"שנפסיק עם הוובוזלה? אין שום סיכוי בעולם"
פטריק שומאנה, עיתונאי דרום אפריקני, הסביר לשליחנו מה עומד מאחורי הרעש במשחקים ("זו הדרך להביע שמחה, עבורנו זה כמו שופר") ואת חשיבות המונדיאל ("מאחד בין שחורים ללבנים"). מיקי שגיא ביקר במחנה של ה'בפאנה בפאנה'
אבל במקביל לטירוף החיצוני, המארחת של המונדיאל מתאמנת בשקט כמעט חסר תקדים. לעומת נבחרות אחרות, אשר לאימוניהן מגיעים גדודי עיתונאים ומאות או אלפי אוהדים על מנת לראות את הכוכבים, הצהובים-ירוקים של קרלוס אלברטו פאריירה דווקא נהנים משקט מופתי בבונקר שלהם.
"ככה זה אצלנו. הטירוף הוא במדינה ובתקשורת, אבל לא כולם מגיעים לאימוני הנבחרת", מסביר לי את השקט והכיסוי הלא המוני כלל של האימון, פטריק שומאנה, כתב הטלוויזיה המקומית, שהגיע עם צוות צילום לקראת המשחק השני של דרום אפריקה, ביום רביעי מול אורוגוואי בפרטוריה.
"כמו שתבקשו מאוהדים אנגלים להפסיק לשיר"
במקביל לשיחה בינינו, קרלוס אלברטו פאריירה ושחקניו יורדים מהמגורים הסמוכים שלהם היישר אל הדשא המטופח ופותחים בעצלתיים, אבל עם הרבה חיוכים ומצב רוח טוב, את אימון הבוקר.
רגע לפני שקצין התקשורת של ה'בפאנה בפאנה' מורה לעיתונאים והצלמים לעזוב בסיום רבע השעה הפתוחה של האימון, שומאנה מסביר לנו על חשיבות האירוח של המונדיאל עבור דרום אפריקה כמדינה ("האירוע הזה מאחד שחורים ולבנים") ומספר למה המקומיים מעודדים בטירוף גם את השכנות מאפריקה ("יש אחווה יבשתית").
כמובן שאי אפשר לנהל שיחה עם אזרח מקומי ולא לשאול אותו על הנושא שכרגע תופס את מרבית הכותרות בתחילת המונדיאל - הוובוזלה. "זה דבר שמשתמשים בו כאן מאז ומתמיד. זו הדרך של אנשים להביע שמחה ואין שום סיכוי בעולם שהאוהדים יפסיקו לעשות בזה שימוש, גם אם חלילה יאסרו את זה. עבורנו זה כמו שופר", מבהיר שומאנה.
העיתונאי החביב, שביקר בעבר בישראל ("בתקופה בה אבו מאזן נבחר כיורשו של ערפאת"), מסכם: "זה כמו שתלכו לאנגליה למשחק בין צ'לסי למנצ'סטר יונייטד ותבקשו מהאוהדים האנגלים לשיר. זו הדרך שלהם ואי אפשר לשנות, כך גם את המנהגים שלנו עם הוובוזלות".
לפנייה לכתב/ת 
