פרשנות: "בלגיה חייבת לעבור שינוי ממשלי"

לאן הולכת בלגיה? האם ניצחונה של מפלגת "הברית הפלמית החדשה" בבחירות בפלנדריה מסמנות את תחילת הסוף של המדינה הדו-לאומית המאגדת דוברי פלמית וצרפתית? בשיחה עם ynet הבהיר אייזיק פרנקו, פרשן פוליטי המתגורר בבריסל, כי עדיין מוקדם לקבוע לאן הולכת בלגיה, אך הזהיר כי השסע בין הפלמים לוואלונים רק הולך ומעמיק, ובאין פיתרון - הפיצול יהיה פיתרון בלתי נמנע.

התרחיש הסביר ביותר הוא שהממשלה שתוקם תפעל להרחבת הסמכויות האוטונומיות שניתנות לפלנדריה ולוואלוניה. מדובר בעיקר בהרחבת הסמכויות בנושאים משפטיים, בריאות, רווחה, מסים ועבודה - מהלך שהוואלונים לא יאהבו. "צפוי תהליך ממושך של הידברות בין הצדדים", סבור פרנקו. "הניצחון של בארט דה וובר (מנהיג הברית הפלמית החדשה) בפלנדריה היה חד מכפי שציפו, ונוצר מצב שבו אחד מכל שלושה פלמים בחר לכאורה במפלגה התומכת בפירוק בלגיה. בוואלוניה הצביעו כשליש לטובת המפלגה הסוציאליסטית של אלן דה רופו, המתנגדת לפיצול".

"הבעיה המרכזית של בלגיה היא שיש כאן שני חלקים שמדברים בשפה שונה, ואני לא מכוון לפלמית וצרפתית. הבעיה העיקרית היא שוואלוניה סבורה שיש לטפל בבעיות הכלכליות של בלגיה. הם עסוקים בשאלות של מיסוי, הקטנת האבטלה ושירותי רווחה שלהם. בפלנדריה מבינים זאת, אבל יש להם גם דאגות לגבי עתיד המדינה המשותפת. הם שואלים את עצמם אם הם ממשיכים לחלוק עם הוואלונים את החזון של בלגיה מאוחדת".

ואכן, השאלות שמטרידות את הפלמים והוואלונים מייצגים נאמנה את הקיטוב החברתי והתרבותי במדינה. בצפון חיים כ-6.5 מיליון פלמים בחבל ארץ משגשג ועשיר, שנאלץ במידה רבה לסבסד בתשלומי המסים שלו את הקצבאות של כ-4 מיליון ואלונים מוכי אבטלה. על-רקע המשבר הכלכלי באירופה, לפלמים נמאס וכעת הם דורשים ביתר תקיפות רפורמה מקיפה במוסדות המדינה. 

האם דה וובר נכון לפשרה?

"קודם כל יהיה ניסיון אמיתי להקים ממשלה משותפת כי שני הצדדים כן שואפים ללכת ביחד. אבל אם הוואלונים לא יסכימו לדרישת הפלמים לשינויים מבניים לפני הקמת ממשלה, אז סכנת הפירוק תהפוך למוחשית יותר", סבור פרנקו. "הצרפתים חייבים להתחייב לרפורמות לפני המשא ומתן הקואליציוני. בטווח הארוך, בלגיה חייבת לעבור שינוי ממשלי מהיסוד, אחרת הסכנה לפירוק המדינה רק יילך ויגבר".

בדומה להולנד, בא התחזק מאוד כוחן של מפלגות הימין הקיצוני בבחירות האחרונות, גם בבלגיה חלה עלייה בתמיכה במפלגות אלה. במדינה, שצפויה להפוך לראשונה באירופה האוסרת על לבישת בורקה, הגדילה המפלגה הימנית-קיצונית את כוחה בלנדריה מ-5% ל-12.7%.

פרנקו מסכים שהתגברות האיסלאם הקיצוני ושאלת הבורקה היו על סדר היום במערכת הבחירות, אך סבור שהשאלה המרכזית היא ונותרה שאלת האחדות. "הולנד נמצאת במצב שונה. כאן אנו עומדים בפני השאלה האם וכיצד ללכת יחד. הבורקה היתה ותמשיך להיות שאלה מרכזית, אבל הסיפור המרכזי הוא ההתרחקות בין הפלמים לוואלונים. לראשונים יש אספירציות מדיניות ולאחרונים יש דאגות חברתיות".

בינתיים, כאמור, נכון לבלגיה משא ומתן קואליציוני מתיש. "השאלה כעת היא אם דה וובר בכלל מסוגל לנהל משא ומתן עם הפרנקופונים", נכתב במאמר המערכת של העיתון "לה ליברה". דה וובר ינסה לעמוד בהבטחותיו להגדלת האוטונומיה, אך בגלל המבנה הפוליטי המורכב הוא ייאלץ ככל הנראה להתפשר עם שותפיו הקואליציונים, ואולי אפילו לקבל ראש ממשלה וואלוני. הקיפאון הפוליטי צפוי אם כך להימשך - ובימים של חוסר וודאות בשווקים, מי שנמצאת בסכנה הגדולה ביותר היא הכלכלה הבלגית.