עדות ראשונית לקיומם של חייזרים על פני טיטאן

בשנת 2005 קם כריס מק'קיי, אסטרוביולוג במעבדות המחקר של נאס"א בקליפורניה, והציע כי יתכן שקיימים חיים על טיטאן, אחד משישים ירחיו של שבתאי.

במבט ראשון הדבר נראה בלתי אפשרי, מכיוון שהאטמוספרה בטיטאן מורכבת מ- 94% חנקן ו- 6% מתאן. בשפה פשוטה, אילו היינו משגרים אסטרונאוטים לטיטאן, הם היו נחשפים לסביבת מחיה המזכירה יותר מכל אגזוז של אוטובוס.

קשה לראות כיצד יכולים יצורים חיים לשרוד בטיטאן, ולו רק בשל העובדה שכל החיים המוכרים לנו כיום מבוססים על תאים מלאים במים.

החיידקים, התאים, הפטריות – כל אלו מורכבים למעשה ממעטפות שומניות דקיקות, כמו בועות סבון זעירות, שתוכנן מלא במים.

הדנ"א, הרנ"א, החלבונים וכל יתר המולקולות שבתאים, כולם מסתמכים על תכונותיהם של המים המאפשרות להם לפעול. ואולם בטיטאן, שם הטמפרטורה נאמדת ב-180 מעלות מתחת לאפס, כל המים קפואים. אין שום דרך בה יכולות צורות חיים מימיות, היחידות המוכרות לנו, להתקיים בטיטאן.

אם כך, אין סיכוי שחיים התפתחו על פני טיטאן. אך מק'קיי טען שקיימת אפשרות שחיידקים ותאים אינם מכילים מים, אלא מתאן. המתאן הוא הרכיב המרכזי בגז הטבעי בו אנו משתמשים כדי להכין חביתות ומלוואחים על הכיריים.

בטמפרטורות הנמוכות שבטיטאן, הגז משנה צורה והופך למתאן נוזלי, ולכן אם יש שם חיים הם עשויים להתבסס על מתאן ולא על מים. הבעיה היא שזו השערה היפותטית למדי, ואין אף דוגמא לאפשרות כזאת על פני כדור הארץ.

חיים חדשים

צורות החיים שמתאר מק'קיי רחוקות מכל מה שמוכר לנו כיום. לא ברור, למשל, אם יהיו לצורות חיים כאלו דנ"א, חלבונים, חומצות שומן או אנזימים. ואם לא, כיצד הן פועלות?

למרות שכל ביולוג ראוי לשמו היה מוכן להקריב כליה וטחול כדי לחקור צורת חיים חדשה, קל להבין מדוע הקהילה המדעית לא השתכנעה מטיעוניו של מק'קיי. כמו תמיד, יש צורך בהוכחות וראיות, אחרת התיאוריה אינה שונה ממספר רב של תיאוריות יפות אחרות שנכשלו במבחן המציאות.

מק'קיי עצמו הבין את הביקורת, וכדי להתמודד עמה הציב מספר תנאים שצריכים להתקיים, לפני שנוכל להניח שצורת חיים כזו באמת קיימת. מכיוון שעדיין איננו יכולים לשלוח חללית מאוישת או רובוטית לטיטאן, אנו נאלצים להסתמך על עדויות עקיפות.

אחת מהן, לפי מק'קיי, היא שהחיים על אותו ירח ניזונים מחומרים שנפוצים עליו, כמו מימן או חומרים פחמימניים המזכירים נפט. מכיוון שהחיים על טיטאן יפרקו את אותם חומרים, נמצא כמות גדולה שלהם באטמוספרה, אך כמות זעומה בלבד על פני השטח, שם שורצות צורות החיים ההיפותטיות.

תגלית מפתיעה

כאן מגיע הקטע המעניין: רכב החלל קאסיני של נאס"א, הניב לאחרונה מידע חשוב על הפעילות הכימית המתרחשת על טיטאן – ונראה כי הנתונים תומכים בהיתכנות קיומם של חיים המבוססים על מתאן!

הרמז הראשון, שהתפרסם בכתב העת המדעי "איקרוס", מראה שמולקולות מימן זורמות במורד האטמוספרה של טיטאן, ונעלמות בהגיען לפני השטח.

לפי תמונות אינפרא-אדום שצילם קאסיני, מולקולות המימן זורמות מהאטמוספרה העליונה אל פני השטח של טיטאן בקצב של 10,000 טריליון מולקולות לשנייה, כאילו הותזו מתוך צינור עצום אל הקרקע, אך בהגיען אל הקרקע הן פשוט נעלמות. המימן, לפי מק'קיי, הוא הגז שסביר ביותר שהחיים על פני טיטאן יצרכו, בדומה לאופן שבו אנו צורכים חמצן.

הרמז השני, שהתפרסם בכתב העת למחקר גיאופיזיקלי, הוא חוסר באצטילן על פני טיטאן. היינו מצפים שאור השמש יגרום לתגובות כימיות באטמוספרה שיפיקו אצטילן, וזה ייפול ויכסה את פני השטח של טיטאן. אך קאסיני לא זיהתה אף שריד לאצטילן על פני הקרקע. חומר זה עשוי להיות אחד ממקורות האנרגיה הטובים ביותר עבור צורות חיים המבוססות על מתאן.

המחסור במימן ובאצטילן על פני השטח, עשוי להעיד על נוכחותם של יצורים חיים המפרקים את שני החומרים הללו. אך זו אינה האפשרות היחידה: יתכן כי מדובר בפעילות כימית טבעית מסוג שעדיין אינו מובן לנו די הצורך, ואין לה קשר ליצורים חיים.

כדבריו של קארל סייגאן המנוח: "תיאוריות יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן". הסיכוי לקיומם של חיים המבוססים על מתאן, השונים מכל צורת חיים שהכרנו עד עתה, הוא כל כך נמוך שעלינו להמתין לעדויות חזקות יותר לפני שנפצח בריקוד ניצחון.

המדע מתקדם לאט אך בבטחה, וניתן לקוות כי כעת כשסקרנותה של הקהילה המדעית התעוררה לנוכח הראיות הראשוניות, יתקיימו מחקרים נוספים שיוכלו להפריך או לאשש את קיומם של החיים על פני טיטאן.

המאמר פורסם בבלוג של רועי צזנה