"כבוד לוחמינו יקר מחירות האויב". פסיקות טירקל
השופט שיעמוד בראש ועדת החקירה לאירועי המשט ידוע בפסיקותיו כמי שאומר "כן" למערכת הביטחון. הוא גם שומר על הזכות לחופש ביטוי - כשלא מדובר בביטחון המדינה
באפריל 2000 ניתן בבית המשפט העליון פסק דין בידי הרכב מורחב של
בפסק הדין היה השופט טירקל בדעת מיעוט, יחד עם שני שופטים נוספים. הוא ציין כי שקילת האיזונים המונחים לנגד עיניו על כף המאזניים, אינה נעשית בתוך מעבדה משפטית "אלא בתוך כור היתוך של ערכים, גם לאומיים ואף של רגשות חמלה אנושיים". הוא הוסיף: "בבואי לשקול בין אלה איני יכול שלא לקבוע, אמנם בצער ובכאב, כי הכבוד והחירות של לוחמינו יקרים לי מאלה של לוחמי האויב".
טירקל היה בדעת מיעוט גם בפסיקה אחרת לגמרי במהלך הפלישה האמריקנית לעיראק במלחמת המפרץ השנייה. בית המשפט נדרש לשאלה, האם לאשר הפקעת שידורי טלוויזיה של הערוצים הזרים במקרה שבו נורה טיל לעבר ישראל. טירקל דחה את העתירה נגד הפקעת השידורים וכתב, כי לא יכולה להיות מחלוקת שמדובר בביטחון המדינה וכי ראש הממשלה בתפקידו כשר התקשורת פועל בסמכות.
"חופש הביטוי הוא מאבני השתייה של ישראל"
בפסק דין אחר משנת 2000, היה טירקל בדעת מיעוט של אחד לעומת שישה שופטים, כשקבע כי לממשלת מעבר אסור להגיע להסכמים או להבנות עם הרשות הפלסטינית כדי שלא לכבול את ידיה של הממשלה הבאה. במקרה אחר, בזמן שכיהן כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, קבע טירקל כי משה פייגלין יכול להתמודד לכנסת, בניגוד לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז.
כשנדרש לדון בעניינו של בנימין זאב כהנא, סבר השופט טירקל בדעת מיעוט - ובדומה לנשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק - כי יש לדחות את ערעור המדינה על הרכב בית המשפט שזיכה את כהנא מהמרדה. המדינה דרשה לדון במקרה בהרכב מורחב, אולם טירקל וברק סברו כי יש לדחות את הערעור ולזכות את כהנא שקרא להפצית את אום אל-פחם.
טירקל לא הגן רק על חופש ביטוי של יהודים. בדיון בבית המשפט העליון קבע טירקל כי יש לזכות את העיתונאי מוחמד ג'ברין מעבירה של תמיכה בארגון טרור. ג'ברין, עיתונאי מאום אל-פחם, קרא ליידות בקבוקי תבערה על ישראלים. הוא הורשע בבית המשפט העליון, אך זוכה בערעור בדיון בהרכב מורחב. הפעם היה טירקל בדעת הרוב, וכתב: "במאבק על הזכות לחופש ביטוי, אל לנו להשפיל מבטנו אל הטווח הקרוב של יידוי האבן או של השלכת בקבוק התבערה, אלא לשאת את עינינו אל האופק של ישראל היהודית והדמוקרטית שחופש הביטוי הוא מאבני השתייה שלה".
לפנייה לכתב/ת 
