שתף קטע נבחר

 

כל העולם שממה

התיאטרון הוא המקום להגשים את כל הפנטזיות הפרועות, אבל יש שחקניות שלא מסתפקות בבמה וסוחבות לשטיח האדום בדים מיותרים וקשקושים מגוחכים. המעצב(נ)ת קפצה לטקס פרסי הטוני, וגילתה שהוותיקות עושות לכולן בית ספר

המעצב(נ)ת תמיד אהבה מוזיקה, כזו שלא עושה הרבה רעש, ובעיקר כזו שנשמעת ברקע המסג' שהיא מקבלת. אבל יש לה מקום מיוחד בלב (כן, יש לה דבר כזה) למחזות זמר. עם זכרונות מתוקים מהמחזמר הראשון שלה - "הסיפור של נרות החנוכה", היא משתדלת לבקר בכל מחזמר חדש שעולה, כך שאין פלא שתמצאו אותה כל שנה בטקס פרסי הטוני היוקרתי, ממש כפי שעשתה אתמול (א'). ברור שעל הדרך היא בדקה מה לבשו שם.

 

המוגזמות

קתרין זיטה-ג'ונס, שהמעצב(נ)ת לא נתקלה בה די הרבה זמן, הפציעה בשמלה שמזכירה במשהו את סנפיריה של בת הים הקטנה, בתוספת גלים גועשים של בד. הקונכיה המהלכת מבגרת אותה ומשווה לה מראה של מישהי שרוצה לכסות את מה שלא באמת צריך לכסות. מה היה רע בשמלה בדיוק בצבע הזה שחובקת את הגוף עד ממש מתחת לברכיים, בגזרת סטרפלס? לא היית מרגישה טוב יותר? ברור שכן, אפילו שקיבלת טוני.


בת הים עושה גלים. זיטה-ג'ונס

 

חברה נוספת באגף היא כמובן פאולה עבדול, שלעולם לא מסתפקת במשהו פשוט, אלא חייבת להוסיף עוד משהו אחד קטן שהורס הכל. גם הפעם היא הולכת על זנבות בד, מאפיין בולט בשמלותיה, אולי מתוך מחשבה שזה יגביה אותה. אבל זה לא ממש עוזר לגובה, אלא יותר מעלה את השאלה החוזרת ונשנית, האם את באמת מסתירה שם זנב, או את האמריקן איידול הבא, שכן ניהלת או לא ניהלת איתו רומן? תנסי בפעם הבאה לוותר על הנפיחות, תראי שתרגישי הרבה יותר קלילה.


אז מה נסגר - יש שם זנב? עבדול

 

חברה חדשה, שכבר הוכיחה שמגיע לה להיות שייכת, היא ליה מישל מ"glee", שהמעצב(נ)ת עדיין לא יודעת איך להתייחס אליה לאור הקול המדהים, אם כי המעצבן לפעמים, והלבוש האבסורדי. הפעם, אין ספק שמדובר בהגזמה. מישל הולכת על צהוב שמכאיב בעיניים, שהיא כנראה פספסה אותו עם הפוני הזוועתי שלה. באופן כללי - והמעצב(נ)ת לא טוענת למומחיות גדולה באיפור, אבל זה מתבקש כאן - כל דבר שממסגר את הפנים מבליט את מה שיש במרכזם: פוני - מבליט את האף. אודם חזק - מבליט את האף. כך שלא משנה מאיזה צד תסתכלו על זה, אף אחד לא יפספס את ה - אף. חזרה לשמלה: הצבע לא מחמיא, הגזרה ממש לא מבליטה את מה שצריך אלא את מה שאין, וחבל. שמלה בצבע של המגזימה מלמעלה היה עובד טוב יותר, אפילו עם התחתית המתנפנפת.


ואף על פי כן - פוני. מישל

 

והמלכה הבלתי מעורערת של האגף היא אריתה פרנקלין, שבוחרת בשמלה שעושה הכל חוץ מלהחמיא. הצבע הוא הדבר החיובי היחיד שיש בשמלה הזו. עיטורים ואפקטים מיוחדים באזור החזה, כך יודעת כל מי שלובשת קאפ D ומעלה, רק מגדילים אותו יותר. כתפיות ספגטי שחותכות את הכתפיים ולא מצליחות להחזיק את השמלה כך שתחזיק אותך, רק יוצרות מראה מרושל. בקיצור, בלגן אחד שלם. ציון חצי חיובי אפשר לתת לחלק התחתון של השמלה שעוטף בצורה הולמת את מה שצריך. והג'קט? אתם מתכוונים למה שמזכיר את הכלב ראלף מ"החבובות"? באמת צריך להגיד עליו משהו?


ד"ש לראלף. פרנקלין והטעויות

 

הוולניסטיות

המעצב(נ)ת כבר הבהירה כמה וכמה פעמים את סלידתה מאופנת הוולנים שמתאימה רק לווילונות, ולכן היתה מופתעת לראות את פצצת האנרגיה, ג'דה פינקט, בלבוש וולני מתקדם, שנראה כמו פרח שיצא מכלל שליטה אחרי שתייה מרובה של מים. עטיפת המתנה, מילא שלא מזיזה כהוא זה לגזרה המעוצבת של פינקט, אבל היא פשוט מעלה גיחוך למראה הכללי, שאליו נוסף גם הג'קט של וויל סמית', שנראה כמו ג'קט השינה של אחד ממאהביה של המעצב(נ)ת. אולי השניים האלה חשבו בכלל שהם מגיעים לפרודיה על משהו?


הבאתם מתנה? הזוג סמית'

 

וגם לוסי לו החליטה להצטרף לוולנים ובחרה בשמלה בצבע אייס-פינק שהופכת אותה לשקופה ממש. עוד דרגת גוון אחת והצבע היה מתאים בול, אבל זה לא ממש משנה עם הטישו שמסתובב לו באזור המותניים. את יודעת, יש דרכים אחרות לכסות בטן של ארוחה גדולה, לא חייבים למשוך אש לאזור. ממש חבל, כי בלי התוספת שהורסת, השמלה היתה יכולה להיות מוצלחת.


אוף, אני מלאה. לו

 

ולורה ליני, שהמעצב(נ)ת התלבטה קשות אם להכניס אותה לאגף המאכזבות או לוולניסטיות, משאירה אותה כאן, עם שמלה שהופכת אותה לקוביה, שלא לומר קובבית, עם יותר מדי פרטים שמפריעים לראות את הגזרה הנאה, החיוך המדהים ובכלל את השחקנית הנפלאה. בקלות היית יכולה להיות בין המוצלחות, אם רק היית מוותרת על תוספות הבד. המעצב(נ)ת חוזרת על המנטרה הזאת כבר המון זמן, וחבל שלא מקשיבים לה. פויה.


חבל על הגוף. ליני

 

המאכזבות

המעצב(נ)ת רגילה להתאכזב, זה בטבע שלה (יחד עם האופטימיות הזהירה), אבל היא לא היתה מוכנה לאכזבה שכזו, שבאה בדמות שתי נשים שהיא כל כך אוהבת ומעריכה. סקרלט ג'והנסון  כבר עשתה קצת בושות בעבר, והפעם בחרה שמלה שמספיק מבט אחד בה כדי לגרום לך להתגרד כאילו ישנת עם פשפשים כל הלילה. אין ספק שהגזרה מתאימה בדיוק לחמוקיים, אפשר היה לוותר על הרצועות שחותכות את החזה המופלא, אבל בסך הכל השמלה מלאת פוטנציאל. זו התלמידה ששוב עושה טעות ובוחרת בבד שגורם לחרדות גירוד, וחבל.


מי שהולך לישון עם שמלת פשפשים. ג'והנסון

 

ומילא ג'והנסון, המעצב(נ)ת ממש לא היתה מוכנה לאכזבה שנבעה מאהובתה קייט בלאנשט, שבחרה בחליפת קונדום פלסטיקית, שמשתלבת מצוין עם אורות הניאון. המעצב(נ)ת איבדה נשימה לכמה דקות וסירבה להמשיך להביט במחזה האימים. צבע שלא מחמיא כלל וכלל, כתפיים ביזאריות וחזה שנעלם לבלי שוב. איום ונורא. בלאנשט, מי עשה לך את זה ומתי תחזרי? שלך, המעצב(נ)ת הבוכיה.


מי את ומה עשית עם קייט בלאנשט?

 

בנות הזהב

שוב קיבלנו הוכחה שלאופנה אין גיל, ושככל שאתה משתבח בשנים, אתה גם לרוב משתבח בבגדים. אנג'לה לנסברי המקסימה בוחרת בשמלה אדומה, שיושבת בדיוק באזור החזה והבטן, מכסה, מושכת, מהדקת ויוצרת סבתא אחת מגניבה שהמעצב(נ)ת היתה שמחה להסתובב איתה תמיד. כל הכבוד.


גיל זה רק מספר. לנסברי

 

ואם דיברנו על אהובות, הרי שהלן מירן שוב מוכיחה שהיא מלכה. בשמלה בכחול-שחור, עם קישוטים כסופים שמתאימים בדיוק, היא עושה עבודה נפלאה ונראית פיצוץ. היא, בעיני המעצב(נ)ת, המנצחת של הערב. הדמעות יבשו והחיוך חזר.


תמיד מלכה. מירן

 

(צילומים: AP, רויטרס)

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קייטי הולמס בשמלה פושטית ובפוזה מוכרת ליד הנמוך, אפילו דניאל רדקליף לא יכול לעשות קסם מתאים לזה
צילום: רויטרס
לאתר ההטבות
מומלצים