר פטירתה. אף אם נפלו פגמים טכניים בצוואה, דברי המנוחה ברורים ביותר ויש לקיימם. העובדה כי המנוחה לא התייחסה לכל רכושה אלא לרכושה העיקרי - דירתה, רכבה וכספת, אינה גורעת כהוא זה מתוקף הצוואה". נוסף על כך, הטיל השופט על ילדיה של מחברת המכתב לשלם הוצאות משפט בסכום של 10,000 שקלים.