"אולי מספיק כבר עם החניונים?"

תושבי מרכז ודרום תל אביב, מכירים היטב את אזור קצה שדרות רוטשילד, במפגש עם רחוב הרצל. במשך שנים ארוכות הוזנח המקום, ובניגוד משווע לשדרה, לא זכה שבהשקעה כלשהי - הצמחייה לא זכתה למים, השיחים התייבשו ונבלו, הדשא נרמס תחת גלגלי מכוניות והעצים נראו כצל של עברם המפואר.

בימים האחרונים מקיפה לפתע גדר לבנה את קצה השדרה, אך היא לא נמצאת שם כדי להגן על צמחייה חדשה, ולא על-מנת להציב במקום כמובטח את הפסיפס של נחום גוטמן שנלקח מכיכר ביאליק. הגדר הוצבה שם כדי למנוע סכנה מעוברי אורח, העלולים להפגע מעבודות בניית חניון ל-400 מכוניות.

העניין הוא, שלא בדיוק חסרים מקומות חנייה באזור. לשני המגדלים החדשים המשקיפים לכיכר החדשה, נבנו חניונים בני מאות מקומות. חניון מגדל שלום מרוחק פחות מ-100 מטרים מהמקום. בקצה השני של השדרה, במרחק כמה דקות הליכה, נחנך רק השבוע חניון התרבות המונה כ-1,000 מקומות חניה. בנוסף מתוכננים להיפתח בקרוב עוד מספר חניונים ציבוריים במגדלים הנבנים לאורך השדרה. כל אלו מייתרים את הפגיעה בשטח הירוק הזה.

ובכל מקרה, פשוט אין הצדקה להקמת חניונים נוספים. מצוקת החנייה האישית שחווה כל מבקר ותושב העיר, לא תיפתר באמצעות הקמת חניונים תת-קרקעיים נוספים מתחת לכיכרות ציבוריות, גנים ובניינים. החניונים האלו לא יקלו עלינו את התנועה בעיר, לא יחלצו אותנו מהפקקים הבלתי נסבלים, לא יקטינו את זיהום האויר.

להפך. חניוני-ענק אלו מעודדים כניסה של עוד ועוד כלי רכב לעיר, המגדילים משמעותית את הפקקים וזיהום האוויר. בנייתם של חניונים על חשבון שטחים ירוקים כוללת כריתת עצים ותיקים, סופחי הזיהום העיקריים בערים, ומונעת נטיעת עצים נוספים. בנוסף, משטח הבטון החדש ייחפר מספר קומות מתחת לקרקע, יאגור חום ויגביר את אפקט "אי החום העירוני" שכולנו סובלים ממנו בקיץ. הגשם המועט שעוד ירד על הכיכר, ייאסף מעכשיו במערכת ניקוז ויוזרם לים. זאת במקום לחלחל למאגרי התהום המתייבשים, לתפארת מצוקת המים הלאומית.

סופו של משבר התחבורה והחנייה בתל אביב אינו טמון בחפירות נקודתיות, אלא בהקמה של מערכת הסעת המונים יעילה ועידוד תחבורה בת-קיימא. הקו האדום של הרכבת הקלה צפוי לעבור ולעצור בסמיכות לחניון קצה השדרה. השדרה עצמה היא עורק ראשי של תחבורה אלטרנטיבית בתל אביב - הולכי רגל, רוכבי אופניים וכלי רכב חשמליים אישיים.

הקמת חניון נוסף עומדת בסתירה לערכים סביבתיים בהם מתהדרת עיריית תל אביב-יפו. רק לפני פחות משנה הצהיר ראש העירייה, רון חולדאי, על "מותו של הרכב הפרטי". אבל הצהרות לחוד ומעשים לחוד. אין מה להשוות בין סכומי הכסף שמשקיעה העירייה בבטון וחניונים, לבין הסכומים הזעומים שהיא משקיעה בגינון, תחבורה ציבורית ומסלולי אופניים.

אסור לאפשר לפתרונות הקלים וקצרי הטווח - כמו חניוני ענק - לבלבל אותנו. צריך להמשיך ולהלחם למען פתרונות שישפרו את איכות החיים של התושבים הנחנקים, ולא כאלה שיעשו חיים קלים יותר לבעלי רכב פרטי.

גיא נרדי הוא מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה , של החברה להגנת הטבע, אשר תקיים מחר (ג') דיון ציבורי בעניין הפיכת כיכר דיזינגוף לחניון תת-קרקעי