האם מתקן קליטת הגז יעמוד בצונאמי?
אילו חומרים מסוכנים מטופלים בו, וכמה רחוק הוא צריך להיות מבתי התושבים? השאלות החשובות הללו לא קיבלו מענה בתסקיר הסביבתי שהוכן לאחרונה. חוות דעת של המשרד להגנת הסביבה, שנחשפת כאן לראשונה: "אי אפשר לקבל החלטה על סמך התסקיר הזה"
מדינת ישראל נערכת לנצל את הגז הטבעי מהקידוחים הימיים תמר ודלית - ובעתיד גם מהאתר החדש לוויתן - ולשם כך היא צריכה מתקן לקליטה והפצה של הגז. אך מהם הסיכונים הנובעים מהחומרים המסוכנים שיטופלו במתקן? ומה הסיכויים שרעידת אדמה או צונאמי יפגע בצנרת?
שאלות חשובות אלה, ושאלות רבות נוספות, אמורות היו להיבחן לעומק במסגרת התסקיר הסביבתי שהוכן לאחרונה עבור המועצה הארצית לתכנון ובנייה. אך חוות דעת רשמית של המשרד להגנת הסביבה מצאה ליקויים חמורים בבדיקת הסוגיות החשובות הללו.
"ליקויים חמורים" היא כנראה לשון המעטה; חוות הדעת, שנחשפת כאן לראשונה, מצאה כי שורת הליקויים שומטת למעשה את הקרקע תחת מסקנות התסקיר - שהמליצו להקים את המתקן באתר הקרוי "דור דרום" שבשטח המועצה האזורית חוף הכרמל.
הדיון במועצה הארצית לתכנון על התסקיר נדחה בינתיים - אך לאור חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה נראה שהשאלה היכן האתר המתאים ביותר להקמת מתקן קליטת הגז נותרה ללא מענה אמיתי. "התסקיר חסר במספר נושאים מהותיים, שללא השלמתם לא ניתן בשלב זה לקבל החלטה מושכלת, ולבחור בחלופה המועדפת",נכתב בסיכום חוות הדעת.
כמה רחוק מהבתים? לא ברור
בתסקיר נבחנו, בין היתר, שאלות באשר לחומרים מסוכנים ומרחקי הבטיחות הנדרשים ממתקן הטיפול. שאלות אלה מטרידה מאוד את תושבי המועצה האזורית חוף הכרמל - השכנים העתידיים של המתקן. על פי נתוני המועצה, המרחק בין מתקן הטיפול בגז לבתי תושבים הוא כ-800 מטר בלבד.
בחוות הדעת של המשרד על התסקיר נכתב כי תערובת הגז הטבעי שמגיעה ליבשה עשויה להכיל חומרים רבים - בהם מימן סולפיד, פחמן דו-חמצני ותרכובות דליקות שונות בכמויות גדולות. בהיעדר התייחסות להרכב החומרים ולכמויות, כותבים אנשי המקצוע, לא ניתן לקבוע מהם מרחקי הבטיחות הנדרשים ומהם הסיכונים השונים הנובעים מהקמת המתקן.
סוגיה נוספת שלא קיבלה מענה בתסקיר היא שאלת הסיכונים הנובעים מרעידות אדמה או צונאמי שיפגעו במתקן ובתשתיות הנלוות לו. שאלות אלה, הנחשבות לשאלות בטיחות מרכזיות בעריכת תסקיר סביבתי מסוג זה, נבחנו - כך מתברר - רק בנוגע לתחנת הטיפול של הגז, אך לא בנוגע לתשתיות ולצנרת הנלווים.
"חשיבות העניין בכך שפוטנציאל הסיכון להתנזלות ולצונאמי במישור החוף בישראל גדל בדרך כלל עם הקרבה לחוף... נושא זה עשוי להיות בעל השפעה בבחירת החלופות, על כן יש להשלימו טרם החלטה על חלופה מועדפת", כותבים אנשי המקצוע של המשרד. בפרק זה בחוות הדעת הם הסתיירו בד"ר עמוס סולומון מהמכון הגיאולוגי, החוקר את נושא הצונאמי והשלכותיו על ישראל.
ליקויים נוספים אותם מצאו אנשי המשרד נוגעים גם להיבטים של הצבת קו מתח בסמוך למתקן הטיפול בגז, וגם להיבטים נופיים וסביבתיים - שלטענתם לא נבדקו בתסקיר. בין השאר מציינים אנשי המשרד להגנת הסביבה כי אין התייחסות לגובה המתקן, לנפח שלו או להשפעה החזותית שלו על האזור שבו יוקם. כמו כן אין כל התייחסות להשפעה של הצינור ותהליך הטיפול בגז על הסביבה הימית.
אז איפה יוקם המתקן? אולי בים
היזמים שמעוניינים להקים את מתקן קליטת הגז הם החברות המפעילות את הקידוחים "נובל אנרג'י" האמריקנית ודלק של איש העסקים יצחק תשובה. הן הזמינו את התסקיר הסביבתי מהחברות ברן ואפיק. הנוהג הזה - בו היזם מממן את עריכת התסקיר - מקובל בארץ ובעולם, והתסקיר מתבצע על פי הנחיות מקצועיות של המשרד להגנת הסביבה.
אלא שכעת קובע המשרד להגנת הסביבה שהתסקיר לוקה בחסר ויש לתקנו. יתרה מזאת: לפני שבועיים, יום לפני שהמועצה הארצית עמדה לדון בתסקיר, המליצה ועדת מומחים לדחות את הדיון, ולכלול בתסקיר חלופה נוספת להקמת המתקן - אסדה בים. אפשרות זו עלתה בעבר על הפרק אולם לא נבחנה בין חמש החלופות הרשמיות. התושבים, וגם החברה להגנת הטבע, טענו שיש לבחון גם את החלופה הזו גם אם הקמת האסדה תעכב את הפרויקט ולייקר אותו.
