200 קמ"ש בראש: מהו התקף חרדה ואיך לטפל בו
חנוך דאום לא ישכח את אותו SMS שקרא לו למילואים וגרם לו לדופק מואץ ולתחושת "סוף העולם": מה קורה בזמן התקף חרדה, ואיך יוצאים מזה? דאום והפסיכולוג הקליני אריאל הרטמן מדברים על התופעה, מהסימנים עד לטיפול. "בשביל הנפש" - פרק חמישי ואחרון
לילה אחד, ב-1 לפנות בוקר, בעודו יושב על הספה בסלון ביתו, קיבל חנוך דאום SMS שהוא צריך להתייצב למילואים מהם חשש: רגליו הפכו לכבדות, הוא התקשה לנשום, הדופק שלו זינק - והוא חש ש"משהו רע מאוד קורה". במלים אחרות, דאום חטף התקף חרדה. מהו בעצם התקף כזה, ואיך ניתן לטפל בו באופן עצמאי?
סדרה מצולמת של העיתונאי חנוך דאום והפסיכולוג הקליני אריאל הרטמן, שנוצרה בעקבות הספר החדש של השניים "בשביל הנפש", מטפלת במגוון נושאים בתחום הנפש, ועונה בין השאר גם על שאלות אלו. בפרקים הקודמים בחנו הפרעת אישיות גבולית, הפרעה טורדנית כפייתית, התקפים פסיכוטיים וכן את רזיה של אישיות סכיזואידית. בסרטון שלפניכם, מדברים השניים על אנשים הסובלים מהתקפי חרדה.
בימוי והפקה: אילן שושן, עריכה: דניאל קיסרי, עיצוב אפטר: אסף בן ששון
פספסתם את הפרקים הקודמים בסדרה?
- פרק 1: סערה רגשית קשה: מהי הפרעת אישיות גבולית?
- פרק 2: טורדנית-כפייתית: הפרעת OCD ואיך מטפלים בה
- פרק 3: מה חש אדם בהתקף פסיכוטי?
- פרק 4: מתנתקים מבני אדם: מהי אישיות סכיזואידית?
כמו חיה פצועה
במושג "הפרעות חרדה" כלולים מספר מצבים נפשיים, מסביר הרטמן, ביניהם תסמונת תעוקה פוסט טראומטית והפרעה אובססיבית קומפולסיבית. נתמקד כאן במצב חרדתי מוכלל, שלפעמים מלווה בהתקפי חרדה. התקפי חרדה הם קצרים ואלימים באופיים: תפקודים גופניים יוצאים משליטה, הדופק מרקיע שחקים, האדם חווה תחושות טשטוש וערפול, ובמקביל - המחשבות מתערפלות, הן לא מסודרות או סיבתיות והאדם מאבד את יכולת ההרגעה העצמית. שתי המחשבות השכיחות ביותר שרצות הן: "אני הולך למות" ו"אני הולך להשתגע".
לא אחת, בזמן התקף חרדה, האדם חש סימפטומים המוכרים בהתקף לב. כך, רבים מהסובלים מהתקף חרדה מגיעים לרופא משפחה או לחדר מיון.
איך מטפלים בהתקף חרדה? מטופלים המעוניינים בהקלה מיידית מקבלים מידע לגבי טיפול קוגניטיבי התנהגותי, וכן לגבי אפשרות להיעזר בטיפול תרופתי. בנוסף, טיפול דינמי במצבי חרדה כולל, לרוב, גם אלמנטים קוגניטיביים. רבים מהמגיעים לטיפול בעקבות התקף חרדה חוששים מאוד מאפשרות של התקף נוסף. "אפשר להבין זאת", אומר הרטמן, "התקף החרדה יוצר תחושות גופניות איומות. האדם חש כמו חיה פצועה, המצויה על סף קריסה והאפשרות של התקף נוסף נראית לו כבלתי אפשרית".
בטיפול, אומר הרטמן, עם שוך המשבר הראשוני, מגלים יחד המטופל והמטפל שיש בהתקף ובחרדה מהתקף נוסף, הזדמנות לבחון משהו עמוק ודרמטי בעולמו הפנימי של האדם: "לדעתי, פעמים רבות, התקף כזה מסמל את החרדה העמוקה של כולנו מפני התבלות והתפרקות", אומר הרטמן, "אנו עושים מאמצים כבירים להסתיר את חסרונותינו. לבוש יפה, שפה גבוהה, דיאודורנטים ובשמים הם דוגמאות חלקיות מאד של העניין. אולם בסופו של דבר, הרכבת של חיינו צועדת לכיוון אחד בלבד. הידיעה שאנו הולכים ומתבלים, הולכים ומתקמטים במהלך חיינו, כמעט בלתי נתפסת. הכאב הנפשי הכרוך בהבנה זו הוא עצום. ואז, ברגע אחד קשה ודרמטי החומות וההגנות מתפרקות באחת. וזו אחת המשמעויות של התקפי חרדה. חוויות השליטה נמוגה ואנחנו חשופים מאוד".
פעמים רבות, מסביר הרטמן, עיבוד החוויה של הניסיון להימלט מציפורני חוסר השליטה תפחית את כמות התקפי החרדה. ואולי חשוב מכך, האדם יפסיק לרדוף אחרי הדבר אותו לא ישיג לעולם: שליטה מלאה על חייו. או אז, תתפנה אנרגיה נפשית לדברים חשובים כמו אהבה, יצירה ושקט פנימי. וכך, גם בפרק הזה, נשתמש בהקבלת פינוקיו שלנו: רגע לפני שהוא הופך לילד אמיתי, פינוקיו מוצא עצמו מחפש את אביו במעי דג גדול. במובן הזה, הוא מתקשר ליצירות נהדרות ועמוקות אחרות (דוגמת הנביא יונה ו"הזקן והים" של המינגווי), כשבדרך להגשמה עצמית, עובר הגיבור במעיו של דג. אז מהו הדג הזה, שגיבורינו עובר בו, לפני שהוא הופך בו לאמיתי? אולי זה המסע אותו התחלנו לתאר כאן: מסע אמיתי שנוגע בחרדות הגדולות של חיינו: לאן אנחנו הולכים? האם אנחנו הולכים? איך זה שנמות פתאום? איכשהו, באופן פרדוקסלי ומפתיע בכל פעם מחדש, רק מגע חזק ואמיתי עם שאלות הקשורות למוות וחידלון מייצר פעימה של חיים.