בעקבות האחים האבודים
תופעת חיפוש הקרובים קיבלה תאוצה בשנים האחרונות ומשפחות מאושרות מגלות קרובים ורחוקים. מוזיאון בית התפוצות מציע למי שרוצה לדעת מאין הוא בא (ולאן הלכו כל השאר) לצאת למסע לעבר ולהשתתף בסדנה להכנת אילן יוחסין
בשנים האחרונות יש ניסיון למצוא את כל אותם "אחים אבודים". תופעת חיפוש קרובים קיבלה תאוצה בשנים האחרונות ומשפחות מאושרות מגלות קרובים ורחוקים. מוזיאון בית התפוצות התגייס למשימה ומציע בימים אלה לכל מי שרוצה לדעת מאיפה הוא בא, ולאן הלכו כל השאר להשתתף בסדנה "עץ לדעת" - סדנה להכנת אילן יוחסין.
בית התפוצות מחזיק היום באלפי אילנות יוחסין של משפחות יהודיות מכל העולם עם מאגר שמות של כשלושה מיליון איש.
התחקיר
"אילן יוחסין מתחיל בתחקיר", מסביר חיים גוזלי, האחראי על מאגרי מידע בבית התפוצות ומנחה הסדנה: "אני מציע בהתחלה לשבת ולרשום את כל הדמויות המשפחתיות המוכרות . בדרך כלל תוך בחצי שעה אנשים מגיעים לכחמישים שמות. מכאן ואילך מתחילים לשאול שאלות. מה היה לפני, מה לרשום ליד, מה עלה בגורלו של אדם זה או אחר. התחקיר הזה יכול להמשך שנים רבות.לפעמים מישהו כבר התחיל את התחקיר לפנינו ואנחנו ממשיכים אותו. הכנת אילן יחסין היא עבודה משותפת של בני משפחה כי הוא מבוסס על מידע משותף לכל אחד יש מידע, יש מי שיודע יותר, יש מי שזוכר פרטים שאחרים לא. רצוי ללכת למבוגרים שזיכרונם הולך אחורה יותר".
לדבריו, "צריך לשאול כמה שיותר. ואם יש מסורת של כתיבת תולדות המשפחה מה טוב. יש משפחות שהוציאו ספר, יש משפחות שנהגו לרשום בתוך הסידור תאריכי אזכרה ולידה בתוך המשפחה. צריך לחפש במכתבים ישנים, לבדוק רישומים מאחורי תצלומים ישנים. אם אפשר ללכת לבתי קברות, לקרא אם אפשר את הכיתוב על המצבה, שם לרוב רשום את שמות ההורים וגיל הנפטר. בשלבים מתקדמים יותר התחקיר מוביל אנשים לארכיונים בארץ ובחו"ל. ברשימות נוסעים בהפלגות שם מצויים באיזה נמל עלה כל נוסע, באיזה נמל ירד ומה ארץ המוצא שלו. האינפורמציה הזו חשובה אצל משפחות שהיגרו מארץ לארץ ואז לא תמיד ברור מאיזו ארץ הגיעה המשפחה. ככל שמתקדם התחקיר הוא הופך למאתגר ומעניין יותר".
תחקיר מקיף, כמו זה שמתאר גוזלי, מביא איתו המון אינפורמציה שלא ניתן את כולה להכניס לתוך אילן אחד, עבות ככל שיהיה. "כמה אנשים אכניס זו החלטה אישית שכל אחד צריך לקבל", מסביר גוזלי, "יש אנשים שיכניסו קרובי משפחה רחוקים כי הם מרגישים קרובים אליהם אמציונלית, זה בולט בעיקר אצל משפחות שעברו חויות קשות, משפחות שעברו את השואה ואיבדו בני משפחה רבים מרגישים קרובים לענף מרוחק יותר, אבל שרד".
פריחת האילנות
הפופלאריות של אילנות היוחסין גדלה בשנים האחרונות בעיקר תודות לטכנולוגיה ורשת האינטרנט שמאפשרים גישה למידע וליצירת קשרים ביתר קלות."בעשר השנים האחרונות אנחנו רואים עלייה גדולה באילנות יוחסין. פעם אם שלחת מכתב לחו"ל לקח לפעמים חודשים עד שקיבלת תשובה, היום נורא פשוט לשלוח מייל. הקלות הזו מאפשרת ליותר אנשים לעסוק בזה. היום יש גם תוכנות מיוחדות להכנת אילנות יוחסין, כך שבמקום להכין עשרות כרטיסיות עם מידע, אפשר באופן מסודר להכניס הכל למחשב. התוכנה גם מאפשרת לשתף קרובי משפחה און ליין, אפשר לשלוח לינק למי שארצה והוא יוכל להשלים באילן יוחסין את המידע שידוע לו"
מי שבוחר להכנס לתוך הפרויקט השורשי הזה של אילן יוחסין שייקח בחשבון שבניגוד לאילנות שיש לכם אולי בגינה, שנוטעים והולכים, פה מדובר בעבודה מתמשכת.
"זו עבודה שאף פעם לא מסתיימת", מבהיר גוזלי, "כי משפחה זה גוף חי. בכל שנה נולדים, מתחתנים ונפטרים. אבל עצם העיסוק בכך הוא לימודי וחינוכי. אנחנו בני העם היהודי שיש לו הסטוריה מיוחדת, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מאיפה באנו. ואנחנו עובדים גם בשביל מי שיהיה פה אחרינו שאני מקווה שלהם יהיו יותר תשובות ממה שהיו לנו. לבית התפוצות מגיעים מדי שנה מאות אלפי מבקרים שמוצאים פה מידע על המשפחות שלהם. קורה לא פעם שבדור של הסבים אח היגר לארץ אחרת ונותק הקשר עם בני משפחתו והיום הצאצאים שלו מחפשים קרובי משפחה ומוצאים פה את השם של סבא שלהם רשום באילן יוחסין ומגלים את כל הקרובים שלהם.זה קורה פה על בסיס יומיומי. בניגוד למוזיאונים אחרים שאליהם אפשר להתקבל רק אם אתה מאוד מוכשר בתחום האומנותי. אנחנו מוזיאון שאומר לכל בני העם היהודי בואו ותהיו חלק מזה, לכאן כל אחד יכול להתקבל".
לפנייה לכתב/ת 
