גם תלמיד הוא בן אדם

לאחרונה התבשרנו על כוונה לבטל את חוק זכויות התלמיד, שיוזמת ח"כ עינת וילף. היא אף כינתה אותו כ"חוק התלמיד האלים שאיננו מאפשר לתלמידים אחרים ללמוד ואיננו מאפשר למורים ללמד". הציבור הרחב, שנקעה נפשו מגילויים של אלימות בבתי הספר, מחפש פתרונות בזק לתופעות האלימות בחברה, והנה בא מישהו ומבטיח פתרון מהיר: יבוטל חוק זכויות התלמיד וחסל סדר אלימות בבתי הספר. רק כך נחזיר את הסמכות של המורים שהינם חסרי אונים. האמנם?

החברה בישראל אלימה, וילדים הינם בבואה שלה. לא הם לבדם מייצרים אלימות. הם מחקים את מה שהם רואים. האלימות הזו היא תוצאה של תהליכים חברתיים רבים, ותהליך החרפתה מתקיים, לצערי, באופן רציף זה שנים רבות, לפני חוק זכויות התלמיד וגם אחריו. אלימות מתרחשת בבתי חולים כלפי רופאים ובבתי המשפט כלפי שופטים, אך איש לא יעז להציע לבטל את חוק זכויות החולה או את זכויות הנאשמים.

סמכות המורים לא נפגעת

אכן, בחברה שבה בעלי הסמכות מאבדים מכוחם יש קושי ללמד. אין ספק שצריך לחזק את מעמד המורים בישראל, יש להגדיל את משכורותיהם, לאפשר להם תנאים טובים להוראה (כולל חדר לעצמם בבית הספר שבו יוכלו לעבוד ולשוחח עם תלמידים). יש לגרום לכך שמקצוע ההוראה יהפוך יוקרתי.

זכויות הן בראש ובראשונה הצבת גבולות. הן קובעות מה מותר ומה אסור. החוקים וגם תקנון בית הספר קובעים את כללי ההתנהגות. אם כללי ההתנהגות נקבעים בהבנה ובשותפות בין הצוות החינוכי, התלמידים וההורים, כי אז קיים סיכוי טוב יותר להפחתת האלימות.

לאחרונה התפרסמו נתונים של משרד החינוך והתרבות המלמדים שבבתי ספר שבהם היתה מעורבות כזו פחתה האלימות. לא היה בהם צורך לבטל זכויות של תלמידים.

מה בעצם אומר חוק זכויות התלמיד? על מה המהומה? ומהן זכויות התלמיד המעוגנות בחוק? 

• הזכות לקבל חינוך - שמחייבת את המדינה לממן אותו ואת התלמידים ללמוד.
• הזכות מפני אפליה על רקע עדתי, חברתי כלכלי, השקפה פוליטית, של הילד או הוריו (עדיין סעיף זה איננו כולל הפלייה על רקע דתי או מיגדרי או זהות מינית).
• הזכות להישמע בפני וועדה כאשר יש כוונה להרחיק את התלמיד מבית הספר לצמיתות (כיום יש אפשרות להרחיק מיידית תלמיד עד לקיום השימוע).
• הזכות להיבחן בבחינות הבגרות, שהן הפתח לרכישת השכלה גבוהה.
• הזכות שלא יינקטו אמצעי משמעת גופניים או משפילים כנגד תלמיד (הכוונה לשימוש במכות, סטירות, צביטות, משיכות שיער או הלבנת פני התלמיד).
• הזכות של תלמיד שלא להיענש בגלל מעשה או מחדל של הוריו (למשל, מקרה שבו הורה שלא שילם עבור טיול או סל תרבות והתלמיד נענש במניעת הטיול או הפעילות).
• הזכות שפרטים אישיים על תלמיד יישמרו בסודיות ולא יעברו מפה לפה אלא לצורך ביצוע תפקיד המורה.
• הזכות לתלמידים להקים מועצות שתפקידן לייצגם בעניינים הקשורים בבית הספר.
  

כל הזכויות הללו מגנות במיוחד על אוכלוסיות של ילדים חלשים שאין להם גב כלכלי, אין להם עורכי דין, ולפעמים אין להם הורים שמסוגלים להקשיב להם או להגן עליהם.

מורים, הורים, מדינאים וסתם אזרחים מודאגים: לאיזו זכות ברשימה אתם מתנגדים? האם צריך למנוע מתלמידים זכות להיבחן בבחינות בגרות? האם יש להפלות תלמידים אתיופים? תלמידות ספרדיות? למנוע הסעות מתלמידים לבתי ספר במקומות מרוחקים? האם למורים יש זכות להכות תלמידים או להשפילם? האם תתנגדו לזכות של תלמידים להקים מועצות תלמידים?

אם עניתם "לא" על כל השאלות הללו, אינכם נגד חוק זכויות התלמיד, אתם בעדו.

אין בין הזכויות הללו אף זכות המתירה לתלמידים שלא לכבד את המורים או את החברים, או מתירה לתלמידים להשתמש באלימות גופנית או מילולית. על תלמידים חלה חובה לכבד את הוריהם, מוריהם וגם את חבריהם. זהו הבסיס להענקת זכויות: החובה לכבד גם את הזכויות של האחר.

בנוסף, זכויות אלה אינן מונעות מהמורים להפעיל את הסמכויות המוקנות להם ואינן מייצרות אלימות. הן לא מונעות מבתי הספר להיעזר במקרים הקשים של אלימות במשטרה, בקציני מבחן ובפקידי סעד לחוק הנוער . זכויות אינן הפקרות. צריך להבין אותן. צריך לדעת איך להשתמש בהן.

השופטת(בדימוס) סביונה רוטלוי, לשעבר סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, לשעבר יו"ר הוועדה ליישום האמנה בדבר זכויות הילד בחקיקה בישראל.