"להלכה אין עמדה בעניין שליט"
במאמר שפורסם ב"תחומין" - שנתון לענייני תורה, חברה ומדינה - טוען הרב ישראל רוזן כי הקביעה "אין פודין שבויים יותר מכדי דמיהן" אינה רלוונטית למציאות הביטחונית בישראל
מלחמת לבנון השנייה, בחירות, אולימפיאדה, מיתון עולמי, עופרת יצוקה, מייקל ג'קסון, מונדיאל, משט לעזה. בארבע השנים האחרונות התחלפו כותרות החדשות אלו באלו, אך כותרת אחת נותרה רלוונטית והיא חוזרת ועולה שוב ושוב - סוגיית שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט. מוחזק בידי חמאס, שליט מהווה חדשות מתמשכות כבר ארבע שנים, ובעוד שבועיים ייצאו בני משפחתו למסע בן 12 ימים מביתם שבמצפה הילה אל ירושלים.
לצד הדיון הפוליטי, חטיפת שליט והדרישה לשחרור מחבלים עם דם על הידיים הולידה דיון הלכתי. הרב ישראל רוזן,
"תחומין" שמציין היום (א') בכנס בבר אילן את הוצאת הכרך ה-30, הוא שנתון לענייני תורה, חברה ומדינה, וכותבים בו רבנים, פוסקים, חוקרים ומדענים. בין המאמרים העוסקים ב"צבא וביטחון" בכרך החדש נמצא מאמרו של רוזן העוסק ב"שחרור שבויים במחיר מופקע, שאיננו מחיר כספי".
הדיון ההלכתי הנפוץ סביב שחרור שליט נשען רבות על הסוגיה במסכת גיטין, שבה נכתב כי "אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן, מפני תיקון עולם".
הנטייה היא לראות בסוגיה זו הנחיה של חז"ל כיצד יש לנהוג במקרה של משא ומתן עם אויב, כשהמסר ההלכתי הוא שהחשש שמא פדיון תמורת סכום גבוה יביא לסחטנות עתידית גובר על הצורך בשחרור עצמו. אלא שבמאמרו טוען הרב רוזן ששחרורו של שליט כלל אינו קשור לדיון הלכתי זה, ושההחלטה מה ראוי לשלם תמורתו היא החלטה מדינית בלבד.
"הסוגיה התלמודית הזו אינה רלוונטית לגבי המקרה של גלעד שליט", הוא מבהיר. "הסוגיה הזו עוסקת רק בשאלה של החיוב הכספי על קופת הציבור, ולכן היא משובצת בקובץ שעוסק בהלכות צדקה. פדיון שבויים נחשב לצדקה גדולה, והרמב"ם פוסק שאפילו כספים שנגבו לצורך בניית בית כנסת מותר להסב אותם לצורך פדיון שבויים, אולם ההלכה הגבילה את המאמץ הכספי שנעשה לטובת העניין וקבעה שהציבור לא צריך להשקיע מאמץ אינסופי, כי אחרת הקופה הציבורית עלולה להידלדל. לצד זה מחייבת ההלכה את בני משפחתו של השבוי לעשות כל שבידם, ואם יש להם נכסים - יורדים לנכסיהם. החשש שעולה כאן לגבי סחטנות עתידית הוא נכון, ואיתו גם ההגבלה שאין לשלם כל מחיר, אבל כל זה אינו תקף לגבי גלעד שליט"
האם המקרה של שליט לא נחשב כפדיון שבויים?
"לדעתי, המשנה הגמרא, וכל הראשונים והאחרונים שעסקו בסוגיה, נוגעים להלכות צדקה בלבד ולעדיפות של הקצאת משאבים ציבוריים. הדיון אינו על חובת הצלה והסתכנות. כל הדיון המוכר לנו עוסק בשאלה הכספית המוטלת מכלל הלכות צדקה על היחיד והציבור ולא יותר מזה, אני מעקר כל זיקה של הסוגיה התלמודית והשבויים המוזכרים בה לגבי דינם של חיילים שבויים, לפיכך שאלת שחרור של גלעד שליט נשארת פתוחה לשיקול דעתם של ראשי המדינה".
אז אם מדובר בסוגיה פתוחה, כיצד לדעתך יש לנהוג בה?
"לדעתי יש לעשות כל מאמץ אפשרי כדי לשחרר את גלעד שליט. אני מצטרף לדעה שהמדינה ערבה לכל חייליה. יש
הבדל בעיניי בין אזרח שנשבה לבין חייל. במקרה של אזרח אני סובר שהמחויבות של המדינה פחותה. במקרה של חייל אני חושב שצריך לעשות כל מאמץ.
"הדיון שעוסק בגביית כסף מהציבור למען שחרור שבוי אינו רלוונטי. הדיון הזה לוקח בחשבון שלצערנו המשאבים מוגבלים, אבל במקרה של חייל זה לא תקף לחלוטין. הגמרא עוסקת במקרים של פשע ולא בענייני מלחמה, ולכן שם הכללים שונים לחלוטין. גם אם כל המדינאים שלנו היו כפופים לחלוטין להלכה, עדיין שאלת שחרורו של חייל היתה נשארת פתוחה לשיקול דעתם".
לפנייה לכתב/ת 
